הצייד האבוד עם דם הרוצח (פרק ראשון- המתבודד)

פרק 1:

"קוראים לי סילבר, וזה הדבר היחיד שאתה צריך לדעת!" אמר סילבר לאדם שעמד מולו.
סילבר לא היה אדם רע. להפך. סילבר היה צייד. אבל הוא לא צד חיות, הוא צד מפלצות. הוא צד טרולים, אורקים, גובלינים, זומבים, פיקסיות, בתולות ים, ובערך כל מפלצת, ישות מפלצתית, או יצור קסום שהוו מטרד. אבל סילבר אהב יותר מכל לצוד ערפדים.
הוא התענג על הרגעים בהם היה משסע ערפד, קורע את עורו, ותולש את ניביו. רק שלצערו של סילבר, האדם שבא לבקש ממנו עזרה לא דיווח על ערפד, אלא על גובלין מטרידן שנהנה להציק לכפר באזור. סילבר הורה לאדם לחזור לביתו, והוא עצמו יצא לבדו בריצה ליער, מותיר אחריו שביל עלים גרוסים.
אישה יפת תואר יצאה מן הבקתה הרעועה שהייתה שם, ומלמלה: "שמור עליו, אלוהים. מגיע לו שישמרו עליו…"

השעות חלפו, הערב ירד, וסילבר שב לביתו צולע, וממורמר.
"גובלין טיפש. הגיע הזמן שמישהו ילמד אותו נימוסים…" מלמל לעצמו ונשכב במיטה ששכנה בקצה הבקתה. כעבו מספר דקות יד חמה ורכה מיששה את פניו. "אתה בסדר?" שאלה אותו האישה, שהלנה שמה. "נראה לי…" ענה לה סילבר בקול מעט פחות נוקשה מקולו הרגיל. הלנה הביטה בו, וחייכה חיוך מיוסר. "אתה מדאיג אוי. כל יום אתה יוצא, ואני לא יודעת אם תחזור…" אמרה, ועינייה נרטבו בדמעות. "את יודעת שאני לא מתכוון." ענה לה, וחייך.

אמנם לראות אדם רגיל מחייך, זה חסר משמעות. אבל כשסילבר מחייך, זה דבר שונה לחלוטין. סילבר כמעט ומעולם לא חייך. לפעמים, כאשר היה עומד מול ערפד, הוא היה מסמן לו שסופו קרב, בחיוך רציני-עוקצני. אבל מעולם לא חיוך אמיתי. היה רק בן אדם אחד, בכל היקום, שראה חיוך אמיתי של סילבר. וזאת הייתה לנה, אשתו האהובה.
הלנה הייתה הרה, מה שדי הקשה עליה לעסוק במה שעסקה בו בדרך כלל. הלנה הייתה מכשפה. מכשפות הן בדרך כלל בנות מאוד מנודות, שאיש לא אוהב. אך משהו גרם לסילבר והלנה להקשר אחד לשני. הקשר בין שניהם די הקל על סילבר, כי הלנה פחדה במיוחד שמשהו יפגע בבעלה. היא כישפה את שריונו הכסוף של סילבר, כך שיהייה בלתי חדיר. היא כישפה את חרבו של סילבר, על מנת שלא יצטרך להלחם יותר מדי, ולפגוע בעצמו. היא אפילו כישפה את סילבר עצמו, נגד מכשפות. הסיבה שבני האדם לא אהבו במיוחד מכשפות, הייתה כי אם מכשפה ייתה נוגעת בעור חשוף של אדם, הוא היה נשרף על המקום. היא כישפה אותו במשך שבוע וחצי, כאשר את כל המלאכה עושה כאשר היא לובשת כפפות, וסיבר תחת שיקוי הרדמה חזק. הזוג אהבו במיוחד אחד את השני, וכל אחד מהם היה מוכן לעשות הכל בשביל להגן על בן הזוג השני. אך בחייהם ה"נורמלים" הם לא היו יכולים לתאר לעצמם שאגדה אחת, סיפור שמספרים במחנאות ולפני השינה, יוכל לשנות את חייהם לגמרי…