זאבים: לוס פרק 13

פרק 13: אימוני בטא
נקודת מבט- גוף שלישי
ג'וש שנא את האימונים האלה. אם אפשר היה לומר משהו על דניאל זה שהוא לא טיפוס ותרן. אבל ריק דווקא ההפך הגמור מג'וש, הוא דווקא נהנה מהאימונים האלה של הבטא.
"תקוף!" מחא דניאל על ריק, העיניים של ריק זהרו בצהוב בוהק והוא נעמד על רגליו, הוא רץ במהירות לעבר דניאל ועמד להכות אותו. 'אני מצליח, קדימה הגיע הזמן שלי להפיל אותו!' חשב לעצמו ריק, אך החשיבה שלו הייתה זו שהפילה אותו. הוא הושיט את אגרופו במהירות לכיוון הפנים של דניאל, אך מיד דניאל אחז באגרופו של ריק הוא סיבב אותה ונפל על הרצפה שוב.
"ג'וש, תורך." אמר דניאל מיד לאחר שהרים את מבטו, ג'וש נאנח וזרק את בקבוק המים שאותו שתה לפני מספר דקות.
"אני חייב לעשות את זה?" התלונן ג'וש, דניאל חייך חצי חיוך ופלט נחירה יחד עם החיוך. "מה דעתך על זה בתור תשובה?" הוא אמר ומיד לאחר מכן הוא נהם בחוזקה.
"אוקי, אוקי." התחרט ג'וש, אוזניו של ג'וש התחדדו והוא נהם לכיוון דניאל. "קדימה." חייך דניאל בהתגרות, ג'וש רץ במהירות אליו, הוא החליק בכוונה שנייה לפני שדניאל היה עוצר אותו, דניאל כבר מאינסטינקט הושיט את ידו לאגרוף וברגע הזה, ג'וש בעט בצלעותיו של דניאל והפיל אותו על הרצפה.
ג'וש קם על רגליו ושלף טפרים, הוא נהם לכיוון דניאל.
"יפה." אמר דניאל אך כאשר ג'וש לא שם לב דניאל בעט ברגלו והפיל אותו על הרצפה, הוא שרט את ג'וש בכתף, אך שריטה עמוקה הפעם, כזו שגרמה לג'וש לצרוח מרוב כאב.
דניאל הכניס את טפריו חזרה ואמר
"זה שאני החלטתי לקחת אתכם תחת חסותי לא אומר שאני אמור לחרם עליכם. ורק כדי לבהיר משהו, כל התחצפות זה עוד שריטה." הוא איים על שניהם אך בעצם הביט רק בג'וש,
"סליחה." אמר ג'וש בנימת שאלה, דניאל יצא מחדר האימונים "יש לכם הפסקה." הוא אמר ואפילו לא הסתובב אליהם. ריק עזר לג'וש לקום, שיערותיהם נדבקו למצח מהזיעה שהשקיעו באימונים הללו.
"אתה צריך לדעת להפסיק להתחצף." אמר המדריך של דניאל, הוא העביר את אצבעותיו על הפצע והתרכז, -"הוא מעביד אותנו כמו חמורים, רק אתמול הגענו הנה, שייתן לנו זמן להכיר את המקום קצת ו.." גניחת כאב עצרה את ג'וש באמצע הדיבור, "תנסה לא להתנגד לכאב כל כך.." אמר המדריך בעודו ממשיך להעביר את אצבעותיו על הפצע, הוא לקח מן פגיון כזה ושרט את עורו של ג'וש באיטיות, ממש ליד הפצע. "למה אתה עושה את זה?" שאל בעודו מחזיק במשהו כדי לא לצרוח מכאב, "כדי לזרז את תהליך ההחלמה." השריטה מיד החלימה אך השריטה של דניאל לקחה זמן.
"אני לא בדיוק חושב שמשהו שאני אתן לך יעזור, שריטה מאלפא תמיד יותר כואבת ויותר חזקה משריטה של בטא." הסביר, "איך זה שהוא משתנה לזאב אמיתי, כמו בולקון ושאר הלהקה שלו, הרי הם גם בטא." שאל ג'וש, המדריך עזר לו לקום על רגליו וענה,
"זו תכונה מיוחדת שאתה מקבל ברגע שאתה מגיע לקצה גבול היכולת שלך, ברגע ההוא, העיניים שלך משתנות לצבעם הרגיל אך אתה עצמך הופך לחזק יותר, הופך לזאב אמיתי, ובכך אתה מאריך את גבולות היכולת שלך."
"ומה קורה שאתה מגיע לקצה גבול היכולת שלך כשאתה זאב אמיתי?" שאל,
"זה לא קרה לאף אחד במשך כל הזמן שאני חיי, ואני קיים כבר למעלה ממאתיים שנה." אמר המדריך והתקדם לעבר הדלת, "אבל זה אפשרי?" שאל ג'וש, הוא התעקש על זה משום מה,
"גם ילד בן 12 שמשתנה לדלתא זה לא אפשרי. אבל זה קרה." הוא אמר ופתח את הדלת והלך משם. משאיר את ג'וש עם תהיות.