זה מה שמסתתר מאחורי הארון-פרק2- הכל התחיל כך

"תקשיבי לי ילדתי" אמרה אימי והתחלה לספר לי
"כשהייתי ילד בת 12, תמיד סבלתי מהצקות בבית ספרי. כל ילדי הכיתה , השכבה ולפעמים אפילו משכבות אחרות לעגו לי, הפלו אותי ונידו אותי מקבצת ה"מקובלים" או ה"כמאת מקובלים". ויום אחד פשוט נימאס לי, ניגשתי להורים שלי וסיפרתי להם הכל. ציפיתי שאמא שלי תתחיל שוב לעשות לי הרצאה צולעת ולא מושקעת תוך כדי שהיא עובדת על המחשב. היא תמיד עושה את זה כשאני מספרת לה על הבעיות. למען האמת, מעולם לא היה להורים שלי הרבה זמן עלי, הם מעולם לא הגדישו לי הרבה תשומת לב. אנחנו משפחה עשירה ולהורים שלי יש עסק שעבר לאבא שלי מסבא שלי (הוא ניפתר ליפני 7 שנים) ומאז ההורים שלי רק עובדים כל היום כדי לקדם את העסק הזה. לא שליפני זה היה להם זמן עלי, אבא שלי היה סגן מנהל ב"הייטק" ואמא שלי היתה המזכירה של המנהל ושתיהם חזרו ב19:30 ואז עבדו עוד חצי שעה במחשב ויצאו "לבלות" בברים, מסעדות וכאילה. כשחושבים על זה הם בקושי בילו איתי. רוב הזמן היתי לבד (אני בת יחידה) זה כאילו שגדלתי בלי הורים. אבל זה לא מאוד הפריעה לי, דבר ראשון אני התרגלתי וגם לא מזיק לי קצת זמן לעצמי. אז בכל מיקרה סיפרתי את זה לאמא שלי
ולהפתעתי היום היא חסכה מימני את הנאום הארוך ורק אמרה:
"אם זה מפריעה לך מתוקה שלי אז נמצה פתרון"
"אמא, 'להאמין בעצמי זה לא פתרון!' "
השבתי לה מיד
"לא טוב לך בבית הספר אז נעביר אותך לבית ספר אחר"
היא ענתה בשקט ובאדישות
"את רצינית אמא?!"
שאלתי אותה בפה פעור, לא ציפיתי שהיא תגיב כך ותיפעל כל כך מהר. אבל אז נזכרתי בעוד בעיה
"אבל אמא," אמרתי לה
"אין עוד בית ספר עירוני בעיר או באזור או בעיר בכלל"
"אז נעבור אזור או עיר, הכל יהיה בסדר מתוקה שלי אל תדאגי"
אימי השיבה לי
"מה?! אבל אנחנו לא יכולים סתם ככה לעבור לעיר האחרת"
"ממי, תעלי לחדר שלך, תארזי את כל החפצים שחשובים לך עוד יומיים תבוא מסאית ונעבור לגור במרכז, את תילמדי בבית ספר אחר שם"
"אאאאהההה….. או.קי… אני הולכת…."
אמרתי לה ועליתי במדרגות הלבנות והארוכות שהולכות ומסתלסלות עד החדר שלי.
אני יודעת מה אתם חושבים שאמא שלי היא מהאימהות החמודות האילה שעושות כל מה שהילדים שלהם מבקשים מתוך חיבה ואהבה. אבל לא, היא רק עושה את זה כי בכל מיקרה יש לה כסף לדירה חדשה ענקית ומפוערת ולהרוויח עוד הון כסף מאנשים שיקנו את הדירה שאנחנו גרים בה עכשיו. אמא שלי או אבא שלי אף פעם לא עשו מעל ומעבר בשבילי.