המשקפיים – פרק 8
שכבתי במיטה ולא הצלחתי להרדם. היום היה היום הכי מושלם בעולם! ניסיתי להרדם אבל בכל פעם שעצמתי את עיני ראיתי את רק את ריק. עדיין הרגשתי את שפתיו על שפתי. הוא כזה מושלם!וחתיך!וחמוד!ו..ו.. טוב, אני לא אתחיל לתאר אותו עכשיו כי זה קצת-הרבה ארוך אז אני אסתפק בזה. הייתי כל כך שקועה במחשבות על ריק שלא שמתי לב לרוחו שישבה לי על הכיסא בחדר עד שהיא הייתה צריכה ממש להשתעל (בכוונה) כדי שאני אשים לב אליה.
"אוי, סליחה..אמ..מה.. אתה עושה פה?" שאלתי אותו. הוא היה נראה לי מוכר, הוא היה גבר בגיל העמידה עם צלקת ממתחת לעין עד הסנטר. הוא ממש מוכר לי, מאיפה?
"זה בסדר. רציתי לבקש ממך משהו" הוא אמר.
"למה זה לא מפתיע אותי" מילמלתי בשקט.הוא הרים גבה.
"אני אעזור לך, אבל אני רוצה לשאול אותך משהו לפני זה – איך קוראים לך? אתה ממש מוכר לי" אמרתי והתקרבתי אליו טיפה כדי לבחון את פניו יותר טוב.
"קוראים לי ג'וד, את בטח מכירה אותי מהחדשות" אמר. הוא צודק. אני באמת מכירה אותו מהחדשות. הוא גנב ממש מפורסם, הוא הצליח לפרוץ ל-10 בנקים בשבוע בלי שתפסו אותו!! הוא נרצח לפני חצי שנה על ידי מישהו שהי בטוח שהוא לקח לו את החברה.
"אני רוצה שתגנבי בשבילי משהו" אמר.
"מהה?? לגנוב?? מה נראה לך שאני?! גנבת מקצועית?!?1 אין סיכוי שאני עושה את זה!!, צעקתי עליו. הוא רק חייך חיוך קטן.
"את תעשי את זה, אחרת המוות יתקרב" הוא אמר והרים את ידו, הופיע שם 'ריבוע בדולח' כזה, כמו כדור בדולח רק בריבוע.
"מי זה יהיה הפעם? אבא? אמא? אח? חבר?" אמר, ועם כל מילה הופיע שם הפרצוף של מי שהוא אמר. התמונות התחילו להסתחחר ובסוף זה נעצר על תמונה של הילרי.
"אם לא תעשי את זה המוות יגיע להילרי" אמר. לא, לא הילרי!
"בסדר אני אעשה את זה… מה לגנוב?"
-כעבור כמה ימים-
"עדיין לא הבנתי מה אתה רוצה שאני אגנוב" סיננתי דרך השיניים. ג'וד היה לידי והיינו בתוך מכולת קטנה ודי מעפנה שהייתה במרחק של כמה רחובות מהבית שלי.
"תקשיבי, קשתי בד על מצלמות האבטחה ועגכשיו אני הולך להרחיק מפה את המוכר ואת צריכה לקחת את המכשיר השחור שמונח ליד הקופה מובן?" הוא הסביר לי את התוכנית אלף פעמים, אבל רק עכשיו הוא נזכר שהוא צריך לומר לי מה לגנוב.
"בסדר" אמרתי. בחנתי תבלינים שהיו על מדפים ומזווית העין ראיתי את ג'וד הולך לכיוון של הצנצנות ומתחיל להעיף אותן על הרצפה אחת-אחת. המוכר החוויר ורץ לכיוון ג'וד. בינתיים אני התקרבתי בזהירות לקופה ולקחתי את המכשיר השחור שג'וד דיבר עליו, הוא היה בגודל של אייפוד והרבה יותר עבה ממנו. התחלתי לצאת מהחנות אבל המוכר בדיוק הסתובב וראה אותי יוצאת עם המכשיר ביד.
"גנבת! גנבת!" הוא צעק והתחיל ללכת לכיווני.
"עוברים לתוכנית ב' " מילמלתי לג'וד שהופיעה לידי.
"ומהי בדיוק תוכנית ב'?" שאל
"לברוח" אמרתי והתחלתי לרוץ כשהמוכר בעקבותי.
תגובות (6)
אוי מסכנה
אני מרחמת עליה כל כך!
תמשיכי:))
קראתי את זה קודם ורק עכשיו שמתי לב שלא הגבתי…אז…
את כותבת מדהים!
והיא באמת מסכנה!!!!
תודה רבה
ואיייי !!! אין לך מושג כמה אני במתח !! זה מהמם נופר , מוכשרת שכמותך ! :)
מעלפפפ!!!
תמשיכי!!
ויי איזה מתח!!
מ-1 עד עשר-מאה!