העולם האחר – פרק שלוש

אני לא מאמינה למראה עיניי. אני באמת כאן. לא בטוח איפה זה כאן, אבל כאן.
צבטתי את היד בחזקה כשלידי עבר מן כלב ענק מעופף עם קרניים כדי לוודא שאני לא חולמת “אאוץ’!” נאנחתי בכאב, זה אמיתי.
“סליחה אדוני” פניתי לאדם הראשון שעבר לידי, אך הוא רק המשיך בדרכו, מתעלם ממני וממהר לאחד הדוכנים שליד הכניסה של העיר.
האם כולם כאן גסי רוח?
“סליחה אדוני!” פניתי לעוד אדם שעבר לידי היחידי שהעז לדרוך על הדשא הירוק , נער גבוה שחור שיער האסוף בקוקו קצר, הוא הסתובב אליי וראיתי את עיניו השחורות, שאיכשהו נטו לגוון סגלגל.
“כן?” שאל בחיוך ידידותי
“איפה אני?” הוא חייך מהשאלה שלי, שכנראה נשמעה לו מוזרה.
“מצודת האלפים, עיר הבירה של ממלכת העננים” ענה בקצרה והתכופף עד שפניו היו באותו הגובה שלי.
“את לא מפה?” ניחש בחיוך משועשע, עיגולים סגלגלים מהבהבים בעיניו, זה היה מהפנט, לא יכלתי שלא לבהות בהן.
“אממ, לא אדוני, אני באה מ… כפר, בשולי ממלכה שכנה.” מלמלתי בלחץ
“את לא הגעת לכאן דרך שער חוקי נכון?” התעלם מדברי והתעמק בעיניי החומות
“את מהעולם ההוא, נכון?” שאל בהתרגשות ומיהרתי להנהן ללא, אני רק הגעתי, אסור לי להיתפס!
הוא הזדקף וטפח על ראשי בידו “את מבינה, אני קורא מחשבות” אמר והצביע על עיניו שזהרו לשנייה באור סגלגל “אז אין טעם לשקר לי.”
בלעתי את רוקי בכבדות “מה אתה מתכוון לעשות איתי?” שאלתי בחשש “כלום ” אמר בפשטות והוריד את ידו מראשי
“מ-מה? אתה לא עומד להסגיר אותי?” שאלתי בתמיהה “אל תדברי שטויות, רב האנשים מגיעים לכאן בדרכים לא חוקיות, זאת לא העבודה שלי לתפוס אותם.” חייכתי בהקלה.
לפתע נשמעו קולות שופרים מכל מקום, הסתובבתי לאחור וראיתי שלוש כרכרות מצופות זהב נכנסות לעיר דרך החומה, לא היה לי זמן להגיב כי הנער משך בידי “רוצי!” קרא והתחיל לרוץ לתוך העיר, מושך אותי איתו.
“מה קורה?” שאלתי בבהלה כשראיתי את האנשים המעטים מסביבנו מתחילים לרוץ גם הם.
“אבא שלי יהרוג אותי! משפחת המלוכה מגיעה היום!”