המשטר הישן – הקדמה והרשמה.
שיי בת ה- 17 החייה בשנת 2293, מתעוררת למציאות חדשה ומוזרה כשיום אחר היא מוצאת את עצמה בתוך בית, לידה חפיסת כדורים בעלת חותם של הממשלה הגברנומנית, כאשר היא לא זוכרת פרט אחד על חייה, בסערת רגשות, היא יוצאת מתוך הבית בו הייתה, היא בוכה ומבקשת מכל אדם שנקרה בדרכה- שיעזור ויזהה אותה, אך כל אחד מצלם אותה בעזרת הפלאפון שלו, מתעד באכזריות את האומללות שלה ובורח.
לבסוף, שני אנשים מהרחוב חוטפים אותה, כשהיא מתחננת בפניהם שיעזרו לה, הם מספרים לה כי הממשלה נפלה בידי הדיקטוריונים, וישנם מספר אנשים שלקחו חלק גדול במלחמה- כתוצאה מכך, הדיקטוריון מחק ללוחמים הדומיננטים את הזכרונות כעונש על חלקם.
בנוסף, שיי נוכחת לדעת כי רוב האוכלוסיה עובדת כרגע אצל הדיקטוריונים, וכי במציאות הנוכחית 4 מתוך 5 אנשים הוא או 'צופה' – אחד אשר עוקב אחריי מעשיך בניידו ומפקיד את הצילומים אצל הדיקטוריונים ובכך מקבל נקודות זכות, או 'צייד' – עובד ממסד הממשלה אשר נשלח במטרה לחסל מטרה הנאמר לו.
חוטפיה של שיי מספרים לה כי רק 2 מתוך 100 אנשים בקהילה הינם לוחמי המשטר הישן- ואותם מנסים להשמיד בשיטתיות רבה.
אני צריכה –
שניי צופים –
אחד נקבה, אחד זכר.
שם :
גיל : (18+)
רקע : רוב הצופים, אינם מלשינים לממשלה מתוך דאגה עצמית, רוב הזמן, ה'צופים' רק מנסים להשיג נקודות זכות כדי שיוכלו להאכיל את משפחותיהן.
מראה :
אופי :
חוטפת –
ישנם 2 אנשים שחטפו את שיי, יש מקום להרשמה רק לאחת, נקבה.
שם :
גיל :
אופי :
מראה :
רקע : מקורי בלבד.
שני ציידים –
לא משנה זכר או נקבה ,
שם :
גיל : (21+)
רקע : (שיהיה מאחוריהם משהוא עמוק, לא רק רוצחים בדם קר)
אופי :
מראה :
תגובות (14)
אני כותבת לך צייד אחד.
צייד זכר הרשום במפקד האכלוסין כפרנליס אוטור מיילסון, אבל פשוט תקראו לו פרנק.
גיל: 25, כבר חווה קצת דברים בחיים, אבל לא מספיק בשביל לקלוט מה הוא עושה.
רקע: פרנקליס אוטור מיילסון הוא בנם של מיילס ואימנה, שניים מלוחמי המשטר הישן האגדיים. הוא נולד לפני המהפכה וצפה בעלייתם הנסתרת של הדקטוריונים בהערצה מסויימת. הוריו של פרנק הם אנשים קיצוניים שעושים דברים קיצוניים. בתור בן יחיד, לפרנק ציפה עתיד ברור מאוד, מוכתב מראש ולא מה שהוא רצה. הדרך לעתיד הזה הייתה קשוחה וצפויה הייתה רק להחמיר בקשיחותה, פרנק לא עמד בזה. הוא החל לפתח שנאה כלפי הוריו שהכריחו אותו לעשות דברים שלא רצה שהגיעה לשיאה בזמן המהפכה. פרנק עזב את הבית והצטרף לדקטוריונים, מחק את עברו ופנה אל העתיד. מקומם של הוריו וגורלם לא עניין אותו יותר, פרנק התקשה. (לידע כללי- הוריו של פרנק עוד לא נמצאו, הם עדיין בגדר מבוקשים אגדיים). לאחר המהפכה זכה פרנק להצעה מפתה-הוא יזכה ליחס מיוחד, מקום מגורים טוב, אוכל וכל מה שנדרש לקיומו, כל עוד ימשיך להרוג לטובת הדקטוריונים. פרנק לא אוהב להרוג, למעשה הוא עצמו לא הורג, שיטת הרצח של פרנק היא להביא את קורבנותיו למצב של מוות בטוח שלא הוא גרם לו באופן ישיר. ככה פרנק לא הורג ומצפונו נשאר נקי, אך הקורבנות מתים.
