התגלות הקסם | פרק 16

הבוקר הגיע. אנחנו אכלנו את ארוחת הבוקר שלנו בבית קפה קטן וצנוע, לאחר שהחזרנו את המפתחות לחדר לבעלת האכסניה.
לא יכולתי שלא להקשיב לשיחה שהתנהלה בין בעל המקום לבין אחד מהלקוחות. הם דיברו על מה שקרה אתמול בלילה- על איש הזאב.
" אנחנו כמעט תפסנו אותו הפעם." הלקוח קרא בתחושת החמצה.
" אל תדאג, שמעתי שמרווין הצליח לפצוע אותו ברגל." אמר בעל המקום. " הוא פצוע, מחר אנחנו בטוח נתפוס את המנוול הזה."
" אני מקווה שכן. נמאס לי שהוא אוכל לי את כל הבקר." השיב הלקוח.
" תומאס, ידידי, עסק הבקר קשה גם בלי היצורים האלה." בעל המקום גיחך על חברו.
" אבל יודע משהו מוזר? שמאז שהגיעו האנשים המוזרים האלה עם הרכב השחור הגדול שלהם, שמתי לב שאני כבר בקושי מאבד את הפרות שלי."
" זה נהדר! חושב שהם קשורים לזה?"
" אני לא יודע, אבל אני מקווה מאוד שכן. הגיע הזמן שמישהו יטפל בעניין הזה במקום המשטרה. צוחקת לנו בפנים, נראה אותם מתמודדים עם חצי ממה שאנחנו מתמודדים איתו.
" אפשר לסדר את זה." שניהם צחקו ביחד.
עיניי נפתחו לרווחה. את הפרט הזה לא ידעתי. אני לא יודע אם לשמוח, שזה אומר שאנחנו בהחלט מתקדמים, או לפחד, כי זה אומר שהכוחות של פאוור הצליחו לחדור את גבולות העיר ולהגיע לפרוורים. בקצב הזה, יכול להיות שמהר מאוד הם יגיעו לכל קצוות המדינה.
" שמעתם את זה?" שאלתי בלחש.
" כל מילה." שיי לחש בחזרה.
" אנחנו חייבים למצוא את איש הזאב הזה, כמה שיותר מהר." קבעתי.
" זה לא יהיה פשוט בבוקר, הרי הוא בוודאי יסתובב בצורת האדם שלו. נצטרך לחכות ללילה." הסביר שיי.
" כדאי שנתחיל בחיפושים כבר עכשיו." הצעתי.
שלושתנו קמנו מהכסאות, אני תפסתי בתיק שלי ושמתי אותו על גבי, ואנחנו יצאנו מהכפר אל היער.