הפסלון- פרק 7- הקמע
בפרקים הקודמים-
לפתע דייב קרן מתוך עיניו קרני לייזר שחתכו את חגורות הפלדה שכלאו אותו ואת ג'ק ושניהם עמדו לברוח אבל בדיוק באותו רגע אמנדה הוציאה מידיה כישוף שמנע מג'ק ומדייב לזוז.
"אז," צחקה "אני מבינה שאתה גיבור על" פנתה אל דייב "פרופסור אייץ' ישמח מאוד להכניס אותך אל צבא העבדים. רק נצטרך להפנט אותך ואתה תהיה מוכן"
"מה זה הצבא עבדים הזה שאת מדברת עליו?" שאל ג'ק
"יש דברים שלא צריך לדעת, חמודי" אמרה אמנדה "הדבר הזה הוא חלק מהם!"
אמנדה המכשפה המרשעת הזיזה אותם בזכות כוחות הכישוף שלה אל תוך כרכרה.
כשג'ק ודייב התיישבו כשהם נשלטים על ידי אמנדה (שלא נכנסה אל תוך הכרכרה), אמנדה הסירה את הכישוף מהם ושניהם הצליחו לזוז שוב.
סוסי הכרכרה התחילו לדהור במהירות שדייב וג'ק פשוט לא האמינו.
לפתע, נשמע קול שבקע מתקרת הכרכרה. על התקרה היה מונח מגפון שממנו נפלט קולה של אמנדה, והיא גם שמעה את דבריהם של ג'ק ודייב.
"לא תוכלו לקפוץ מחוץ לכרכרה מבלי למות! תתכוננו, אנחנו בדרך אל הכלא האפל של פרופסור אייץ'!" צחקה אמנדה
דייב חתך את קיר הכרכרה עם הסכין, אך לא קרה מאומה לכרכרה.
"שכחתי להזכיר לכם. הכרכרה הזאת מיוחדת. היא חסינה בפני כל כלי נשק אפשרי. כל כלי נשק! אין לכם שום סיכוי לברוח! אתם תגיעו אל פרופסור אייץ', ואני יודעת את זה! הא- הא- הא!!!" צחקה אמנדה
ג'ק ודייב הבינו שהם נמצאים בדרך ללא מוצא. פרופסור אייץ' חשב על הכול. על הכול!
פרק 7-
הכרכרה המשיכה להתקדם בקצב מסחרר אל הכלא האפל של פרופסור אייץ'.
"מה נוכל לעשות?" שאל ג'ק
"אני לא יודע" מלמל דייב "אני לא יודע" והם ישבו בתוך הכרכרה חסינת כלי הנשק, ללא מוצא.
לפתע, נשמע קול שבקע מחוץ לכרכרה.
"מה זה היה?" שאל ג'ק
"אני לא יודע" אמר דייב "בוא נתעלם מזה. זאת בטח סתם ציפור או משהו כזה..".
שני השבויים ישבו בכרכרה עד שלפתע אותו הרעש נשמע שוב פעם. הוא בקע ממעל לתקרת הכרכרה.
דייב הוציא את ראשו דרך החלון וניסה להסתכל ולראות מה נמצא על התקרה שמפיק את הרעש המסתורי הזה.
לפתע, דייב ראה שעל הכרכרה (שנסעה במהירות מטורפת), עמדה אישה בעלת שיער בצבע לבן ארוך עד כדי כך שהוא מנקה אחריה את הריצפה, יש לה גבות לבנות ושפתיים אדומות בשרניות, העצמות לחיים שלה בולטות ומחמיאות לעיניים הזהובות שלה. היא לובשת גלימה זהובה נוצצת, ועל ראשה מונח כתר של כוכבים מהבהבים שנראו כאילו אמיתיים.
"מי את!?" זעם דייב "ובלי שקרים!!".
האישה הופתעה למראו של גיבור העל, וראו זאת עליה כיוון שפתחה את פיה בצורה מוזרה.
לפתע, התגלה בידה שרביט זהוב שבסופו היה כוכב (לא אמתי) מואר.
"אה…" מלמל דייב "את אחד מפיות הלגאן…"
"כ- כן.." מלמלה הפיה "שמי הוא סמרג. מי אתה?"
"אני דייב, וזה ג'ק" אמר והצביע לכיוון ימינו, אך סמרג לא ראתה לכיוון מי הוא מצביע, כיוון שהיא עמדה על הכרכרה, וג'ק ישב בתוך הכרכרה ולא ידע כלום מהמתרחש.
"לאן אתה מצביע?" שאלה סמרג "אה, הבנתי! ג'ק זה החבר הדמיוני שלך!"
"לא!" כעס דייב. הוא לא רצה שפיה שהוא פוגש תחשוב שהוא משוגע "בואי תיכנסי לכרכרה ותראי בעצמך למי אני מתכוון" אמר.
סמרג קפצה מהכרכרה ובדיוק לפני שהיא נפלה על האדמה ומתה, דייב תפס את ידה ומשך אותה דרך החלון אל תוך הכרכרה.
