זה היה חלום, הוא הפך למציאות, ועכשיו זה סיוט! 7

התנין הענק הבחין בבתי, והתחיל לרדוף אחריה.
בתי שחתה כם הרפסודה אך נסכפה למערבולת שייצר הספאינוזאור.
בתי לא חשבה הרבה והתחילה לשיר, קולה הרגיע את ספאינוזאור והתנין הפסיק לרדוף אחריה.
כשהיא הגיעה ליבשה היא הבחינה בספאינוזאור הסובל והחליטה לעזור לו – אולי הוא יזכור לה את זה, מי יודע?
היא לקחה גזע עץ, עלים רכים בעלי שטח רב ושרף עצים.
לאחר מכן היא משתה את הספאינוזאור מהמים וחבשה את הגדם בעלים.
לאחר מכן, היא הדביקה עם שרף את גזע העץ לגדם המכוסה עלים וכדי שכלום לא יזוז ממקומו היא עטפה הכל בעלים שלא נקרעים (יש כאלה, פשוט שחכתי איך קוראים להם) והדביקה שוב הכל עם שרף. אתם יודעים מה אומרים? חיה חולה\חלשה – טרף קל.
הספאינוזאור הצליח להשען ושמח שהילדה באה לעזרתו.
לפתע נשמעה שאגה מהחלק הפנימי של האי, בתי רצה לבדוק מה קרה שם.
לפתע בתי קפאה במקומה, והתחילה לבכות.
טירנוזאורוס רקס הרג את קייקיי! סמל האות k הפך לאות הזאת רק מדם, על כל גופו של קייקיי.
טירנוזאור ענק יותר אכל את קייקיי.
"הראיה שלו מבוססת על תנועה, אם לא אזוז הוא לא יראה אותי" חשבה לעצמה בתי.
אז המראה המזביע נצרב בעייניה של בתי, איך טירנוזאור אוכל את בן מינו.
"העולם אכזר…" פלטה בתי.
אז הטירנוזאור שאג והחל לרדוף אחר בתי.
"מהרגע הראשון שראיתי אותך
הייתה בעייני כמו מתנה נדירה…
רק אני ואתה…
צחקנו בייחד והתחבקנו
קראתי לך קייקיי וקצת שיחקנו
היינו תמיד יחדיו…
ועכשיו רק זיכרון נותר…
למה העולם כה אכזר?
רק רציתי לרגע להיות…
חברה אחת למאות…
חברה אחת למאות…
ושום שיר שאשיר,
את העבר לא יחזיר.
לא ביקשתי הרבה,
רק שחברתך אהיה…
האם הבקשה מוגזמת?
אמור לי, תקוותי נעלמת
אני רק רוצה…
להיות חברתך…" שרה בתי.
הטירנוזאור הפסיק לרדוף אחריי בתי, הוא חזר לאכול את… קייקיי.
"זה הטבע…" אמרה בתי בשקט ובנתה רפסודה כדיי לחזור הבייתה… חזרה.
כשהיא הגיעה, היא קיבלה נזיפות מהוריה, אבל לא היה לה אכפת, היא רצתה רק לראות שוב את קייקיי, והכוונה היא לא בתוך פיו של בן מינו.
כנראה שהדינוזאורים אכן היו אכזריים.
אבל לעולם לא נדע, אולי הגורל ישתנה לטובה? מי יודע…