אופי: פרנק הוא אדם חופשי. כל עוד הוא ירגיש שלא כולאים אותו, הוא ישאר ויתנהג יפה, אך ברגע שישמע (באופן מטאפורי) את סורגי הברזל מתחילים לסוע על המסילה, הוא יעשה הכל כדי למנוע מהם להגיע למקומם בצד השני של הפתח.
הוא חבר טוב לשני חבריו הטובים, אך אין לו ולא היה לו קשר רציני עם בחורה בחיים. הוא לא שותה, לא מעשן ולא משתמש בסמים. למה? כי ככה אומר לו הגוף שלו.
פרנק אוהב כושר ועושה ספורט לפחות פעם ביום. הוא אדם רציני בכל הנוגע לחובותיו ומקיימן עד הסוף, כמו שאת זכויותיו הוא מממש עד תומן באופן אובססיבי.
מראה: אתלט, גוף מפותח משנים של כושר, גובה ממוצע, מותניים צרות, כתפיים רחבות, ידיים חזקות. שיערו בלונדיני קצוץ עד הקרקפת ועיניו אפורות. תווי פניו חדים, לסת מרובעת ומצח גבוה. צלקת מכוערת מקשטת את ערפו, מזכרת לעולם מהוריו שאינם קיימים בחייו.
דמות מצויינת! נכנסה! :)
צייד
שם: גונתר
גיל: 56
רקע: אלמן שלקח את מות אשתו קשה מאוד ושלא התגבר עליה.
אופי: לא חובב חברה, עצבני כל הזמן, מעשן כפייתי ואלכוהליסט. מוצא את עצמו הרבה נכנס לדיכאון קל וחוסר טעם בחיים. שונא את הממשל אך לא מתנגד לו. יודע שעבודתו היא שחורה ולא מוסרית אך עדיין מקיים אותה, ולא מתוך רוע, הוא רואה אותה כפשוט עבודה רגילה שמכניסה לו קצת כסף לכיס.
מראה: שיער לבן כמו שלג וזיעה תמידית על המצח. פניו בעלות קמטים ועל אף המראה של גבר זקן בגיל העמידה, הוא בעל כושר גופני אדיר של אדם בן עשרים ומיומנות נרחבת בקרב מגע, שימוש בנשק חם ונשק קר.
שם המשפחה שלו זה מונד אגב
חוטפת:
שם: הארלי קרבל
גיל: 21
אופי: שקטה ודרוכה. מאוד הגיונית ולפני הכל היא פועלת לפי מה שישאיר אותה בחיים. אחרי זה מה שישרת את המטרות שלה, ורק אחרי זה לפי מה שהיא מרגישה. היא יוצרת מראה צונן ואדיש, אבל בפנים, היא תמיד מנתחת כל מצב וכל אפשרות שיש במצב הזה; כמובן שלפי סדר העדיפויות שלה. היא זוכרת כל מילה ומשפט שישרתו אותה בעתיד, ולא יוצרת חברויות. מאוד מאוד עמוק בפנים היא מסתירה רגשות חמים שהרבה מאוד זמן לא יצאו. היא לעולם לא תשקר. היא אומרת את האמת חד וחלק, בלי יפויים. היא ערמומית ותנצל כל מצב – שוב, לפי סדר העדיפויות שלה : מה שישאיר אותה בחיים, מה שישי רת את המטרות שלה, ומה שהיא מרגישה,לפי הסדר הזה.
