זה התחיל מדבר אחד פרק 1:

*נקודת המבט של ג'וי*
**כמה ימים לפני החופש הגדול**

"מי היה מאמין שבסוף החופש אנחנו נהיה בפנימייה הכי יוקרתית שיש!" צרחה לילי באוזן שלי.
צחקתי עלייה והוצאתי את המחברת שלי לאזרחות מהלוקר שלי.
"עדיין קצת עצוב לי שאני אצטרך לסבול את טום גם שם." אמרתי לה בעצב.
"תעזבי אותך משטויות הוא לא יציק לנו כי הוא יהיה עסוק בדברים אחרים." אמרה בחיוך מנצח.
"לא משנה… רוצה ללכת מחר לים אני אנסה ללמד אותך לגלוש?" שאלתי אותה.
"לא תודה אני צריכה לשמור על נועם." היא אמרה בעצב.
"רוצה אני אעזור לך? כי אני מכירה אותך את לא אפילו לא מצליחה להכין לעצמך אוכל." אמרתי לה
"כע!!" היא צרחה לי באוזן.
"את צריכה להירגע עם הצרחות האלו את הרסת לי את האוזן!!" צרחתי לה באוזן כמו שהיא עשתה לי.
"סליחה." היא אמרה לי בקול שקט. צחקתי ואמרתי לה שהיא יכולה להמשיך ולהתנצל עד מחר.
"נו! זה לא מצחיק!" היא אמרה ואז סימנה לי עם השפתיים שהכלבה של השכבה בכיוון שלנו. משכתי בכתפיי,ואמרתי לה בלי קול 'בואי נלך לפני שהיא תשגע לנו את השכל.' ומשכתי אותה בכיוון הנגדי לפני שהיא הגיעה אלינו,ראיתי שלילי נראית מוזר. גררתי אותה לאזור של המלתחות כי היה לנו שם שיעור עכשיו.
"מה קרה?" שאלתי את לילי כשהחלפנו בגדים,"את נראית כאילו ראית רוח." הוספתי.
"כי… כי היא נשקה את הילד שאני אוהבת." היא אמרה והתחילה לבכות.
"היי… לא קרה כלום,יש עוד הרבה בנים שהיו שמחים לצאת איתך ואת איתם,ואם הוא לא שם לב אלייך אז הוא לא שווה את המאמץ הזה שתאהבי אותו!" אמרתי לה בעדינות.
"את צודקת. לא מגיע לו שאני אתייחס אליו בכלל." היא אמרה בחיוך וצחקה.
"הוא סתם חתיכת זין אם הוא מעדיף מישהי כמו הכלבה הזאת. אחרי השיעור הזה יש לנו שיעור חופשי,נלך לפארק לרכוב על הסקייטבורדים שלנו שם." אמרתי ללילי בחיוך מנצח.
"אוקיי… לפחות נעשה משהו שאני יותר טובה בו מאשר להפסיד לכלבה הזאת." היא אמרה צוחקת.
"זאת הלילי שאני מכירה! זאת שלא אכפת לה מה אומרים עלייה ושמה פס על מי שחושב שהיא מפגרת!" אמרתי והצטרפתי לצחוק שלה. גמרנו להתלבש ושמענו את הכלבה מהגיהינום מדברת בנייד שלה. מרוב שהיא מפגרת היא לא שמה לב לזה שלקחנו לה את כל הדברים וזרקנו לפח. ברחנו משם מהר ואז הגיעה הצרחה שלה מהמלתחות. התחלנו לצחוק והתקרבנו לאולם ספורט. אחרי 3 הקפות מלאות של ריצה סביב המגרש עשינו מתיחות,התחלתי לחשוב על הפנימייה כל מיני דברים אחרים.

