זה היה חלום, הוא הפך למציאות, ועכשיו זה סיוט! 2
לבני האדם היה ממש קשה לשלוט ברובים, הם היו כבדים וכשנפלטו מהם הכדורים שחררו גז רעיל שגרם להם לחלות.
אחד הדינוזאורים הנפוצים היה טורף אכזרי (קומפסוגנטוס) שנולד קטן, מתרבה במהירות, גדל מהר וחי העדר. הם היו הבעיה הבסיסית באמריקה הגדולה.
הם נכנסו לבתים והתחילו לנשוך את בעלי הבית.
גם טירנוזאורוס רקס לא היה לבד, הוא גם התרבה מהר, אך הוא לא היה הכי מסוכן, הכי מסוכן היה הספאינוזאור, הוא היה ענקי והוא יכל לצוד את הטירנוזאורוס רקס בקלות.
ההתנגשות בין שני הטורפים היתה שכיחה, ובזמן שניסו לצוד אחד את השני, אנשים התפנו מביתיהם בתקווה להשאר בחיים.
אדמת אמריקה הייתה שטופת דם, לא רק של בני אדם, אלא גם של דינוזאורים.
כולם האשימו את פרופסור אדי בזה, הוא ניסה להגשים את חלומו, אבל היה עליו להרוג אותם כשהם כבר היו קרובים לגיל שממנו יכולו להתרבות או פשוט לגרום להם להיות עקרים (שלא יוכלו להתרבות).
טירנוזאורוס רקס, ספינוזאור, טריצרטופס, קוואזלטוטאלז, ברכיוזאור, דילופוסאורים (היה יורק רעל על הטרף ובכך משתק אותו כדי לאוכלו), יופלוקאפלוס (זה עם הפטיש בזנב) והיו עוד מלא…
התושבים לא ויתרו על יבשתם בקלות, הם הרגו כל דינוזאור שראו (וזה אומר שכל תושב הרג מלא) ותמיד חיפו זה על זה.
הידינוזאורים כבר לא שלטו בעולם. האמנם?
כשהאמריקאים היו בטוחים שכבר אין יותר דינוזאורים, הם טעו.
הדינוזאורים היו חכמים, כשהבינו שהם לא רצויים, הם ברחו לאי קטן ושם חיו את חיי הטבע שלהם.
גור טירנוזאורוס רקס נשאר חיי, הוא היה ממש קטן. ילדה אחת מצאה אותו ונתנה לו שם: "קייקיי".
היא קראה לו כל הי על גופו היה סימן בצורת האות K באנגלית (שימו לב, לא סתם אמרתי לכם את זה).
הילדה הקטנה בת ה- 8 הכניסה את הטי – רקס הקטן שלה למגירת הצעצועים בחדרה, היא לא סגרה אותה עד הסוף, כיוון שהיא הייתה חכמה וידעה שלא יוכל לנשום.
הילדה מאוד אהבה בובות, אז היא שמה לו רהיטים בתוך המגירה מבית הבובות בחדרה וכך גידלה בחשאי טי – רקס!.
כל יום היא הייתה מטפלת בו, מביאה לו מים, אוכל וגם צעצועי נשיכה של הכלב שיש לה בבית.
הטי – רקס גדל וכבר לא יכל להיות במגירה, לכן הילדה הייתה צריכה למצוא לו מקום אחר.
הוא התגורר במחסן הנטוש של הדירה (אף אחד לא השתמש בו כי היו בו נחשים, עכבישים וחולדות).
את החולדות הנחשים וכל מה שהתגורר שם הוא אכל, וממש אהב את הילדה שטיפלה בו.
היא למדה אותו לצחוק, לחבק, ולבקש שיתנו כיף (גם את זה אני לא מספרת לכם סתם).
היא אהבה את הדינוזאור יותר מכל דבר אחר שהיה לה, הם היו החברים הכי טובים וממש נקשרו זה לזה.
בנתיים, באי הדינוזאורים, ההורים טי – רקס חיפשו את בנם.
הם חיפשו בכל האי, וכשהבינו שהם שכחו אותו באמריקה, שוב חזרו כדי לחפש את בנם.
אחריהם באו גם כל שאר מיני הדינוזאורים חוץ מהספינוזאורים, הם הרגישו ממש בטוחים בלי הטי רקס.
הטי – רקס שברו בתים, הרסו מקומות רק כדי לחפש את בנם.
בינתים, קייקיי גדל, והילדה בת ה- 8 לא יכלה לשמור עליו בסוד, הוא היה ענק.
היא אהבה לרכוב עליו והוא התייחס אליה כאל אמא.
כשההורים של הטי – רקס הקטן מצאו אותו הם חיבקו אותו והמשיכו לנסות לפגוע בבני האדם.
כשאמא ואבא טי – רקס התקרבו אל הילדה בת ה- 8, קייקיי עצר בעדם וסימן להם שהיא החברה שלו.
אמא ואבא טי – רקס היו מבולבלים, וחזרו יחד עם בנם לאי.
אחריהם כל שאר הדינוזאורים.
תגובות (1)
מרעיון מגניב זה הפך לסיפור הזויי.
כלומר מרעיון של סיפור לנוער זה הפך לסיפור ילדים דמיוני.
כשקראתי את הקטע הראשון דמיינתי סרט אמיתי, מגניב עם אקשן.
ובקטע הזה דמיינתי סרט מצוייר לילדים.
מבחינת האווירה של הסיפור, אין כל כך קשר בין החלק הראשון לשני.
בעיניי החלק הראשון והשני
הם שני סיפורים שונים אחד מהשני
David.M☺