"וואו, זה היה קרוב" נאנחה סמרג "תודה" אמרה כשהתיישבה בין דייב לג'ק
"היי" אמר ג'ק "אני ג'ק"
"אני סמרג" אמרה סמרג ושניהם לחצו ידיים אחד עם השני
"מה את עושה כאן, סמרג?" שאל דייב "אבל דברי חלש. אמנדה יכולה לשמוע כל מה שאנחנו אומרים, ואם היא תבין שנכנסת לכאן, זה יהיה הסוף שלך!"
"אה, אוקיי" אמרה סמרג כאילו שהיא מכירה את אמנדה "אני במשימת שליחה של מאסטר צ'ין קין"
"מאסטר צ'ין קין? למה הוא שלח אותך?" שאל דייב
"אהה…" לחשה סמרג "הוא רצה שאני אמסור לך, דייב, את.. זה" אמרה סמרג ופתחה את אגרופה של ידה הימנית ובתוך ידה נראה תליון שכזה.
היה חפץ מעויני שנראה בבירור שהוא גולף מגזע עץ, ועליו היה תלוי חוט.
"מה זה?" שאל ג'ק
"זה הקמע הגדול של מאסטר צ'ין קין" אמרה סמרג שכנראה הוא מומחית בדבר זה
"ולמה מאסטר צ'ין הביא את זה דווקא אלינו?" שאל דייב
"כי הוא מספר שהקמע יוכל לגלות את סודות המלחמה של גנרל ראוסטק, ויעזור לצד המערבי, הצד הטוב, להבין את סודותיו ולהיות חזקים יותר נגדו ונגד פרופסור אייץ', כן- כן" אמרה סמרג
"אבל למה דווקא אני? למה דווקא אני מקבל את הקמע?" שאל דייב
"מאסטר צ'ין אמר שרק איש מיוחד ומסוים מאוד יוכל, איך להסביר את זה, להסתכל דרך הקמע ולראות את סודותיו של ראוסטק. כל שאר האנשים, לא יראו דרך הקמע שום דבר חוץ מאפר ואבק" אמרה סמרג "המאסטר אומר שכנראה המיוחד הזה זה אתה"
"אני לא יודע" אמר דייב "זה לא נשמע הגיוני. אני גיבור על. אין בכוחותיי את כוחות החיזוי"
"טוב, הוא אמר שהמיוחד נמצא בכרכרה הזאת אז.." אמרה סמרג
"אולי זה ג'ק" אמר דייב
"אני? אני אבל סתם ילד רגיל! איך יש לי כוחות חיזוי בקמע?" שאל ג'ק
"הכוחות נסתרים לפעמים, אדון ג'ק" צחקה סמרג "לא תמיד הם נראים לעין"
"תנסה, ג'ק" אמר דייב "נו, מה כבר יכול לקרות?".
ג'ק הבין ששום דבר רע לא יקרה וענד את הקמע על צווארו.
"מה אני צריך לעשות?" ג'ק שאל את סמרג
"עליך ללטף את הקמע כביכול, וכנראה, אם אתה הוא המיוחד, אתה תראה בחיזיון דרך הקמע את סודות המלחמה של ראוסטק" אמרה סמרג
"אה" הבין ג'ק והתחיל ללטף את קמע העץ. לפתע, הוא ראה דרך עיניו שהעץ נהיה שקוף ושהוא כבר לא נמצא בתוך הכרכרה. ג'ק ראה שהוא עצמו נמצא בתוך מחסן עבודה.
הוא ראה את הכרכרה שבה הוא ודייב כלואים, וראה איש שנמצא מתחתיה שעובד ומשפץ ומתקן אותה.
"זה גנרל ראוסטק" אמר ג'ק בלב "לפני שהוא נכנס לכלא. הוא בטח לא יכול לראות אותי. בטח זה היה בעבר".
ג'ק ראה את גנרל ראוסטק מכניס מתחת לכרכרה משהו. כפתור השמדה עצמית.
תגובות (6)
דמות שנייה מההרשמה נכנסה. מקווה מאוד שאהבתם!
תודה לכל מי שקורא! אני שמחה מאוד!
הערות או הארות יתקבלו בברכה!
:)
אוף. נבואה, נבחר, כוח למישהו שעד עכשיו היה נורמלי…
טוב, על מה בדיוק אני מקטרת? הסיפור יפה, הכתיבה טובה ועד עכשיו לא ראיתי שגיאות כתיב אלא אם כן הן בתקציר שאני לא קוראת (במחילה ממך, יותר מעניין אותי הפרק ולא התקציר)
אהבת את הפרק?
אני יודעת, זה רק בשביל קוראים חדשים…
את לא אוהבת את כל הנבואות, נבחרים וכוחות? אם כן, אפסיק, פשוט לא חשבתי על כך….
כ״כ מושלם , באלי ספר כזה.
תודה רבה!
היום פרק חדש! ממש תודה! גם הכנסתי את הדמות שלך מההרשמה לסיפור אז בכל זאת…
:)