מראה: גובה ממוצע, מחוטבת. שיער חום חיוור וגלי שכמעט תמיד אסוף בקוקו הדוק וגבוה. עיניים חומות כהות. חיוורת מאוד, ויש לה צלקות מוזרות; אחת מתחת לעין, אחת מאחורי הברך, שתיים ביד אחת ואחת ביד האחרת.
רקע:גדלה בעיירה נידחת שנפלה קורבן להתקפה של הדיקטוריונים. כל המשפחה שלה מתה, והיא נדדה מעיר לעיר עד שהתחברה עם החוטף השני.
(אני מוסיפה נשק)נשק: סכין קטנה. שני אקדחים ונשק אוטומטי.
זה נשמע כמו סיפור ממש טוב, מניסיון, סיפורים מבטיחים כאלה דורשים התמדה ואני חושבת שיש לך את זה.
כתבת את ההקדמה בצורה כל כך יפה ובאמת שכבר בא לי לקרוא פרק ראשון.
את באמת מעודדת:)
אישית -בלי להעליב אף אחת\ד אני חושבת שצריך לעשות שהחוטפים הם רק שני בנים.
יש פה יותר מידי איזון, בן ובת, בן ובת.
(בעיניי כמובן…)
אני אנסה בכל זאת לכתוב דמות…
שם: רולינס אליוט מירובל (-_- ><)
גיל: 27
רקע: רולינס נולד למרגרט ואליוט מירובל.
כשהיה בן שתיים- עשרה, עוד שיחק משחקי וידאו בהם נכללו כמובן רובים ורצח אין סוף, אך הוא לעולם לא דמיין שמשחק הוידאו שלנהג לשבת ולשחק בו שעות על גבי שעות, יהפוך למציאות.
לרולינס אחות קטנה, אחות גדולה ושני אחים גדולים, אביהם של רולינס יצא למלחמה ימים ספורים לאחר הולדת בנו (בגיוסי חובה כמובן) ושם מת וכך נוצר שמו השני של רולינס, אליוט, על שם אביו.
בשל כך, על שמו יש אחריות וגדולה רבה, שכן אביו הקריב את חייו עבור הקצבה הצבאית בשביל משפחתו.
כשהיה בן 13 בית ספרו נסגר, מרגרט כבר ידעה שזהו הסימן שהממשלה מתחילה להתפרק ומוסדות השלטון והרשויות נסגרים.
הם ארזו מטען קל והחלו במסעם לעולם שונה, לצערם לא הלכו לדרום כפי שהמליצו להם, אלא לצפון ושם העניינים כבר היו גרועים.
הם מצאו להם כפר קטן שקט שנשלט בעריצות והצטרפו למרד, כלומר- אחותו הגדולה, הלנה ואחיו הגדול, ג'וזף התגייסו למשטר (הישן) במטרה לנסות ולהחדיר קצת סדר בקהילה.
כך נפל שלטון העריצות. וגם הלנה.
בלב כואב המשפחה ניסתה להמשיך בחייה עם האובדן הקשה.
רולינס ואחותו הקטנה- מריסה- שבו ללמוד בבית ספר, אך ג'וזף וקורי (קורי- קטן יותר מג'וזף ומהלנה שמתה, אך גדול יותר ממריסה ורולינס) המשיכו במשטר הצבאי הקשה והקר.
סך הכול הם היו בסדר. כשרולינס היה כבר בן תשע עשרה, החלו העניינים להידרדר ועוד עריצות הגיעה, הם קראו לעצמם "אנקבה". חברות בריונים שלא למדו דרך ארץ.
