הקוסמת מארץ המסתור. פרק 4 (עם liatgurevich)

ניסיתי לעצור את הדמעות שעמדו בעייני.
יצרתי ורד קטן מקרח וטמנתי אותו עמוק עמוק בכרית.
התחבאתי מתחת לשמיכה , בכיתי פשוט ללא הפסקה.
"למה..עשיתי..את..זה..?" שאלתי בקול רועד מבעד לבכי.
התעקשתי שזה לא ישבור אותי.
"אני צריכה רק אמבטיה חמה וזה יעבור" אמרתי והלכתי למקלחת , הקסם פג. עצמתי עייני למשך עשר דקות ושפחקתי אותם , האמבטיה הייתה נקיה ומלאה בקצף.
"מושלם" אמרתי והחלתי לפשוט את בגדי , ונכנסתי לתוך המקלחת מלאת הקצף , נהנתי מכל רגע.
"אני אוהבת להיות קוסמת" חייכתי.
זה ממש כיף להפנט אנשים שיביאו לך כסף בחינם , וגם אם הבית מלוכלך , רק לעצום עיינים ופוף – הוא נקי. יצאתי מן המקלחת המרעננת , מוציאה את חלוק המקלחת הלבן שהיה מונח מולי ולובשת אותו. הסתרקתי והתלבשתי , קטפתי ירקות לסלט וחיממתי אורז.
"ממ..טעים" חייכתי , בעודי אוכלת את האורז המעורבב עם הסלט.
"עכשיו נלך לחנות הבגדים" אמרתי ויצאתי. טיילתי ברחוב בניסיון למצוא חנות בגדים נורמאלית , לפתע התנגשתי בנערה ששערה לבן כשלג ועייניה תכולות כמו השמיים.
"אני..אני..אני מצטערת…" מלמלה הנערה.
"זה בסדר" צחקתי.
"אני שלג , נעים להכיר" חייכה הנערה. היא לבשה מכנסיים שחורים צמודים , מגפי פרווה ומעיל כחול פרוותי. שיערה היה מפוזר ועל הפוני שלה הייתה סיכה כחולה קטנה.
"אני נאיה" חייכתי והושטתי לה יד בשביל שתקום.
הנערה ניקתה את ידיה מהאבק. "אני כשפית קרח , את?" שאלה.
"כשפית מים" חייכתי אליה , מזל שהיא לא יודעת מי אני.
"את ממש יפה , את יודעת?" חייכה שלג.
"תודה , רוצה שנלך לאכול משהו?" שאלתי.
"כן , אני מאוד רעבה" אמרה והלכנו.
הגענו למסעדה המקומית , המון אנשים ישבו ואכלו שם , וראינו שם את…
בשר?!
"מה הוא עושה פה?!" אמרתי.
"מי?" שאלה.
"הוא" הצבעתי על בשר.