הנפילה-3 (האתגר של יוטה)

אלכסנדר ידע שהיום הזה יבוא, הרי חברו מימים עברו לא יכל להתחבא למשך זמן ממושך מדי. שלא לדבר על זה שידיד זה לעולם לא יכל לוותר על הכניסה הדרמטית, ובהחלט הצטיין בכניסות מסוג זה.
הוא זכר איך לפני שנים, לפני שאוגוסט נולד, סבסטיאן חשק בכוח על הערפדים כולם. והוא השיג אותו במהרה, הערפדים נהנו משליט יפיפה וכריזמטי שנראה להם כטלית שכול תכלת, אך כבר אז אלכסנדר ראה את הרצון הבלתי נפסק לכוח. והנה, שנתיים אחרי עלייתו לשלטון הוא הכריז מול אלכסנדר ושאר יועציו: "אני עומד להשתלט על אנשי הזאב, ובני האדם.", כמובן שהוא נראה לכולם כהוזה, אך לאלכסנדר הוא נראה כאדם פשוט לחלוטין עם שאיפות גדולות. ולפי הניצוץ בעיניו של סבסטיאן הוא פשוט ידע שיצליח, אבל זה לא יהיה טוב לאף אחד חוץ מסבסטיאן עצמו.
אלכסנדר ועוד כמה מידידיו הטובים מצאו את דרכם לכליאת סבסטיאן, אך לא אספר לכם את הסיבות הללו, יש סודות שעדיף להשאיר בצללים.
הוא היה אחד הערפדים העצמתיים ביותר שאי פעם נראו, אך מילת המפתח היא "אחד". כי גם אלכסנדר היה חזק, חזק מאד, והוא הכיר את הטריקים הקטנים של סבסטיאן. אחרי חודשים של לחימה הם כלאו את סבסטיאן, אבל שום כלא לא סוגר את תודעתו של גאון, גם לא החזק ביותר מביניהם.
סבסטיאן חזר, בזאת אלכסנדר היה בטוח. אבל הפעם לא יכל לעשות דבר, הפעם זה לא תלוי בה. הוא הרי כבר קשיש מטורף, זה המחיר של המלחמה.
לעומת זאת…אוגוסט. כן אוגוסט, הוא תמיד ידע שלילד הזה צפויה גדולה, ועכשיו כשהנבואה בידו הוא יכל לומר זאת בוודאות מוחלטת. אך זה לא תלוי רק באוגוסט, לא אלא לא הזמנים הטובים והמכובדים בהם הצעירים יצאו לדו קרב של ג'נטלמנים, אך אלא זמנים טובים.
אלא הזמנים של….טוב אני לא יכול לספר לכם את זה.
…

אסטריד ידעה שזה עומד לקרות כבר שנים. הערפדים ואנשי הזאב חשבו עליהם, בני האדם, בתור יצורים נחותים כל כך, חסרי כל אינטיליגנציה. לעזאזל, הם היו קוראים להם מלאי התקווה, האם יש שם גרוע יותר מזה?
חיי בני האדם לא היו כמו ריצה בעננים כשפרחים יפיפים סוללים לך דרך, הם היו לחלוטין ההפך מזה. אסטריד ואחיה היו צריכים לסלול לעצמם את הדרך בעולם הזה, בעזרת המוח שלהם, בעזרת המידע שהצליחו להשיג יחדיו, ובעזרת דברים רבים אחרים.
הייתה סיבה לכך שהיא הצליחה להגיע לאירוע כה מרהיב על ערפדים, והוא הרבה עבודה קשה, ופלרטוטים פה ושם. היא הייתה חייבת להגיע למסיבה הזו, הרי סבסטיאן עמד לחזור. לא רבים מבני האדם ידעו עליו, אך היא לא יכלה לא לדעת, הרי היה דודה. ועכשיו אנשים היו חושבים, אחיינית של ערפד שהיא בת אדם, איך זה בדיוק אפשרי? זה מסובך, מסובך מדי כדי להסביר ברגעים חסרי מנוחה שכאלה.
והיא ראתה אותו, היא ראתה את הפנים שלו. בנבואה נכתב "פני האדם חסר הגבולות." ובהחלט גבולות לא היו לא, היא ראתה איך כולם בורחים אך לא יכלה ברוח בעצמה, הסקרנות שלטה בה. ואז הכל נעלם, בדיוק בקצב בו הכל הופיע, והיא נשארה עומדת בחדר עם אנשים משותקים מפחד, שני ערפדים, ואיש זאב.