זיכרון עולמי- סיפור משותף עם תמר ( TamarXD ) המדהימה

~נקודת מבט בלו~
טוב,אני חייבת לצאת החוצה,לנשום אוויר צח….
אבל הראש שלי כולכך כואב,אני אקח קודם אקומול או משהו…
"איפה יש אקומול…" המגירה הדאת מלאה בשטויות….איך אני אמצא את זה עכשיו? אה,הנה זה….
טוב,כדור אחד יספיק…אני צריכה מים….הנה,יופי,אני כבר מרגישה טוב יותר,עכש/יו אני אלך לנשום אוויר…
~~~~~~~~~~~~~~~~~
"מה לעזאזל?!?!??!" צרחתי בקול כוחי ברגע שראיתי את ה…הדבר הזה, כלוא בתוך רשת כחולה (?) מה זה לעזאזל?
"מי אתה?.?.? מה אתה?.?.?" הוא לא אמר כלום רק השתנק והשתעל,טיפות דם נזלו מפיו אל הריצפה,אבל ממתי דם בצבע כול כך חום???
"תצילי אותו………….." שמעתי קול בראשי באותה השנייה שהחלטתי לברוח משם…
"למה?" שאלתי את האוויר 0.0
"פשוט תעשי את זה" שמעתי שוב קול בראשי, ומשום מה הקשבתי לו………….
נקודת מבט סול:
היום קמתי לעוד בוקר משעמם, כל כך קיוויתי שהפעם אגיע למטרתי, לגלות משהו שיסעיר את העולם.
אבל לא, שום פעם אני מגלה, שאני לא כל כך מיוחדת, אני סתם ילדה רגילה שחושבת יותר מידי.
הסטתי את הוילון שבחדרי והבטתי בייאוש בציפורים היפהפיות שדופקות על חלוני.
לקחתי מהמטבח מעט גרעיני אבטיח על מנת לתת לציפורים, אך הופתעתי לגלות שהציפורים אינן שם, חתול שמן וגדול עמד שם וליקק את שפתיו. יצאתי החוצה ורדפתי אחר החתול הערמומי, כל מנוול- סופו רע ומר.
רצתי ורצתי, עד שהגעתי ליער סבוך ובוצי. המשכתי לרוץ, מתעלמת מכך שכבר יצאתי מהעיירה הקטנה בה אני גרה. לפתע הרגשתי משהו כואב ברגליי, מתברר שנתקעתי באבן ונפלתי על הבוץ הרטוב. הבטתי בחתול מתרחק וחומק מעונש עד שנעלם מטווח הראיה שלי. לפתע הרגשתי שמישהו מביט בי, כאילו מתצפת עליי.
התגנבתי באיטיות אל אותו היצור המוזר, ולפניי נגלתה מפלצת גדולה, היא התקרבה אלי באיטיות, ונעלמה לפתע… בראשי עלתה מחשבה מוזרה. ראיתי ילדה, שרואה את אותה מפלצת שראיתי ברשת כחולה? "תצילי אותו, פשוט תעשי את זה!" לחשתי לעצמי משום מה.