השער 1: פלישה פרק 18: יחידת שר"ף

שעה לאחר הקרב עם שליט הלילה טור של רכבי צבא עשה את דרכו הרחק מהעיר אשדוד. אף אחד חוץ מאלה שהיו מעורבים לא ידע מה קרה באמת. לפי מה שנאבין ידע אבא שלו אמר לעיתונאים שבאו לדווח על האירוע שזו הייתה תוצאה של פיצוץ חומר נפץ שהוסתר באחת המכולות (מה שהיה נכון) אבל הוא לא אמר להם על שליט הלילה ורצוי שזה ישאר ככה. אבל כל הנוכחים בשיירה ידעו שאחרי שהפלישה תתחיל הם לא יכולו להסתיר את העניין. נאבין דאג בעיקר לזואי. הוא ידע טוב מאוד שהיא יכולה להסתדר לבד אבל הדאיג אותו מה יקרה מיד אחרי שהיא תגלה שרימו אותה.
"היא תהיה בסדר" אביעד אמר.
נאבין רק הנהנן. לאחר שעה של טלטולים בדרך משובשת השיירה עצרה מול זוג דלתות ברזל גדולות ששימשו כניסה לבונקר.
"מה שאתה הולך לראות עכשיו נמצא בסיווג בטחוני גבוה" אמר נאבין."רק הצבא והמסדר הלבן יודע על זה"
"ככה חשבתי" אמר אביעד. לאחר כמה דקות השערים החלו להיפתח והשיירה נכנסה לתוך מנהרה שנמשכה כמה מטרים ונפתחה לכיכר גדולה. השיירה נעצרה וכל החיילים ירדו מהרכבים והתקדמו לעבר דלתות אוטומטיות כמו בכניסה לקניון. אביעד כבר הושיט ידו כדי לפתוח את דלת הרכב אבל נאבין עצר אותו
. "אנחנו הולכים למקום אחר" הוא אמר.
"אכן" אבא של נאבין התיישב במושב הנהג לאחר שהחליף את החייל שנהג.
"אגב, תכיר את מר אריה. הוא המפקד הראשי של כוח המשימה המיוחד של צה"ל לטיפול בשדים או בגירסה יותר מקוצרת: שר"ף." אמר נאבין ואז פנה אל אביו."אבא, תכיר את אביעד, הוא חבר במסדר הלבן"
."נעים להכיר אותך, הרבה זמן לא צורף מישהו למסדר הלבן" מר אריה הושיט לאביעד את ידו ללחיצה.
"נעים להכיר גם אותך מר אריה" אביעד לחץ את ידו.
"טוב, שנמשיך" מר אריה הניע את הרכב והקיף את הכיכר חצי סיבוב לפני שפנה לעבר קטע מהקיר שהחליק וחשף עוד מנהרה.
"אז איך הגענו למצב שגם צה"ל יודעים על כל עניין הגיהנום?" שאל אביעד.
"לפני שנתיים הבנו שכשהפלישה תקרה לא יהיה לנו מספיק לוחמים כדי להילחם בצבאות שהם ישלחו" אמר נאבין."אז הזקן ואבא שלי פנו לצה"ל והתריעו בפניהם על זה וגם הצגנו להם ראיות. צה"ל לקח ברצינות את העניין ואחרי שמצאנו חומר שמקורו בעולם הפנטום שפוגע בשדים בצורה קריטית הקמנו את יחידת שר"ף"
הרכב המשיך בנסיעתו ואז עצר מול דלת ברזל רחבה, שהחליקה הצידה ואפשרה לרכב להיכנס.
"פה זה ההאנגר שבו נמצאים כל הכלים של היחידה: מטוסים, מסוקים וטנקים. ליחידה יש גישה לכל סוגי הכלים הכבדים והקלים" אמר מר אריה.
