השער 2: מלחמה שמימית פרק 23
בליל אותו יום הפצועים מקרב יחידת שר"ף והלוחמים השמימים נלקחו לבסיס הסודי של יחידת שר"ף בנגב. השאר חיכו מחוץ לאגף המרפאה בבסיס בזמן שהרופאים מנסים לטפל בלוחמים השמימים. בסופו של דבר מר אריה יצא החוצה."ריינה וקובי כבר אינם בין החיים" הוא אמר.
"מה עם אליאנה" אלכס שאל."היא בסדר אבל יש משהו שעדיף שתראו בעצמכם". הם נכנסו בעקבותיו עד שהגיעו לחדר של אליאנה. הגוף שלה זהר קלושות באור כתום שהפך מידי פעם לסגול."לפי מה שויקטור הצליח להבין האנרגיה השמימית שבגוף שלה הושחת בעקבות מעשיו של העין השחורה". הוא אמר.
"אז תן לי לנחש. במקום שהאנרגיה השמימית תרפא אותה היא הורגת אותה" תום אמר.
"לא לגמרי. נראה כאילו הכוח השמימי נלחם בעצמו" הקיסר אמר."מה שרק דוחה את הקץ" פורטל נפתח ליד תום ואיש לבוש בשריון זהב יצא ממנו."מי אתה אמור להיות?" שאל אביעד."אני הוא זאירוס, קדמון הסדר הראשי" הוא אמר."בבקשה תגיד לי שיש דרך להציל אותה" תום אמר.
"יש דרך" זאירוס אמר."אני יכול להוציא את האנרגיה המושחת מהגוף שלה אבל זה ינטרל את הכוח השמימי שבגוף שלה לגמרי מה שאומר שברגע שאעשה את זה היא תהיה חסרת כוחות".
"זה עדיף מאשר שהיא תמות בגלל זה" אמר אלכס.
"אתה צודק" אמר תום."ואגב אם לא הזכרתי את זה אצטרך לקחת גם את השריון האלמנטלי שלך".
"אין בעיה" תום אמר והשריון התקפל מעצמו עד שהפך לקוביה קטנה שנחה בידו של תום. זאירוס פנה לעבר אליאנה ופשט את ידו. מטה קסם מוזהב הופיע והוא הרים אותו. המטה החל לזהור ושביט דק של אנרגיה שמימית עלתה מאליאנה ונשאבה למטה. כך זה נמשך כמה דקות עד שבסופו של דבר השביט נפסק. זאירוס הניח את המטה."זה נעשה" הוא אמר ונעלם בהבזק אור זהוב. הקוביה שבידו של תום נעלמה יחד עם זאירוס.
"אז מה עכשיו?" שאל מר אריה."דבר ראשון אני צריך לחזור לגיהנום. יש כמה דברים שקוריוס אמר לי שאני צריך לבדוק" אמר הקיסר. "והאיפרנו?" שאל אביעד."לא אכפת לי מה תעשו עם הנשק הזה. אני יודע רק שאני לא רוצה לראות אותו יותר".
"אין בעיה" אמר מר אריה ולקח את האיפרנו."אני אדאג שהדבר הזה לא עוזב את הבסיס.
כשאליאנה פקחה את עיניה הדבר הראשונה שהיא ראתה זה את תום."היי" היא אמרה והתיישבה על המיטה."איך את מרגישה" הוא שאל."בסדר יחסית למישהי שכמעט נהרגה"."כמעט" תום אמר."מה עם קובי וריינה?" היא שאלה אותו."הם מתו" אמר תום."וגם את אם הכוח השמימי לא היה מוצא מהגוף שלך"."מה זאת אומרת?" שאלה אליאנה. תום עידכן אותה במה שקרה מהרגע שהמלחמה נגמרה עד עכשיו."אני מבינה" היא אמרה."אז עכשיו אני חסרת כוחות"."אכן" תום אמר."יש בעיה עם זה?"."לא" היא אמרה.
"אני רק מקווה ש"המוות האדום" לא יגלו את העובדה שאיבדתי את הכוחות שלי".
"המוות האדום"? מי אלה?" שאל תום.
"ארגון פשע יריב לארגון הפשע של אבא שלי. הם שמרו על מרחק כל עוד היו לי כוחות אבל עכשיו כשאין לי הם יצאו אחריי בשניה שיגלו"."זה רק הולך ומשתפר" רטן תום. אליאנה נאנחה.