*נקודת המבט של לילי*

'אוף אני לא מאמינה שהיא באמת עשתה את זה מולי! הכלבה הזאת עוד תשלם על זה!' חשבתי לעצמי באמצע השיעור,ונזכרתי בצרחה שהיא דפקה לפני 10 דקות,ואיך "העדר שלה" רץ עד למלתחות והתחיל לצרוח גם הוא. זה היה מצחיק,אני חייבת להודות שהרעיון של ג'וי היה אדיר!,אני אצטרך להודות לה על זה בסוף השיעור וגם על זה שהיא הצליחה לגרום לי להיות שמחה גם אם הכלבה הזאת נישקה את הילד שאני אוהבת מולי. היא החברה הכי טובה שיכולתי לבקש בכל העולם! היא תמיד יודעת מה יעודד אותי ,אני מתה עלייה.
"לילי הכדור לידך!" צעקה ג'וי לעברי. 'אוי אני כלכך דפוקה שכחתי שאסור לי לאבד את הריכוז במשחק עכשיו!' חשבתי לעצמי ולקחתי את הכדור ומסרתי אותו לג'וי.
:תודה שנזכרת שאנחנו משחקות עכשיו." ג'וי אמרה בצחוק.
"סליחה פשוט חשבתי על משהו." אמרתי לה בשקט.
"לא נורא העיקר שחזרת." היא אמרה וקרצה לי. צחקתי והמשכנו לשחק,בסוף השיעור הלכנו למלתחות ולקחנו את בגדי ההחלפה שהיו בלוקרים שלנו והחלפנו. אני לבשתי גופיה שחורה ושורט ג'ינס בצבע כחול כהה ונעלי ספורט שחורות,וג'וי לבשה חולצה נופלת אדומה ושורט בצבע שחור ונעלי ספורט שחורות כמו שלי,לקחנו את כל מה שהיינו צריכות ויצאנו לכיוון הפארק כדי לרכוב על הסקייטבורדים. בפארק הבנים מהכיתה הסתכלו עלינו מוזר.
"אתם עדיין לא התרגלתם לראות בת רוכבת?" ג'וי שאלה אותם בלגלוג.
"לא הם לא" עניתי לה בלגלוג,והם רק הביטו בנו.
"באלך להתחיל עם התרגילים?" ג'וי ספק אמרה ספק שאלה.
"כע."עניתי לה וקרצתי. התחלתי לעשות תרגילים על הסקייטבורד וג'וי רק הסתכלה עליי מהצד וסימנה לי עם הראש שהכלבה מתקרבת למקום.
"כדאי לנו להתחיל לברוח." היא אמרה לי וצחקה.
"אוקיי…" עניתי לה,התחלנו לרכוב לצד הנגדי של הפארק וראיתי את ג'וי מגבירה מהירות וכך גם אני. הגענו למקום עם עצים וראינו שהיא רצה לכיוון שלנו.
"בואי נתפס על העץ היא לא תמצא אותנו כאן." ג'וי אמרה.
"אוקיי רק תעזרי לי לתפס." אמרתי לה.
"אוקיי." היא אמרה והתחבאנו על העץ אחרי חמש דקות היא הייתה ליד העץ אבל לא שמה לב לזה שאנחנו למעלה. ראיתי את ג'וי מחייכת חיוך שטני והבנתי מה זה אומר.
"או לא את לא הולכת לעשות את זה!" אמרתי לה.
"כע אני כע זה יהיה מצחיק והיא תברח מפה!" ג'וי אמרה לי והסכמתי לה. היא התחילה לעשות קולות מפחידים והכלבה הזאת בסוף ברחה כמו מפגרת מהמקום.
"נו? את רואה היא ברחה אמרתי לך!!" היא אמרה בניצחוןץ ירדנו מהעץ והלכנו לכיוון הבית ספר ושם חיכה לנו…

*נקודת המבט של ג'וי*

"שיט! אני לא מאמינה שהאידיוט הזה כאן!!" אמרתי ונכנסתי ללחץ.
"לא נורא בואי נרוץ כך שהוא לא יבין שזאת את." אמרה לילי ב"חוכמה רבה".
"אוקיי על החיים ועל המוות." אמרתי. התחלנו לרוץ ועברנו אותו,אבל המשכנו לרוץ לאזור של השכבה שלנו.
"הצלחנו לצאת מזה בשלום!" אמרתי שמחה.
"אבל זה עדיין לא בטוח בואי נכנס לכיתה שלנו." לילי אמרה.
"אוקיי." אמרתי ונכנסנו. 'אני עדיין לא מאמינה שהאקס שלי פה!' חשבתי,אחרי כמה שניות נפתחה הדלת של הכיתה ושם עמד…