התיכון למתים פרק 5: המבוך המפותל בדרכי המוות

פרק 5 – המבוך המפותל בדרכי המוות

"מה זה המקום הזה?" מני התפלא מהמבוך המיוחד שנגלה לעיניו, כל כך הרבה דרכים, כל כך הרבה אפשרויות. רייקו שעמד ממש בכניסה למבוך הגדול, הביט עליהם בחיוך דק וחביב למרות שהוא כלל לא היה כזה.
"זה התיכון למתים, המקום שבו אתם תנסו לשרוד ולהגיע בשלום." הוא אמר והתקדם לעבר כולם, "אני מקווה שכולכם הבנתם את הכללים, ולמקרה שלא, אני אגיד אותם עכשיו." הוא הוסיף כאילו הפרט לא היה חשוב במיוחד. ג'ורדן הצליח להבחין ברעידות ידיו של רייקו 'משהו לא בסדר.' חשב. "הראשון שיוצא מהמבוך הזה, מנצח וזוכה להמשיך בחיו. השאר – ימותו." הוא אמר ומיד כולם הופתעו,
רובם הניחו את כפות ידיהם על שפתיהם בפחד, השאר ניסו שלא להראות שהם מפחדים. אך היחיד שלא היה מפוחד או מופתע הוא טריקס. הוא העביר את כף ידו בשערותיו הלבנות בכדי להזיז אותן לאחור, הוא חייך חיוך מאוזן לאוזן. "אז מתי מתחילים?" על קולו היה אפשר אפילו לזהות התרגשות מסוימת,
"זה לא הכול, טריקס. המנצח לא יזכה רק בחיים אלא בדבר נוסף. בסוף המבוך נמצא בקבוקון קטן בעל משקה מיוחד. משקה שכנראה רובכם רוצים לשתות." הסביר רייקו,
"משקה?" פניה של אנה התכווצו באי הבנה, וונד רק כיווצה את מצחה, לא מגיבה כלל לסיטואציה.
"תרופה," הוא כמעט צחק בין המילים. "המנצח יוכל לחזור להיות בן אדם."
"אתה צוחק, נכון?" גבותיה של האנה מיד הזדקרו מעלה, לוק כמעט זינק מהתרגשות ועיניו כבר נצבעו לכתום בהיר. ג'ורדן יצר להבות אש כתומות וחמות בין אצבעותיו וונד אגרפה את ידיה. כולם לפתע שכחו מהעובדה שרובם ימותו.
"יש אפשרות שלא לקבל את הפרס?" טריקס שאל פתאום, כולם הפנו את מבטיהם לעברו,
"אתה לא רוצה לחזור להיות בן אדם?" רייקו היה מופתע לא פחות מהשאר, למרות שכבר ידע שזו תהיה התשובה של טריקס. "אני מניח שיש אפשרות לשמור אותה."
"אני מבין שאתה כבר הבנת שאתה המנצח?" קלאוס לפתע שאל מאחוריו, טריקס הסתובב אליו מיד והביט בו במבט חודר. שוב, כולם היו מופתעים אך הפעם מזה שקלאוס הגיב לטריקס. הבן אדם שכרגע הם חוששים ממנו הכי הרבה.
"מה יקרה שאני אנעץ בך אחד מאלה?" לוק לפתע התקדם קדימה עם טפרים שלופים, טריקס צחק בבוז וכשהפסיק ארשת פניו מיד השתנתה לקרה ומרושעת.
"אני אצחק לך בפרצוף בדיוק כמו עכשיו." הגיב טריקס והוסיף, "אני רוח. אתה לא יכול לפגוע בי."
