זאבים- ווילס מאמן את הגור

ווילס הניח את ראשו בעצלתיים על קצה הספה והביט ביצור הקטן שנח לרגליו. מבלי לשים לב כבר הגיע תורו לשמור על הגור הקטן, ונראה שזה יצא דווקא ביום החופשי שלו. הוא תכנן לחמוק מהפעם מה'בית' וללכת לחפש עבודה בעיר, אבל קאמי הספיקה לתפוס אותו עוד לפני שהוא הספיק לנשום. היא הטילה עליו את האחריות לטפל בו עד שתחזור, רק שהיא לא אמרה מתי תחזור, לאן היא הולכת, ואיך אפשר ליצור איתה קשר במקרה שתהיה לו שאלה כלשהי. פחות מדקה אחרי שהיא ודילן יצאו מהבית נעלמו כל האחרים באופן מסתורי, מנצלים את זה שאין איש עכשיו שיעצור אותם מלהתחמק מאחריות.
חבורת בטלנים.
למרות שהוא הפעיל את המיזוג, הוא עדיין היה יכול להרגיש את החום דובק בו. לאט לאט גופו החליק מטה מין הספה עד שהוא מצא את עצמו שוכב על השטיח הדק והאפור – והו בחייו, מי יודע מתי ניקו אותו בפעם האחרונה- פרוק איברים, עיניו מסתכלות על התקרה והגור הקטן מטפס על בטנו. הוא הניח את ראשו על חזהו וגרגורים קלים בקעו מפיו, תחילה שקטים אחר עם כל שנייה שחלפה הם התחזקו יותר ויותר, דבר שגרם לווילס הרים את ראשו במהירות וכמעט להפיל את הגור ממקומו.
"אז אתה יודע לגרגר, אה?" ווילס מיקם את ידיו מתחת לבתי השחי של התינוק והרים אותו בזהירות, כאילו שהוא בובת חרסינה עדינה שתנועה לא נכונה עלולה לשבור אותה. "מה עוד אתה יודע לעשות?" הוא השעין אותו לשנייה על כתפו ואז הניח אותו חזרה על השטיח, כשהם ישובים אחד מול השני. לפני שהגור יספיק לברוח למקום אחר, ווילס מיהר להוריד מהספה את הכדור הקטן שקאמי הביאה לו כדי שהם יוכלו לשחק בו, ולחץ עליו כך שרעש הצפצוף היה חזק מספיק כדי למקד את הגור בכדור.
הוא היה מוקסם.
הוא זחל לאט לעבר ווילס והושיט את ידיו הקטנות לעבר הכדור, מנסה לתפוס אותו.
"אתה רוצה את זה?" ווילס ניער את הכדור שבידו לעבר הגור. הוא המשיך להנמיך את הכדור, ואז הגביהה לו אותו שנייה לפני שתפס אותו. הוא צחק כשראה את הגור מתנדנד ומנסה לשמור על שיווי משקל.
"אוקי אוקי בסדר, אתה יכול לקבל אותו." הוא שמט את הכדור מטה והתינוק הקטן הסתער עליו וחיבק אותו בידיו הקטנות, כאילו שאם הוא יעזוב אותו וווילס יגנוב אותו ממנו שוב. בכל פעם שהוא הצליח ללחוץ עליו נשמע רעש מין הצפצפה שבפנים, מה שגרם לתינוק לצחוק ולחזור על אותה פעולה.
ווילס נשנען על הספה וקיפל את רגליו. הוא לא חשב שלשמור על התינוק יהיה כיף, אבל נראה שעד עכשיו אין שום בעיות.
בדיוק כשהוא שב להביט בתינוק הכדור החליק לתינוק והתגלגל יחסית רחוק מהם. הוא קם והלך להביא את הכדור כשלפתע עלה רעיון במוחו. קאמי אמרה שהתינוק הרי זאב, אז למה לא לנסות לאמן אותו?
