העולם האחר – פרק אחד
"אמא תפתחי תפתחי!" צעקתי כנגד דלת הכניסה לבית
"רק רגע!" היא הודיעה, אך נשארתי לחכות בחוץ כעוד חצי דקה בחום המעיק הזה עד שאחותי הופיעה בדלת הרשת.
היא סובבה באיטיות את המפתח והסתובבה חזרה הביתה, לא טורחת להרים את עיניה מהטלפון כדי להביט בי.
"שלום באמת." סיננתי לפני שרצתי פנימה, בלי לסגור את הדלת מאחורי, שאחותי תסגור אותה בעצמה.
נכנסתי לחדרי החשוך וסגרתי את הדלת, נועלת אותה במהירות.
נשמתי בהנאה את האוויר הקר שנשאר בחדר עוד משעות הבוקר והנחתי את תיק הלימודים על הרצפה.
ניגשתי לארון הבגדים ולבשתי מכנס קצר וחולצה קצרה.
התכופפתי מתחת לארון והוצאתי את האוצר שלי, הגלימה השחורה שהצלחתי להבריח.
התעטפתי בה בהתרגשות ואחזתי בתיק הקטן שחיכה לי עוד מאתמול בערב על הכיסא, ונשכבתי על המיטה, עוצמת את עיניי, ומתרכזת.
אור שקוף מילא את עיניי העצומות וליבי דפק בהתרגשות. לרגע הזה חיכיתי כל היום.
צעדתי קדימה אל החושך ונפלתי.
זה לא היה אמור לקרות.
תגובות (4)
אהלן,
התחלה מרתקת! הסיפור כתוב בצורה נקייה ואסתטית, יש התחלה ברורה וכיוון מדוייק. מאוד מאוד מסקרן!
יש לי שתי הערות קטנות (פיציות!):
1- קשה לאבחן מה האורך הנכון לפרק, כשמדובר בפלטפורמה וירטואלית. יותר מדי וקשה להתרכז, מעט מדי וקשה לצלול פנימה. עבורי, הפרק היה קצר מדי מכדי שאוכל לצלול פנימה לרגע. אני ממליצה לחשב מחדש את האורך של הפרקים.
2- כמעט כל משפט התחיל בפועל, גוף ראשון עבר. נכנסתי, נשמתי, ניגשתי, התעטפתי, צעדתי. מצד אחד אני מבינה את זה, כי זה סיפור שמסופר דרך עיניים של דמות. אבל זה קצת מייגע כשמדובר בדפוס. לפעמים שווה לשים את הפועל קצת אחרי, למשל:
בחדר נשאר אוויר קר עוד משעות הבוקר… (והנה, לא השתמשתי בפועל, או שאפשר להכניס אותו באמצע איכשהו. לא יודעת).
אבל אני מתה כבר לקרוא את הפרק הבא! המשיכי לכתוב!
קודם כל, וואו אני כל כך שמחה שהשארת לי ביקורת, זה ממש לא מובן מאליו!
אני יודעת שיש לי בעיה עם יותר מדי שימוש בפועל, ואני אקח את זה לתשומת ליבי, תודה על העצה!😁
שלום לכותבת המושבעת!
ההתחלה בהחלט מסקרנת.
מסכים עם ההערה של בנוגע לאורך הפרק, הוא קצר מדי, אפילו בשביל פרסום באינטרנט.
משום הקצרות שלו, קשה גם להעיר הערות של תוכן…
מקווה שהפרק הבא יהיה קצת יותר ארוך – אך מסקרן באותה המידה כמו הפרק הזה.
בהצלחה!
עומר
תודה רבה!
אני מקווה שאתה מרוצה מהפרק הבא(: