זאבים: לוס פרק 7 חלק א'

פרק 7 חלק א': לופוס
"דניאל!" צעקתי באמצע קרחת היער שהיה סמוך לבית הספר, ידעתי שהוא שומע אותי.
"אתה הבטחת לי תשובות." אמרתי הפעם בקול חלש יותר, נהמה נשמעה מאחורי גבי, דניאל נחשף מולי ושילב ידיים. "הבטחתי שביום מן הימים." הוא אמר בהתחכמות, -"אני רוצה תשובות עכשיו, מה אח שלי קשור לזה עכשיו? למה אני רואה מן חלומות מוזרים כאלה?" היו לי כל כך הרבה שאלות ופחות זמן.
"את התשובה הקצרה או הארוכה?" הוא פסע צעד לעברי, "את התשובה שתיתן לי סיפוק."
"אוקי," הוא אמר והתיישב על הדשא הרטוב מטל. "שבי. זה סיפור דיי ארוך." הוא אמר ונשארתי עומדת, הוא הביט ממש לתוך העיניים שלי ועיניו השתנו לאדומות גם, אך הפעם אני לא חושבת שדמיינתי את זה. התיישבתי והבטתי בו.
"הכול התחיל בעיירה הזו, ממש כאן. לפני כ200 שנה." הוא סיפר לי,
"אדם בשם לופסאן, הגיע לעיירה הזו והיה מהמתיישבים הראשונים. לופסאן ידע תמיד שמשהו בעיירה הזו לא קשורה. אישה מסתורית תמיד הייתה פותחת את חנות העתיקות שלה בשעה שהשמש עולה וסוגרת שהשמש יורדת. ולא היה לה אפילו לא לקוח אחד." הוא אמר וקטף חתיכת עלה ירוק מהדשא והשליך אותו לצד מסיבה לא ברורה. "אני לא רואה איך זה קשור. איך שאתה משתנה לזאב ומה החזיונות המוזרים האלה שיש לי?" הייתי מאוד לא סבלנית, הוא התעלם.
"אז כמו שאמרתי, לאישה המסתורית לא כל כך עניין שאין לה לקוחות. לופסאן הסתקרן לדעת מה יש בחנות ומדוע אף אחד לא קונה אצלה. אז יום אחד הוא החליט להיכנס לחנות ולנסות את מזלו. האישה לא הייתה שם, הוא חיפש בכל החנות אך לא היה דבר. כל החנות הייתה ריקה מדברים לקנות, היו שם ספרים המון ספרים, ומדפים ריקים. לופסאן שמע קולות, קולות מוזרים. הוא ראה דלת ופתח אותה. הוא נכנס לחדר נוסף שהיה שם ולפתע האישה התייצבה שם. היא החליטה לגרום לו לשלם על מעשיו והחטטנות שלו והיא קיללה אותו. בקללה נוראית." הוא אמר ופה התחלתי להסתקרן,
"בכל ירח מלא, אתה תשנה צורתך ליצור. ומהיום שמך יהיה לופוס (=זאב בלטינית) היא אמרה לו באכזריות, וכך קרה. לופסאן הפך לזאב בכל ירח מלא." אמר וחייך חצי חיוך,
"מה מצחיק אותך?" שאלתי,
"הסבלנות שלך היא משהו." הוא היה ציני, פלטתי נחירה מאולצת ורציתי להמשיך לשמוע את הסיפור. –"לופסאן ידע את הסיכונים שיש בדבר הזה, אך הכוח הקנה לו מהירות על, ואין דבר שהוא אהב יותר מזה. אך יום אחד הוא הצליח להשתנות לזאב ללא ירח מלא, והוא נשך עוברת אורח תמימה. היא הודבקה והשתנתה לזאבה גם, השניים התאהבו ולבסוף התחתנו כאשר לופסאן משנה את אנשי העיירה לזאבים גם כן. עיניו השתנו לאדום מרוב הכוח והוא השתנה לזאב מסוג "אלפא" מנהיג הלהקה, ושאר הזאבים מהלהקה שלו, אלא שהשתנו, היו בעלי עיניים צהובות ונקראו "בטא" הם היו חלשים יותר מלופסאן. לבסוף הוא חזר אל האישה והודה לה על הכוח שהעניקה לו את הכוח ועל כך שהוא בנה לעצמו מן משפחה. האישה הבינה שהוא לא למד את הלקח אז היא החליטה ליצור זן של בני אדם בעלי כוחות על טבעיים שיוכלו לצוד אותם וכך לופסאן יקבל את עונשו. הלהקה לבסוף עזבו את לופסאן כי הוא לא היה מנהיג מספיק טוב והאישה שלו היא זו שהרגה אותו לבסוף והפכה לאלפא החדשה של הלהקה. היא פתחה מלחמה יחד עם הציידים הללו והקרב לא נפסק עד היום. האישה הביטה בקרב המתרחש והבינה שעליה לעשות משהו כי בקרוב אחד מהצדדים עלול להרוג אותה. היא שינתה את עצמה לנסיכת הדם." הוא סיים לבסוף,
"נסיכת הדם?" שאלתי,
"היא הפכה את עצמה לבעלת כוחות מיוחדים, ויוצאי דופן. היא יכלה לראות חזיונות על אנשיה הקרובים והיא יכלה להפיל כל זאב בהנפת יד בלבד. אך כמו בכל סיפור, יש ק'ץ." הוא אמר,
"עצם העובדה שהיא נסיכת דם, זה אומר שהחיים שלה מואצים. אלא לא כמו של כל היצורים העל טבעיים שחיים לנצח או בני אדם שחיים עד שלב מסוים, על כל שנה שהם עוברים היא עוברת כ3 שנים, זאת אומרת שברגע שהנסיכה הבאה תעבור את גיל העשרה שלה חייה יתקדמו במהירות ולאחר 8 שנים היא תמצא את עצמה כבר בת 48. הזקנה לא הצליחה להיפתר מזה והיא נהרגה. וכך עבר הכוח בירושה מדור לדור לדור." הוא אמר ויצר עם האצבע שלו מעגל באוויר,
"למה אני צריכה לדעת את זה?" שאלתי, פחדתי מהתשובה שהוא הולך לומר,
"הזקנה היא הדור ה4 שלך, כל שני דורות הכוח מגיע, לסבתא שלך היה הכוח הזה וסבתא מדור שלישי שלך הייתה הזקנה.. מה שאומר ש.." הוא אמר ונתן לי להשלים.
"אני נסיכת הדם הבאה."