השדון יבגני חלק א'

טוב אז.. הכל התחיל בלילה קסום שבו ראיתי את זה.
את החלום הזה. חלמתי שטיילתי על חוף הים, הירח המלא הטיל צל של אור על הים וזה היה כלכך יפה ..עד שראיתי אותה .. היא הופיעה מי שום מקום , שערה הזהוב בהק למרות החשכה, באותו רגע הבנתי בשביל מה באתי לעולם.
שמי יבגני אני נער בן 16 ואני לומד בבית הספר "יער השדונים " כן, אולי לא תאמינו לי אבל אני שדון. אני בטוח שאתם חשבתם על השדונים הקטנים האלה אבל אני לא כזה .
אני דומה לנער רגיל רק שהאוזניים שלי קצת שונות משל בני אנוש. ויש לי גם חליל כזה שכשאני מנגן בו ,יש הרגשה כאילו שהעולם כולו עוצר ומקשיב למנגינתי.. באותו היום הלכתי לבית הספר זה היה יום חם ומחניק. זה היה בערך חודש אחרי תחילת הלימודים. יצאתי באיחור מהבית אז הגברתי את קצב ההליכה שלי ואז לפתע , ראיתי שרשרת עם לב אדום בוהק והיא הייתה כלכך יפה שפשוט לא הצלחתי להשאיר אותה שם. לקחתי אותה איתי לבית הספר , "יער השדונים" זה בית ספר די נחמד רק בגלל החברים. כל השאר פשוט מוציאים אותי מדעתי .. הם כל הזמן מעצבנים אותי :/
במיוחד ספיר, המורה לספרות, היא כל שניה מעירה לי על דברים שאני לא עושה בכלל! ואני סופג את זה כי אני יודע מה אני הולך לעשות לה אחרכך. בהפסקה התגנבתי לאחת הפינות של בית הספר , פינה שאף אחד לא הולך אליה (אחרי שניגנתי בחליל וכולם חושבים שיש שם שד) והתחלתי לנגן שוב. בזמן שניגנתי חשבתי על ספיר ודמיינתי שיש לה שיער לבן.
לא תיארתי לכן אותה, היא לא כלכך גבוהה , היא די מלאה, יש לה שיער שחור ועיניים כהות. אחרי ההפסקה בדיוק היה לי שיעור איתה ואז ברגע שהיא נכנסה שאלתי אותה :" המורה, למה יש לך שיער לבן?" כל הכיתה התפוצצה מצחוק והיא חשבה שאני צוחק. "רק שתדע שזה לא מצחיק! אם תמשיך כך אני ארשום לך הפרעה!" אמרה והוציאה את הרשימה השמית של הכיתה " טוב אז באו נראה.." היא הקריא שמות מתוך הדף וחיפשה את שמי.
"אבל המורה ! שיערך באמת לבן" אמרה אחת התלמידות האהובות ביותר על ספיר. היא הבינה שליאה , התלמידה הכי אהובה עליה, לא מתבדחת והיא יצאה בסערה מהכיתה ורצה לעבר השירותים הנשיים. לאחר רגע נשמע צעקה . התלמידות שאהבו את ספיר קמו מהמקום ובטיל יצאו מהכיתה. כל השאר הכיתה , והבינהם אני, צחקנו כמו מטורפים עד כדי כך שדמעות עלו בעיננו. ספיר נכנסה כולה זועמת , " מי עשה את זה?!" צעקה והצביעה על שיערה. " מי יכל לעשות את זה? כולם היו בהפסקה בזמן שאת שתית תה בחדר מורים!" אמר גיא , ילד גבוה עם שיער ג'ינג'י הורס, ספיר הסתכלה על כל הכיתה עד שהמבט שלה נפל עליי. " יבגני, אתה נשאר עד ארבע בבית הספר" אמרה בכעס. " אבל מה אני עשיתי לך שאת מענישה אותי?!" קמתי מהכיסא בכעס. " אתה צחקת. " אמרה ספיר ושילבה את ידיה. "חצי מהכיתה צחקה למה דווקא אותי?!" זה היה כלכך לא פיייר. אני מבין שאני עשיתי את זה אבל היא יכלה לבחור מישהו אחר להעניש. הזזתי את הכיסא ויצאתי מהכיתה בסערה.