המשקפיים – פרק 10

"אממ…" אכן התגובה המתבקשת. ידעתי שריק מאוהב בי אבל לא הייתי מוכנה לגילוי לב כזה. למרות זאת זה היה נחמד.
"ריק..רציתי שתדע שאני… מרגישה אותו דבר גם לגביך" אני לא טובה באמירות רגשיות. אני מקווה שהלך לי בסדר, וכנראה הלך לי בסדר כי ריק חייך ונתן לי נשיקה. אחרי עוד חצי שעה של שכיבה על הדשא נזכרתי שלא אמרתי לאמא שלי שאני פה.
"אממ..אני חייבת ללכת. ניפגש מחר שוב?" שאלתי. ריק חייך והתרומם.
"בטח. לא יכול לחכות" אמר והתחיל ללוות אותי הביתה. כשהגענו לכניסה לבניין הסתובבתי אליו ונתתי לו נשיקה. והוא החזיר לי אחת ארוכה, כנראה קצת יותר מידי כי לפתע שמענו את הקול של אמא שלי-
"קלרה!לא מתנשקים באמצע הרחוב!" ריק ואני נראנו כאילו יש לנו עגבניה במקום פרצוף (אבל כשחושבים על זה – גמבה/פלפל יותר אדום מעגבניה.. אז גמבה/פלפל במקום פרצוף)
"מצטערת על זה.. ניפגש מחר" אמרתי.
"זה בסדר. ביי ולילה טוב" אמר והתחיל לחזור לביתו. עליתי הביתה ואמא שלי חיכתה לי בפתח.
"ריק טרנר הא? למה לא סיפרת לי?" היא שאלה.
"מה זה היה??" עניתי לה על השאלה בשאלה.
"מה?" היא שאלה בתמימות (מבינים ממי ירשתי את זה?)
"הצעקה הזאת – 'אסור להתנשק ברחוב' ואת עוד מתפלאה שאני לא מספר לך" אמרתי ועליתי לחדר. חיכה לי שם חבר טוב שאני לא כ"כ סובלת.
"גורדון? מה אתה עושה פה?" שאלתי. למי שלא זוכר גורדון הוא הרוח הראשון שעזרתי לו. ולא ראיתי אותו הרבה זמן. (אבל גם לא יכולתי לשכוח אותו כי הוא וכל הרוחות שעזרתי להן חרוטות לי על המשקפיים).
"ממלא את התפקיד שלי. הרוח הראשונה שעזרת לה אמורה לעזור לך להתמודד עם שאר הרוחות. אבל את הסתדרת מצוין אז לא ראיתי צורך לבוא" אמר גורדון.
"יפה. ולמה אתה כאן עכשיו?" שאלתי. אני לא הולכת להעביר עוד מכתב לשכנה שלנו, ליליאן.
"רציתי להזהיר אותך. יש עוד כמה חפצים מיוחדים כמו המשקפיים שלך. לא ראיתי צורך להגיד לך כי הם היו מוסתרים במשך אלפי שנים. אבל עכשיו מישהו התחיל לאסף אותם" אמר.
"וזה צריך לעניין אותי כי…??" גורדון הוא רוח חופר. וממש אין לי כוח אליו.
"זה צריך לעניין אותך כי מי שיאסוף את כל החפצים יוכל לשלוט על המתים. אני יודע שמצאו כבר את כל החפצים והדבר האחרון שהם צריכים זה המשקפיים שלך. והם יעשו הכל כדי להשיג אותם" אמר גורדון.
"שייקחו אותם!! באמת!! אני לא רוצה או צריכה את המשקפיים האלה!! שיבואו עכשיו מצידי!!" אמרתי. סוףסוף הסיוט הזה עומד להיגמר.
"לא הבנת. אם הש ישיגו את כל החפצים תיהיה להם שליטה בעולם המתים ובמתים. זה אומר שכל העולם שאת מכירה ייחרב!! כולם ימותו חוץ מהאנשים שיחזיקו בחפצים!" אמר גורדון. אוקיי. אני כבר לא רוצה שייקחו את המשקפיים.
"אז מה אני עושה? מחביאה את המשקפיים או משהו?" אמרתי.
"לא. את צריכה להתנגד. הם יגיעו בקרוב. ולא רק להתנגד, גם להיזהר. אם לא תתני להם את המשקפיים הם ינסו להרוג אותך. את חייבת להיזהר!"