השער אל האבדון פרק 3
בשביל להבין את המשך העלילה בספר,אתם צריכים לדעת קצת יותר..הרבה יותר..בשביל להפוך את כל זה לקצת יותר מעניין,החלטתי לכתוב הכל בצורה של יומן,ובגלל זה כל קטע ההסבר הזה ימשך שני פרקים.
החלק הראשון,קטע מהיומן של קים:
"אני מפחדת.ממה?מהכל,מהעתיד,ממה שעומד לקרות,ממש מחר.אנחנו נעבור…לאמריקה.כל חיי גדלתי פה,ועכשיו,פתאום,לעבור?
אתה מבין יומן,תמיד הייתי ילדה סגורה כזאת,ביישנית,אף פעם לא באמת נפתחתי לאנשים,לוקח לי המון זמן להתחבר למישהו,ועד שכבר הצלחתי להיפתח לחברה אחת,אני פשוט צריכה להשליך את כל זה לפח.את כל המאמצים שלי.זה מייאש.
אבל אתה מה עוד יותר מייאש? שאין לי מה לעשות לגבי המעבר הזה,אני יודעת שהוא חיוני,אני יודעת שאנחנו חייבים לעבור ושאין דרך אחרת.זה מייאש.אפילו יותר מהמעבר עצמו,ומכל הפחדים,וה"זריקה לפח" של המאמצים,זה שאין לי דרך להשפיע,זה הכי מייאש.
למה אנחנו חייבים לעבור?את זה אף-פעם לא סיפרתי לאף-אחד,אפילו לא לך,ההורים יודעים הרבה.אולי יותר מדי.ואתם,גם אני,גם אני יודעת יותר מדי.אסור לי לספר.לא פה.אם כל עניין המעבר יחלוף בשלום,ברגע שנאכנס לחדרי החדש,אפתח אותך ואתחיל לכתוב.אכתוב הכל.מבטיחה.כשניהיה שם,האיום יחלוף,ואם לא,הוא לפחות יפחת.
אה,ועוד משהו,לפני שאני אסגור אותך,ואלך לארוז את חפצי לתוך מזוודה גדולה,יש לי עוד משהו לספר לך,בשביל לצאת מכלל סכנה,הזהות שלנו צריכה להימחק,השמות שלנו צריכים להשתנות,בשביל לא לעורר חשד,מעתה,לא ניהיה יותר משפחת כהן,ניהיה משפחת ויליאמס,ולי,כבר לא יקראו שני,יקראו לי קים..הדמעות כבר מתחילות לזלוג..להתראות חברה יחידה,להתראות מדינה,להתראות שם..בקרוב,אתה תיהיה הדבר היחיד שיישאר משני כהן.ושוב,להתראות.."
תגובות (0)