חיילים עבדו בכל מקום בהאנגר: טיפלו בכלי רכב, בדקו תקינות של כלי נשק והתאמנו על שימוש בהם. בסופו של דבר מר אריה עצר ליד מה שנראה כמו גשר פיקוד של ספינות חלל. מפה הולוגרפית של ישראל ריחפה מעל לשולחן עגול וגדול. כרגע בחן אותה רק אדם אחד. הוא נראה בדיוק כמו הזקן (אם הוא היה מתלבש בלבוש מודרני ולא כמו מכשף). הוא היה לבוש במדים של צה"ל ובניגוד לזקן היה לו זקן חום. הוא התמקד בנקודה כתומה קטנה באזור השפלה.
"כבר חשבתי שלא תגיעו" הוא הסתובב להביט בהם."ואני רואה שהבאתם חניך חדש!" הוא התמקד באביעד."אני הוא ויקטור, אחיו של הזקן, הוא בטח סיפר לך עליי".
"האמת שזואי סיפרה לי" אמר אביעד.
"היא נחטפה על ידי שליט הלילה" נאבין התערב."הוא הטיל עליה איזהו כישוף מוזר ושלח אותה לכדור הארץ".
"תן לי לנחש: אדים סגולים" אמר ויקטור. נאבין הנהן.
"זה נקרא "מון וויקר" הכישוף הזה גורם למי שמטילים עליו הכישוף להאמין לכל מילה שיוצאת מהפה של שליט הלילה. מהרגע שהכישוף הוטל הוא לא ייפוג עד שיעברו 48 שעות. אי אפשר לגרום לכישוף להיעלם בדרך אחרת" אמר מר אריה.
"אז אי אפשר לנסות לשכנע אותה אבל אולי אפשר להביא אותה לכאן ולשמור עליה כלואה עד שהכישוף יעבור" אמר נאבין.
"כבר עבדתי על זה" אמר ויקטור והצביע על הנקודה הכתומה שהוא בחן קודם."ברגע שהנקודה הזאת הופיעה על גבי המפה הבנתי שקרה משהו". הוא נגע בנקודה הכתומה. מהנקודה יצא קרן אור כתומה שחשפה מפה מדויקת יותר של המיקום הנוכחי של זואי."היא באמצע יער" אמר אביעד"
"וזה הופך את הבעיה לפחות קשה. אם היא הייתה בלב מקום הומה אדם זה היה קשה יותר". אמר ויקטור."להכין יחידת לחימה?" הוא שאל את מר אריה.
"לא צריך" הוא אמר."מסוק עם יחידת סיור אמור להספיק הפעם" מר אריה פנה לחייל אחד שבדיוק עבר לידם ולחש לו משהו. החייל הצעיד כמו שנהוג בצה"ל והתרחק מגשר הפיקוד. כעבור כמה דקות אביעד ונאבין עלו על מסוק סיור רגיל (עם רובים של החומר התכלת כמובן). "אה. החומר נקרא "פלנקס" כי זה מה שמרגיש מי שנורה בידי נשק עם החומר הזה: כאילו יחידת פלנקס רמסה אותו" אמר ויקטור לאחר שראה שאביעד מסתכל על תותח של המסוק שחובר אליו מיכל קטן של החומר.
ויקטור ומר אריה תפסו מקומות במסוק וקבוצה של חמישה חיילים איתם. אביעד ונאבין היו האחרונים לעלות. מר אריה ישב ליד הטייס
."כמה הנחיות לפני שממריאים: בבקשה תחגרו את חגורות הבטיחות ושימו את הנשקים במצב ניוטרל" הוא אמר. אביעד ראה שכל החיילים לוקחים את הנשקים שלהם ומורידים מתג שנמצא עליו ממצב "פעיל" למצב "ניוטרל". הטייס הפעיל את המנועים והמסוק התרומם לאט ובזהירות לעבר חור בתקרת הבונקר שהיה חסום בדלת ברזל אך כעת נפתח ואיפשר למסוק לצאת אל האוויר.
"הגעה ליעד בעוד 20 דקות" אמר מר אריה וטפח על כתף בנו."אנחנו נביא אותה הביתה" הוא אמר. נאבין הנהן.