והפעם: פרימרוז אוורדין – לתחרות של neta663

פרימרוז אוורדין עמדה על יד הגדר החשמלית כשחיכתה לאחותה, קטניס, ולגייל. הם צדים וטקס האסיף כמעט מתחיל, היא כבר מתחילה לדאוג. כששמעה קולות שמגיעים מכיוון היער התחבאה מאחורי שיח ואמרה לעצמה: נו, בואו כבר, צאו כבר.
היא לבשה שמלה כחולה ושיערה הזהוב היה אסוף לשתי צמות.
"תודה לאל!" אמרה פרים כשראתה את גייל וקטניס יוצאים מהחור הקטן בגדר, "כבר התחלתי לדאוג."
"הכל בסדר פרים." אמרה קטניס ופנתה לעבר ביתם כדי להתלבש לקראת טקס האסיף. כשהגיעו קטניס התלבשה במהירות והן יצאו ביחד עם אמם אל עבר הרחבה כדי לראות את הטקס. היום הראשון של פרים, הפתק הראשון של פרים. היו לה סיוטים ומחבות שהיא תיבחר אבל קטניס הרגיעה אותה ואמרה שהפתק שלה הוא רק פתק אחד, הם לא יבחרו בה.
אפי טרינקט עלתה על הבמה וסידרה את פאתה הורדרדה.
"ברוכים הבאים לטקס האסיף השנתי של משחקי הרעב ה- 74. שיהיו משחקי רעב מוצלחים. ועכשיו נבחר את שני המתמודדים שלנו למשחקי הרעב, וכרגיל… נשים ראשונות." אמרה אפי וניגשה לכדור הבדולח של הבנות. היא חיטטה קצת בכדור ולבסוף הוציאה פתק וניגשה למיקרופון. היאפתחה את הפתק וקראה בכל: "קטניס אוורדין!" עיניה של פים התרחבו ואמה התחילה לבכות.
"איפה את? תעלי אלינו." אמרה אפי בחיפוש אחר קטניס. קטניס הסתכלה בחשש סביבה, ראו שהיא על סף בכי. היא התקדמה אל עבר הבמה באיטיות ונעצרה כששמעה אמירה מפתיעה במיוחד:
"אני מתנדבת!" 'למה אמרתי את זה?' אלה את עצמה פרימרוז.
קטניס שמה יד על פיה והתחילה לבכות. היא אמרה ללא כל: למה פרים?
פרימרוז חיבקה את אחותה חזק ולחשה לה: "אני מצטערת, נלחצתי! לא רציתי שתיכנסי."
"ושאת תיכנסי יהיה הרבה יותר מוצלח?" לחשה לה קטניס בחזרה. שומרים הגיעו והפרידו את פרים מאחותה. היא ירדה על רגליה וניגבה את הדמעות ועלתה בביטחון לבמה.
"המתנדבת שלנו, מי את?" שאלה אפי ושוב סידרה פאתה שנפלה לצד שמאל.
"פ.. פרי… פרימרוז אוורדין." גימגמה.
"את אחותה של קטניס?" שאלה אפי ופרים הנהנה.
"ועכשיו, הבנים." היא ניגשה לכדור הבדולח של הבנים ופשפשה בפתקים עד שלבסוף הוציאה פתק וניגשה למיקרופון. היא פתחה את הפתק וקראה: "פיטה מלארק." נער בערך בן 16 היה המום. הוא ניגש לבמה מבוהל ועמד לצידה של אפי.
"מי יתן וכל הסיכויים יהיו לטובתכם!" אמרה אפי, "ועכשיו תלחצו ידיים."
פיטה מלארק ופרימרוז אוורדין לחצו ידיים ואפי ליוותה אותם לחדר קטן מאחורי הבמה.
***
קטניס נכנסה לחדר וחיבקה חזק את פרים.
"הכל בסדר?" שאלה אותה קטניס וניגבה את הדמעות מעיניה.
"כ…כן." ענתה פרים.
"אוי פרים, למה התנדבת?" קטניס נראתה אמיצה והיא שמרה את הדמעות בפנים, "תבטיחי לי שאת מנצחת בזה!"
פרים הנהנה, וניגשה לאמה.
"אמא, אני אנצח בזה, אני מקווה!" אמרה והתחילה לבכות. היא חיבקה את אמא שלה ולחשה לה:
"תגידי לקטניס ותמיד תזכרו שלא משנה מה אני תמיד אוהב אתכם!" אמה הנהנה והשומרים הוציאו אותם מהחדר.
***
אפי והיימטיץ' הובילו את פיטה ופרים לזירת האימונים.
"אתם תתאמנו פה שלושה ימים ולאחר מכן תיכנסו למבחן ושמה יתנו לכם ציון מ-1 עד 12. אז בהצלחה." אמרה אפי ונגעה קלות בפאתה הכתומה. פרים ניגשה לעמדת חץ וקשת וניסתה להיזכר בשיעורים הקטנים שנתה לה קטניס. פרימרוז לקחה קשת כסופה ואשפת חצים ולקחה חץ אחד. היא כיוונה למטרה, שהייתה על חזו של האיש, וירתה חץ. החץ פספס את המטרה ונחת על ראשו של הבובה דמוית האיש. היא שמעה צחקוק קל מאחוריה. היא הסתובבה וראתה נער צעיר עם שיער בלונדיני. הוא היה גבוה וחסון.
"על מה אתה צוחק?" שאלה פרים.
"איך יכולת לפספס את המטרה? זה כל כך קל!" אמר וניגש לעמדה. הוא חטף לפרים את הקשת ולקח חץ מאשפת החצים וכיוון למטרה, הוא ירה את החץ והוא פגע במתחרה שהתאמן ליד פינת המשקולות.
"לא כזה פשוט אה?" ציחקקה פרים. היא חטפה ממנו את הקשת וירתה חץ. החץ פיספס את אמצע המטרה בכמה סנטימטרים אבל נכנס לאזור טוב.
"אחלה קליעה." שמעה קול מאחוריה היא ראתה נערה בגילה עומדת שם ומסתכלת עליה.
"אפשר גם?" שאלה הילדה. פרים הנהנה ואמרה, "אני פרים."
"רו." ענתה הילדה וכיוונה חץ למטרה היא ירתה אותו ופגעה ברגלו של הנער שלעג לה.
"אופסי." אמרה בתמימות רו, "ראיתי מה קייטו עשה לך, זה לא היה יפה במיוחד."
פרים ורו צחקו והעבירו את הזמן יחד. "את יודעת שרק אחת מאיתנו תנצח, נכון?"
פרים הנהנה בעצב והמשיכה להתאמן.
***
"משחקי הרעב ה- 74 יתחילו בעוד: 10,9,8,7,6,5,4,3,2,1. הצופר נשמע וכולם הסתערו על הערימה, פרים בחנה כל אחד ואחד וחשבה לעצמה: רק אחד מאיתנו ישאר…