השער אל האבדון פרק 1

i love you..do'nt leave, i can't imagine my life without you" אמרה גרייס ואחזה בידו של מייק,שפנה אל עבר השער,השער שהיא,הוא וכולם ידעו,שברגע שעברת דרכו אז..זהו…אין דרך חזרה…
"oh shut-up grace,i never loved you and you never loved me,you're pushing it to far-just say goodbye and go away"
אמר מייק,בנימה קרה יותר מאי-פעם,ההמתנה עשתה אותו עצבני,אך למרות זאת,הוא לא הרפה את האחיזה,הוא המשיך להחזיק בידה הקרה של גרייס,הוא הסתכל עליה במבט חוצב,מבטו של מייק חדר אל תוך עיניה-היא הרפתה..היא לא יכלה להתנגד,הוא הפעיל עליה את כוחו.
הוא התקדם אל השער,חסר דאגות,מייק פסע באיטיות במעל השביל,עורו הלבן הפך לבן יותר,ליבו הקשה הפך יותר קשה.ראשו התרוקן מכל המחשבות.טוב,חוץ מאחת-האם הוא באמת שייך לשם?ככל שהוא התקרהב לשער השאלה הזאת הציקה לו יותר ויותר,ומה אם הוא טועה?מאם הוא לא כזה?איך הוא יצליח לצאת? כל השאלות האלה הדהדו בראשו וגרמו לו להיעצר,במרחק 2 סנטימטרים מהדלת,מייק נעצר,הוא קפא במקומו ולא זז.
גרייס רצה לעברו וחיבקה אותו " i knew it i've always knew that you are'nt one of.."גרייס לא הספיקה לסיים את המשפט,מייק הדף אותה ממנו בכוח,כך שהיא נחבטה על הרצפה."you're becoming aone of them" גמגמה גרייס .
"no.i'm not becoming aone of them i've always was aone of them" מייק סינן לעברה.הוא המשיך לעמוד.בדממה.כששמעו רק את נשימותיהם.
"you think you're adevil but i know you're an angel" לחשה גרייס שורה מהשיר האהוב על שניהם . מייק הסתובב לעברה ,הסתכל עליה בפנים אטומות וסתר לה.דמעות אחדות זלגו מעיניה,היא הצמידה את ידה אל הלחי פגועה שלה.מייק העף אליה מבט מתנשא ונכנס אך תוך השער.גרייס המשיכה לשבת שם במשך כמה שעות ובהתה בשער בגעגועים למייק.היא תמיד ידעה שהוא כזה,לא כמו האחרים,שונה היא ידעה שהוא יבגוד בה במוקדם או במאוחר,היא ידעה שהוא ילך ויעזוב אותה לבד ואפילו לא יהיה לו אכפת..היא תמיד ידעה את זה,היא ידעה שהיא התאהבה בשטן..