הרפתקאות אופוסומן | פרק-7

רובוט-זומבי ואופוסומן נכנסו למטוס, ג'רי הלך למושב הכי אחורי, ורובוט-זומבי הלך לשבת ליד הטייס. את רובוט-זומבי זה הפנט… הוא היה מהופנט מכל השערות שהיו לו על הגוף! "אתה מסתכל על מה?" שאל הטיס, "מה?" שאל גראול "למה מסתכל על יד שלי?" שאל הטיס, "הוא בטח עולה חדש" אמר רובוט-זומבי בלב, "אני לא מסתכל על היד שלך" אמר רובוט-זומבי. "אהה!" צעק ג'רי, שלפתע נכנס לתא הטיס, זה הבהיל מאוד את הטיס ורובוט-זומבי, "מה הבעיה?" הטיס שאל בעצבנות, ג'רי ראה שיש לטיס שערות (גדולות) על השקיות של העיניים, "אין שום בעיה!" גמגם ג'רי, והלך, הוא היה חיוור מאוד. כשג'רי התיישב הוא צעק "איש מערות! זה מה שהבחור הזה! פשוט איש מערות!", היו אחרי זה כמה שניות של שקט, אבל אז, "שמעתי!" צעק הטיס, ג'רי שכח שזה לא מטוס רגיל, במטוס הזה היו רק שלושה מושבים שמפרידים בין הכיסאות האחרונים לתא הטייס. ג'רי הרגיש נבוך מאוד. הוא ישב כמה זמן בשקט ואז… "היי אופוסומן!", הוא שמע את רופוס מתוך הכיס שלו, "היי רופוס! בוקר טוב", "לא ישנתי", "אה… אוקי" אמר ג'רי, רופוס הצליח לעודד אותו קצת, "למה אתה לחוץ?" רופוס שאל, "כי עכשיו הבנתי, שאולי זה לא היה הרעיון הכי טוב להצטרף לישב"נ ", "למה?" הוא שאל בקול הצפצפני שלו, "כי יש הרבה מאוד סכנות…" (דווקא בדרך לשם, הוא היה חייב להיזכר בזה!), "אוקי, אבל תחשוב על הצד החיובי!", "נו?" הוא שאל ביאוש, "אה, לא חשוב. אין כאלה" ג'רי נראה מיואש מתמיד, "היי!" אמר רובוט-זומבי שהגיע והתיישב. הוא ניסה לחייך, אבל מה שיצא לו זה שילוב בין, פרצוף של ליצן, למבט המרושע שיש על הפנים של הטיס, את ג'רי זה דווקא הרחיק, ולא קירב, "מה אתה רוצה?" שאל ג'רי, "אוויר!" ג'רי ראה שהוא אומר את זה בלי להזיז את השפתיים, "אוויר?!" שאל ג'רי, ומבטו נראה ממש מופתע, "אוויר!" הם שמעו שוב, "זה לא אני!" צעק רובוט-זומבי, "קום כבר יא שמן!" שניהם שמעו, "זה בא מהתחת שלך!" צעק ג'רי, והוא נראה די משועשע, רובוט-זומבי קם, ושניהם ראו, את רופוס בשקע של התחת שלו, הוא לקח נשימה גדולה, וקפץ על הרצפה, "אני הולך אל הטיס!" רופוס אמר בכעס, והלך, "אווץ'" אמר ג'רי, רובוט-זומבי לא ענה, הם ישבו ככה דקה, ואז ג'רי שאל "איך הפכת לרובוט זומבי?", "זה סיפור מעניין" הוא התחיל לומר "זה קרה בסוף החורף, האוויר היה קריר אני חזר~…". "בואו מהר!" התפרץ רופוס, הוא נראה חיוור (עד כמה שהיה יכול), והוא היה נוטף זיעה, "מה קרה?!" שאלו רובוט-זומבי, וג'רי ביחד, "היי הגענו!" הכריז ג'רי "למה אנחנו יורדים לאדמה כל כך מהר? ואיפה כנף שמאל?!" שאל ג'רי שהיה לחוץ גם כן, "הטיס רשע! שמעתי אותו מדבר בקשר, עם מישהו, והאיש בקשר אמר, עכשיו אתה יכול לצאת! ואז הוא קפץ מהמטוס עם מצנח והשאיר בתא הטייס פצ~…" בום! שלושתם שמעו פיצוץ מתא הטייס, והמטוס התחיל להתרסק, עוד יותר מהר, רובוט-זומבי הכניס את רופוס, אל האזור הרובוטי בגב שלו, (כמו כיס משוריין). "תצמיד את הגב שלך אלי!" צעק רובוט-זומבי, ג'רי עשה כדבריו (הוא לא רצה שבגלל הפצע בגב הוא ימות, יהיה משותק). "תתכוננו להתרסקות!" צעק רובוט-זומבי, הוא הפעיל קצת מגנים, יצאו ממנו קצת ברזלים, וספוגים. "אההה!" צעקו שניהם. המטוס נפל, והתפוצץ.

המשך יבוא…