השער 1: פלישה פרק 4

(אביעד) "זה לא נשמע טוב" אמרתי לזואי כשהלכנו לאורך הכביש בחזרה למחנה של הבית ספר."כאילו הנבואה. השורה האחרונה"."ככה חשבתי" אמרה זואי."בכל מקרה מה זה המסדר הלבן?" שאלתי."זה השם שלנו. מסדר של אנשים שנשבעו להגן על הכוכב הזה מהסכנות שבמימד הגיהנום" ענתה זואי."אז זה סוג של כת" אמרתי."לא ממש. זה לא משהו דתי. זה כמו הנוקמים או-"
"בסדר הבנתי" אמרתי."בואי נעבור לעניין אחר: הפלישה, זה משהו שאמור לקרות בכל רגע?"."לא. זה משהו שנקבע לפני שנים. אני לא מכירה את כל הסיפור אבל הזקן סיפר לי על הסימנים: שר גיהנום שיושמד, כוכבים מסתדרים בשורה…" זואי שתקה. "בדיוק כמו בנבואה" אמרתי."טרקס היה שר גיהנום ברמה די נמוכה אם הבסנו אותו כל כך מהר"."טרקס היה הגנרל ה66 של הגיהנום. יש בערך 666 גנרלים" אמרה זואי."וזה אומר צבא מאוד גדול אם יש כל כך הרבה גנרלים" אמרתי. הבחנתי בטבעת שנחה לה על אחת האצבעות ביד ימין."זה פריט שיש לכל "לוחם לבן" אני מנחש" אמרתי."לוחם לבן זה כינוי לחבר במסדר. זה כמו חייל" ענתה זואי."אז למה לי אין כזה. כלומר הרי היה לי שריון לבן בשלב מסוים". אמרתי."באמת מוזר שהצלחת לזמן את השריון בלי טבעת. אני אברר את זה מאוחר יותר" אמרה זואי."בכל מקרה הגענו". עצרנו ליד כביש עם שלט שהצביע לכיוון שאליו היינו צריכים. הלכנו כמה מטרים בשתיקה ובסופו של דבר הגענו למחנה. כל הבית ספר כבר הלך לישון." כבר ממש מאוחר" הסתכלתי בשעון שעמד ליד בקתת השומר. הוא הצביע על אחת עשרה בלילה."מחר אסביר לך עוד פרטים. עכשיו הלכתי לישון" זואי הלכה לבקתת הבנות ונכנסה. הלכתי לבקתת הבנים. כמו שצפיתי כולם ישנו. מצאתי מזרן פנוי וסחבתי את התיקים שלי לעברו. אחר כך פשוט קרסתי על המזרן ונרדמתי.

בדרך כלל אני לא מקבל חזיונות באמצע חלום אבל הפעם מצאתי את עצמי עומד על גג המגדל המרובע של מגדלי עזריאלי בתל אביב. מעל מגדלי עזריאלי, בגובה של המגדל העגול הלכה והתגברה מעין סופה. הסתכלתי אל הקניון, שהיה ריק מאדם וזה היה מוזר כי הקניון תמיד מלא באנשים. ואז הבחנתי בכל הטנקים והגיפים הצבאיים. שעמדו מסביב למבנה ובכל המסוקים הצבאיים שהיו בהיכון לירי.'זה העתיד' חשבתי לעצמי. איש שהיה לבוש בשריון של גנרל סיני עמד בכניסה לפארק ונשא מבט אל המסוקים הצבאיים."אין לכם סיכוי מול עוצמתו של הגיהנום! הוא צעק והרים יידים. ארבעה עמודי שיש שחורים התגשמו סביבו והוא הרחיף אותם אל נקודת האמצע שבין שלושת המגדלים. העננים החלו להאפיר וברק פגע בכל אחד מהעמודים השחורים. להבות החלו לפרוץ ממעגל שעמד באמצע ארבעת העמודים וגלים אחר גלים של מפלצות החלו לפרוץ החוצה ולקפוץ על חיילים מופתעים. שדים מעופפים עפו לעבר המסוקים והפילו אותם.'למה הם נראים לי מוכרים' חשבתי לעצמי. ואז הסתובבתי לכיוון הים וראיתי מרחוק מפלצות עולות מתוך הים. הסתובבתי פעם אחת אחרונה רק כדי לראות שד מכונף צולל לעברי ואז התעוררתי, כולי רועד מקור. מה שקורה לי לעיתים נדירות ובעיקר מפחד."זה ממש רע" אמרתי לעצמי.