הפסלון- פרק 5- אמנדה המכשפה
בפרקים הקודמים- "אני רוצה שתצטרף אליי למשימה" ביקש דייב
"אני… אני מרגיש שאתה הילד מהנבואה"
"נבואה? איזו נבואה?"
צ'ין המאסטר אמר לי שאני ארגיש מתי שאפגש בנבחר" אמר דייב "הנבחר שיוכל להחזיק בפסלון ויצליח לשחרר את המרגלים. ואני מרגיש את זה עכשיו"
"בכניסה לכלא של פרופסור אייץ', יש המון פיתויים שמובילים רק אל המוות. צריך להיות באמת מיוחד בשביל לא להתפתות וליפול במלכודות. זאת הסיבה שכל כך הרבה אנשים לא הצליחו לחדור אל תוך הכלא.
"בוא" אמר דייב והתחיל לעוף מעל הרצפה והניח את ג'ק על גבו. דייב יצא מן החלון בהתעופפות.
"השעה כבר מאוחרת, אנחנו צריכים לעשות מחנה" אמר דייב כשהוא נחת באמצע יער.
מיד דייב וג'ק בנו מחנה העשוי מענפים, גזעים של עצים, וקש שמצאו ביער.
לפתע, כאשר השניים ישנו, לידם התהלכה דמות. הדמות הוציאה אלה שדמתה לאלת בייסבול וחבטה בה בראשם של ג'ק ודייב הרדומים והכניסה אותם לשק ועפה אל השמיים החשוכים אל מקום לא ידוע.
היא חטפה אותם.
השמיים היו חשוכים, והאישה בעלת הכנפיים עפה בחשיכה.
פרק 5-
ג'ק ודייב פקחו את עיניהם באיטיות, ולקח להם לא מעט זמן להבין שהם לא נמצאים מתחת למחנה שהם בנו בלילה.
הצווארים שלהם היו אזוקים בשרשרת פלדה, והם היו ממש מתחת לגיליוטינה.
מישהו עמד לכרות להם את הראשים, ואז זה יהיה סופם. ג'ק ידע שרשעים יעכבו אחריי דודו, בגלל שדוד שלו גיבור על, אבל כזה דבר. הם לא קצת נסחפו?
ילדה, שנראיתה בערך בגיל של ג'ק, בעלת שיער בלונדיני עם קצוות סגולים, עיניים חומות ירקרקות, די נמוכה ורזה, בעלת עור חיוור, צחקה.
"מי את?" שאל דייב בזעם. ג'ק לא יכל לדבר. הוא לא האמין שהוא נמצא בסיטואציה שכזאת.
"אני.." ניסתה לדבר הילדה בעלת הקול הגאוותני, אבל לא הצליחה מרוב צחוק "אני אמנדה, אמנדה קול" אמרה "ואתם בטח ג'ק ודייב"
"איך את יודעת את זה?" שאל ג'ק
"אני מכשפה כאילו" אמרה אמנדה בלעג "זה עומד להיות הסוף שלכם אם לא תיתנו לי את זה"
"את מה?" עשה ג'ק כאילו הוא לא יודע על מה היא מדברת. הוא ידע שהיא מדברת על הפסלון, ושהיא רוצה אותו, כדי שהוא ודייב לא יוכלו לשחרר את המרגלים.
"אל תתחכם, ילדון" צחקה אמנדה וצבטה את ג'ק בלחי "פשוט תביא לי את זה!"
"את מה?" שאל ג'ק ועשה כאילו הוא בכלל לא מבין.
המכשפה נאנחה והבינה שהיא נאלצת להסביר לו:
"תביא לי את הפסלון! את פסלון האש המבריק! הפסלון! אליי! אתה! מבין! אותי!?" דיברה המכשפה אל ג'ק כאילו הוא אוטיסט.
ג'ק לא ענה.
דייב לקח את הפסלון מידו של ג'ק והחביא אותו בכיסו, כי ידע שהמכשפה תחפש בידיו של ג'ק את הפסלון, וכאשר לא תמצא אותו, היא תשחרר את השניים המסכנים, כביכול.
אמנדה כעסה וחשפה את ניביה המפחידים, ועיניה הזדוניות, אך מיד פניה השתנו לפנים תמימות.
"אוקיי, חמוד'ילה, תראה לי את הידיים שלך" אמרה "תפתח אותן!!!" צרחה כדי שיבין.
ג'ק ידע שדייב לקח ממנו את הפסלון, אז הוא פתח את ידיו בלי שום בעיה.
אמנדה ראתה שאין לו ביד הימנית את הפסלון, וגם לא בידו השמאלית.
"אוף!!" צרחה בכעס "אסור שמישהו ידע עלינו" אמרה לעצמה "אתם יודעים יותר מדי עכשיו, אנשים תמימים, ואני חייבת לדעת בוודאות שלא תספרו על שום דבר שקרה לאף אחד" צחקה אמנדה והראתה להם את הסכין של הגיליוטינה
"לא, לא, לא!" צרח ג'ק "אנחנו לא נספר לאף אחד! מבטיחים"
"הו, אני יודעת שלא תספרו" צחקה ועמדה למשוך בחבל שיפיל את הסכין על ראשם.
ג'ק ודייב ניסו לברוח, אך לא יכלו.
צווארם היה כלוא בתוך חגורת פלדה חזקה.
"הא- הא!!" צחקה אמנדה "מוכנים?".
תגובות (5)
בבקשה תקראו!!
נדמה לי שיש כאלה שקוראים אבל לא מגיבים או פשוט הם לא מחוברים לאתר אז הם פשוט קוראים בלי יכולת להגיב .אז לא להתייאש:) בקיצור ..אהבתייי מאוד מאוד!! הלוואי והפרקים יהיו יותר ארוכים ! אני כבר מסוקרנת , וחחחח וקצת מצחיק שחשבתי שזאת סמרג , סמרג בלי כנפיים .
כן, אני יודעת ואת לגמרי צודקת.
תודה על התגובה.
סמרג תצטרף בקרוב.
פשוט אני יותר מעדיפה שהקוראים יכתבו לי בתגובות ביקורת או שהם סתם אהבו שאו שמצדי שיכתבו שהם לא אהבו. אפילו שידרגו בלבבות. אבל משהו!
פרק הבא מגיע…
אוטיסט זה לא דבר רע! אני מדריכה של ילד אוטיסט וכל הבעיה היא בתקשורת והבנת רגשות (בעיקר ב"כאב").
הפרק נפלא. אני סקרנית לגבי הפרק הבא
תודה וסליחה