הפסלון- פרק 6- כרכרת האימה

בפרקים הקודמים- הצווארים שלהם היו אזוקים בשרשרת פלדה, והם היו ממש מתחת לגיליוטינה.
מישהו עמד לכרות להם את הראשים, ואז זה יהיה סופם.
ילדה, שנראיתה בערך בגיל של ג'ק, בעלת שיער בלונדיני עם קצוות סגולים, עיניים חומות ירקרקות, די נמוכה ורזה, בעלת עור חיוור, צחקה.
אני אמנדה, אמנדה קול" אמרה "ואתם בטח ג'ק ודייב. אני מכשפה"
"זה עומד להיות הסוף שלכם אם לא תיתנו לי את זה"
"את מה?" עשה ג'ק כאילו הוא לא יודע על מה היא מדברת. הוא ידע שהיא מדברת על הפסלון, ושהיא רוצה אותו, כדי שהוא ודייב לא יוכלו לשחרר את המרגלים.
"תביא לי את הפסלון! את פסלון האש המבריק! הפסלון! אליי! אתה! מבין! אותי!?".
דייב לקח את הפסלון מידו של ג'ק והחביא אותו בכיסו, כי ידע שהמכשפה תחפש בידיו של ג'ק.
אמנדה ראתה שאין לג'ק ביד הימנית את הפסלון, וגם לא בידו השמאלית.
"אתם יודעים יותר מדי עכשיו, אנשים תמימים, ואני חייבת לדעת בוודאות שלא תספרו על שום דבר שקרה לאף אחד" צחקה אמנדה והראתה להם את הסכין של הגיליוטינה
ג'ק ודייב ניסו לברוח, אך לא יכלו.
צווארם היה כלוא בתוך חגורת פלדה חזקה.
"הא- הא!!" צחקה אמנדה "מוכנים?".

פרק 6-
אמנדה עמדה למשוך בחבל שיפיל את הסכין ויכרות את שני ראשיהם של ג'ק ודייב אך לפתע דייב קרן מתוך עיניו קרני לייזר שחתכו את חגורות הפלדה שכלאו אותו ואת ג'ק ושניהם עמדו לברוח אבל בדיוק באותו רגע אמנדה הוציאה מידיה כישוף שמנע מג'ק ומדייב לזוז. הם פשוטו כמשמעו, לא הצליחו לעשות כלום, חוץ מלנשום ולדבר (אין לי מושג איך, אבל הם הצליחו לנשום ולדבר למרות הכישוף שהטילה עליהם אמנדה).
"אז," צחקה "אני מבינה שאתה גיבור על" פנתה אל דייב "פרופסור אייץ' ישמח מאוד להכניס אותך אל צבא העבדים. רק נצטרך להפנט אותך ואתה תהיה מוכן"
"מה זה הצבא עבדים הזה שאת מדברת עליו?" שאל ג'ק
"יש דברים שלא צריך לדעת, חמודי" אמרה אמנדה "הדבר הזה הוא חלק מהם!" צרחה והזיזה אותם בזכות כוחות הכישוף שלה אל תוך כרכרה. (הם לא יכלו לברוח בגלל הכישוף ודייב לא יכל להפעיל את כוחות העל שלו כי זה צרך לחיצת כפתור שהוא לא יכל לעשות בגלל שהוא לא יכל לזוז).
כשג'ק ודייב התיישבו כשהם נשלטים על ידי אמנדה (שלא נכנסה אל תוך הכרכרה), אמנדה הסירה את הכישוף מהם ושניהם הצליחו לזוז שוב.
סוסי הכרכרה התחילו לדהור במהירות שדייב וג'ק פשוט לא האמינו, אבל כשהסתכלו, ראו שאלה באמת סוסים, וסוסים מאוד מהירים.
לפתע, נשמע קול שבקע מתקרת הכרכרה. על התקרה היה מונח מגפון שממנו נפלט קולה של אמנדה. אומנם היא לא נכנסה אל הכרכרה, אבל היא יכלה לדבר עם שני השבויים ככל שרצתה.
"אלה הסוסים המהירים ביותר," צחקה "לא תוכלו לקפוץ מחוץ לכרכרה מבלי למות! תתכוננו, אנחנו בדרך אל הכלא האפל של פרופסור אייץ'!" צחקה אמנדה בקולה האימתי דרך המגפון "בכלא אנחנו נהפוך את גיבור העל הזה לעבד של פרופסור אייץ' בזכות היפנוזה חזקה במיוחד, כדי שצבא העבדים של אייץ' יהיה חזק ככל שיותר"
"מה איתי?" שאל ג'ק (כנראה שאמנדה לא רק יכלה לדבר, אלא גם לשמוע את הנעשה בכרכרה)
"אותך נהרוג. אנחנו לא צריכים אותך". מי זה אנחנו, ג'ק ודייב לא ידעו, ואמנדה לא ידעה שלג'ק ולדייב יש את הפסלון, ושהיא פשוט לא ראתה אותו, אך בכל זאת, לשני השבויים היה מזל.
אם אמנדה לא הייתה מגלה שדייב גיבור על, היא הייתה הורגת את שניהם בגיליוטינה. כן, בכל מקרה, היה להם מזל.
דייב לחץ על הכפתור שהפעיל את כוחות העל שלו ומתוך האצבע שלו יצאה סכין. דייב ממש לא רצה להפוך לעבד שפרופסור אייץ' שולט בו היפנוזית. הו, לא. ממש לא. דייב חתך את קיר הכרכרה עם הסכין, אך לא קרה מאומה לכרכרה.
"אה, כן" צחקה אמנדה "שכחתי להזכיר לכם. הכרכרה הזאת מיוחדת. היא חסינה בפני כל כלי נשק אפשרי. כל כלי נשק! אין לכם שום סיכוי לברוח! אתם תגיעו אל פרופסור אייץ', ואני יודעת את זה! הא- הא- הא!!!" צחקה אמנדה
"איך נברח?" שאל ג'ק
"אני לא יודע" אמר דייב והסתכל על הכרכרה "אני לא יודע" והכרכרה המשיכה לדהור לכיוון הכלא האפל של פרופסור אייץ'.
ג'ק לא רצה להיהרג, ודייב לא רצה להפוך לעבד שנשלט בצורה היפנוזית על ידי פרופסור אייץ'. אבל איך הם בדיוק עומדים לברוח מהכרכרה הזאת? היא חסינה בפני כלי נשק. אי אפשר לקפוץ דרך החלונות בגלל המהירות המהירה של הסוסים. ג'ק ודייב הבינו שהם נמצאים בדרך ללא מוצא. פרופסור אייץ' חשב על הכול. על הכול!