"אבל זה לא משנה לי אם זה לוחם כאוס או ארגון פשע" תום הניח את ידו על ידה של אליאנה."כל עוד אני כאן הם לא יניחו עלייך אצבע". אליאנה לחצה את ידו. שניהם התקרבו אחד לשני והתנשקו. "הגיע הזמן" הם שמעו קול. אביעד עמד בכניסה לחדר וחייך. הם התנתקו "אגב איפה אלכס?" אליאנה שאלה."נסע לבאר שבע להוריד את תמוז בביתה" אמר אביעד."בכל מקרה מה תעשי עכשיו כשהמלחמה נגמרה."לבניתים אני אשאר בבית של תום ואז מי יודע" היא אמרה. הטלפון של אביעד צילצל והוא העיף בו מבט."חייב לזוז" הוא אמר ונעלם בפורטל לבן."מה עם אבא שלך?" תום שאל."הוא לא יעדיף שתהיי אצלו עכשיו כשהמלחמה נגמרה?"."יש לי הרגשה שלא" אמרה אליאנה."אם את אומרת" תום אמר
גיפ אפור נסעה בתוך יער בין שמן עד שהגיעו לבסיס צבאי נטוש. איש לבוש בחליפה שחורה חיכה מול שער הכניסה. מהגיפ יצאו שני אנשים. גוררים בניהם איש לבוש כמו גנסטר. הם שמטו אותו על הרצפה מול האיש בחליפת העסקים."אני מבין שהחטיפה בוצעה בהצלחה" האיש אמר."מה אתה רוצה?" שאל הגנסטר.
"אתה אמור לדעת כבר מר אמיר" האיש אמר.
"אם רק תתקרב לבת שלי אתה תשלם על זה ביוקר" צעק אמיר."מפחיד מאוד" הקניט אותו האיש בחליפה."אתה צריך לפחד" אמר אמיר."בשניה שהיא תראה אותך היא- אגרוף של האיש בחליפה שיטח אותו על הרצפה."אתה חושב שהכוחות שלה מטרידים אותי? לא עוד!" הוא פשט את ידו ודם החל לצאת מכל פתח בגוף של אמיר ולהישאב לתוך האיש בחליפה."הכוח שלי יגרום לה לפחד ממני!" הוא סגר את ידו ואמיר קרס מעולף על הרצפה."הוא מת?" שאל איש אחד."לא" אמר האיש בחליפה."אני רוצה שיצפה בי מענה את הבת שלו לפני זה. אני רוצה שיחווה את אותו הכאב שהוא גרם לי במהלך השנים בהם סחט אותי. לפני שהגל האדום העניק לי כוחות" הוא עצר כדי לנשום."תדאגו שהמשטרה תמצא אותו" הוא ציווה עליהם ושני האנשים העמיסו אותו על הגיפ ונסעו.
בפתח תקווה הפורטל הלבן הוציא את אביעד ישר מול בית קטן בעל שתי קומות
"הנה אתה" אמר מר וודלוביץ."תיכנס". אביעד החל להתקדם כאשר משהו החל לזהור בכיסו. הוא הוציא אותו וגילה את התליון המסתורי שקיבל במערה בבאר שבע."בכלל שכחתי שהדבר הזה שם" הוא אמר."מה זה?" שאל מר וודלוביץ. אביעד בא להראות לו את התליון כאשר קרע אדום החל להופיע בשמיים."מה לעזאזל-" אביעד בא להגיד כאשר מהקרע יצאו שני שביטים בצבע אדום ושחור שהתנגשו כמה פעמים זה בזה עד שהמשיכו לאזור נחשונים."תעזור לה!" צעק מר וודלוביץ. אביעד לא ידע למה הכוונה אבל השריון הלבן של המסדר הלבן הופיע עליו והוא טס בעקבות השביטים המסתוריים
תגובות (2)
עוד סיפור נגמר לו!
אז עכשיו הכאוס הם גנגסטרים. זה הולך להיות מעניין. אני חייב להודות שאתה מוצא זוויות מעניינות איך לספר סיפור פנטזיה.
מבטיח שמבצר האור לא יימשך לנצח! אני קצת איטי, אבל הסוף עוד יגיע.
סיפור מדהים