הוא התחלף לצורתו הזאבית והביט בגור דרך עיניו החייתיות. הגור היה מעט קפוא במקומו, אך משהו בעיניו השתנה. ווילס לא ידע מה זה היה בדיוק… אך לא נראה שהוא מפחד ממנו, כך שזה היה דבר חיובי. הוא דחף מעט את הכדור בעזרת אפו לכיוונו של הגור, מאתגר אותו להתקרב ולקחת את מה ששלו. התינוק עבר לתנוחת הליכה על ארבע והחל להתקדם בפנים רציניות. בכל פעם שהוא היה קרוב מספיק ווילס היה לוקח את הכדור בפיו וזורק אותו למקום אחר בסלון, ואז רץ לשם ונזהר שלא לפגוע בתינוק בדרך.
הם המשיכו כך במשך כמה דקות, כשהתינוק צובר תאוצה עם כל כיוון חדש של הכדור, עד שהוא הצליח לתפוס אותו לבסוף. היה לו מבט מאושר על הפנים, כזה שווילס לא חשב שתינוקים יכולים בכלל להביע. הוא התחלף חזרה לצורתו האנושית וליטף את התינוק בעדינות בראשו ובבטנו, נותן לו לנוח מעט ולהשתעשע עם הכדור.
הסיבה שהוא עשה את המשחק הזה היתה כדי לבחון אותו. כל פעם שהוא צבר יותר תאוצה הזחילה שלא דמתה יותר ויותר לריצה של זאב-גור מאשר לזחילה של תינוק אנושי. הוא לא בטוח איך קאמי רוצה לגדל אותו, אבל לפחות אימונים זאביים יחזקו אותו ואת הבריאות שלו.
הם המשיכו לשחק. ווילס התחבא עם הכדור וצפצף כדי שהתינוק יבוא וימצא אותו בעקבות הרעש בלבד, כל פעם משתדל לנוע מהר כדי שהוא לא יראה לאן הוא עובר. בדיוק כשהוא היה בטוח שאפשר לעבור הלאה קרה הנורא מכל.
חוש הריח שלו גילה לו שהתינוק צריך שיחליפו לו חיתול.
"לא!!! למה?!" הוא נאנח בייאוש וכיסה את פניו בידיו. איך חליפים חיתול בכלל?
הוא לקח איתו את התינוק אל האמבטיה, שם קאמי ברוב טובה הקימה "עמדת החתלה" וקרא בזריזות את ההוראות שהיא כתבה שם. לאט לאט הוא הוריד את המכנס של התינוק ופתח את החיתול, תוך כדי שהוא משתדל בכל כוחו שלא להקיא או לברוח מהריח הנורא. איך אימהות סובלות את זה? הוא חשב, מנסה להעסיק את עצמו. הוא עטף את החיתול הישן בשקית וזרק אותה אל פח המתכת שהיה שם. לאחר שסיים לנקות אותו, הוא פתח את החיתול החדש והרים קלות את גופו של התינוק, עוטף אותו בו בזריזות ובמיומנות שהוא לא ידע שיש לו. רק צריך שקאמי לו תדע…
הוא הרים את התינוק, שעכשיו נראה עייף וישנוני, ולקח אותו אל הלול הקטן שלו נמצא כרגע בסלון -הרי ברור שקאמי לא תיתן לאף אחד להיכנס לחדר שלה, היא פשוט תכריח אותם לסחוב את הדבר הזה בכל רחבי הבית.
הוא הניח אותו בפנים בזהירות ונדנד אותו קלות, עד שראה את עיניו נעצמות ואת נשימתו נרגעת ומתייצבת.
ווילס קרס בכבדות על הספה ועצם את עיניו. הוא רצה לחכות ער ולספר לקאמי את כל מה שעבר עליו, אבל הוא לא הצליח להתאפק וכבר שקע שינה.