"רוצה שנבחן את זה?" קלאוס צעד פסיעה אחת קדימה לעבר טריקס,
"אני חושב שאחיך כבר יעיד על כך שאני רוח ושאי אפשר להביס אותי." טריקס הגיב, קלאוס הזועם זינק מיד לכיוונו של טריקס בעוד הוא לפתע עצם את עיניו, קלאוס עבר דרכו כאילו היה רוח קלה, הוא מעד קדימה ונפל על הפנים, טריקס מיד מיהר וזינק על גבו, הוא אחז בשערות ראשו ומשך אותו למעלה עד ששמע מספר קליקים מגיעים מגרונו, הוא דפק את ראשו על הרצפה השקופה מספר פעמים ובחוזקה, לוק שזינק מיד על טריקס וניסה לעזור לו הופתע לקבל מרפק לפנים ששיתק אותו במהירות. טריקס לא פסק מלדפוק את ראשו של קלאוס המעולף. דם השפריץ לכל עבר והוא הרגיש שגולגולתו כבר נבקעת מבפנים.
טריקס ירד ממנו בשביל להשאיר אותו בחיים. "אתה היחיד שמספק לי כאן שעשוע, קלאוס. לכן אני משאיר אותך בחיים. רק כי אני רוצה." הוא הדגיש ובעט בפניו פעם נוספת.
אנה המזועזעת הרגישה בבחילה תוקפת אותה, וכן גם קליי. למרות היותו מלאך המוות – זה היה יותר מדיי בשבילו.
רייקו היה חסר מילים, הוא לא ידע מאיפה להמשיך.
"בן זונ – " לוק התחיל לקלל אך קוטע לפתע מידי טריקס.
"בזה אתה צודק לגמרי." הוא אמר כשנזכר באותו יום במטבח, שם ראה את אימו מתייעצת עם אביו על המחיר שהם היו אמורים לקבל. את המחיר על טריקס. "תמשיך." הוא פנה לרייקו, כאילו נותן לו אישור להמשיך.
"אתם –" הוא ניסה למצוא כעת את המילים הנכונות, "אתם תהיו צריכים להרוג אחד את השני בכדי לשרוד, והכול בשביל התרופה המיוחדת." הוא אמר וכולם השתתקו ונבהלו, חלקם גם פחדו. הם הרי ידעו שהם ימותו אך לא בידי האנשים שנמצאים על ידם.
"משהו בנימת קול שלך… משהו בו אומר לי שלא סיימת." וונד אמרה, מקווה שהיא טועה.
"לכל מתמודד יהיה מזרק מיוחד אותו הוא יוכל להזריק בכדי להציל את עצמו, אך, הוא יוכל להשתמש בה פעם אחת בלבד." הסביר רייקו, "המזרקים כבר נמצאים בשעונים שלכם, כל שעליכם לעשות זה לפנות אל השעון שלכם ולומר לו 'מזרק'."
"מז –" ג'ורדן התכוון לומר אך רייקו קטע אותו.
"אתם תוכלו גם ליצור עם עצמכם בריתות על מנת לשמור על עצמכם, השניים טובים מן האחד." רייקו ענה, "אבל בסופו של דבר תצטרכו גם להרוג אותם." הוא כמעט צחק בין המילים,
"אלו –" אנה ניסתה לומר אך הרגישה צריבה חזקה בלשונה, היא לא יכלה להגיד את שמו של אלוהים בגלל היותה שדה. השדים הם 'השליחים' של השטן ולכן עליהם להאמין אך ורק בו.
"עכשיו שהחוקים ברורים, מי שלא יכנס למבוך הזה תוך חמש דקות, ימות." אמר רייקו בחיוך חביב וסדיסטי לחלוטין. שקט שרר בכל האולם, שקט מביך ומוזר. "ארבע דקות." מיד כששמעו את זה הם התחילו להתקרב אל המבוך, טריקס המשועמם החליט להיכנס למבוך ראשון אך ורק בשביל להרוג אנשים. זה ריגש אותו.
כשכולם נכנסו הצבעים שהיו רגילים אליהם התערבבו, הכניסה למבוך כבר נעלמה והתקרה האפורה של האולם נהפך לשמיים תכולים. כל אחד היה במקום אחר ואף אחד לא ראה את השני.
"שיהיה לכולם בהצלחה." הם שמעו את קולו של רייקו מהשמיים, "נקווה שתשרדו את היום הראשון."