נחסוך את הפרטים ונאמר שמוות ע"י אקדח צמוד לראש היה פרס לעומת מה שהם עברו.
אונס, עינויים לאלו שלא צייתו. וכמו שאתם בטח לא יודעים, אצל משפחת מירובל יש מורשת התנגדויות לעריצות והקרבה עצמית ומלחמה עבור החופש שלהם ושל אחרים.
וללא חשש, אך למטרה טובה, יצאו ג'וזף ורולינס למסע עבור החופש שלהם, בתקווה שקורי יוכל לשמור על אחותם ואמם.
כשנגמרה מלחמת העריצות הזאת רולינס כבר היה בן 21 ועטה הגיעה שלטון הדיקטוריונים.
כבר לא היה בידם דבר לעשות. ההרג, המעשים, הכל כבר נעשה ומלחמה? היא כבר הייתה חלק משגרת החיים שלהם.
שום שיעור כישורי חיים ושום צייד אב ובנים לא הכין את רולינס ומשפחתו לחיים הללו.
מילד יפהפייה, עדין ואדיב, חכם וצנוע והכי חשוב תמים, נהפך רוצח חופש.
האם כבר לא יכלה לסבול את הכאב והפחד והתאבדה, מריסה נלקחה יחד עם קורי ועכשיו אלו רק רולינס וג'וזף, האח הגדול שיודע "הכול".
עכשיו במצב הנוכחי, רולינס כבר בן 27 וג'וזף בן 31. שניהם יודעים הרבה על החיים, על הישרדות בשטח, על לחימה, אך ככול שהממשל וכל אחד אחר יודע, קוראים להם פשוט ג'וזף ורולינס. שום אליוט ושום מירובל.
ג'וזף, הוא צופה במסווה, אף למעשה הוא עדיין חבר במשטר הישן, אילו רולינס היה יודע זאת, מיד היה כועס עליו ומכריח אותו להפסיק ולכן הוא שומר על זה בסוד. ג'וזף הולך פעם בשבוע לבית בושת, רולינס חושב שהוא צריך שחרור לחצים ואיזה סטוץ, אבל למעשה ג'וזף פשוט מוסר\מקבל מידע מה\ל מפעילה שלו. ג'וזף עובד על תוכנית עם אחרים כדי להפיל את המשטר ובינתיים למרות שהוא רק צופה, יש לו לא מעט משימות חשאיות…
עם כל זה, הוא שומר על דיסקרטיות ויודע שהוא צריך לשמור על אחיו ולמצוא את שני אחיו האחרים.
רולינס נהיה די סגור. הוא שומר בתוכו את התכונות האנושיות שלו ומנסה בכל זאת לבצע פקודות בלי חוקיות בעליל (יש כזה דבר(פקודה בלתי חוקית בעליל), כמו הירי בכפר קאסם לפני כמה שנים) למרות שהוא לא לגמרי מאמין בהן.
הוא לא ממש יודע מה לעשות עם החיים שלו. כל חייו היו לו בעיות לטפל בהן ועכשיו הוא פשוט … חי. נפשית הוא גוסס, מנסה להחיות את עצמו מפבנים, אבל פיזית הוא חי, והוא חי בשביל ג'וזף ובשביל משפחתו שנספתה בין שלטון עריצות אחד לאחר.
אופי: ת'לכס כתבתי, אבל…
עדין נפש, אדיב (לא נדיב), פנים קרות חסרות רגש ואדישות, תמיד מלא בסערת רגשות בתוכו ושונא להרוג, אבל מרגיש שהוא פשוט חייב, אחרת הוא לא יודע מה הוא יעשה עם עצמו.
כמו הרבה אנשים בעולם הזה, הוא חווה סיוטים נוראים על לילות ההרג שלו ושל אחיו, על האזכרות לאביו, על התאבדות אימו (מרגרט) ורצח אחותו (הלנה) והוא פשוט לא ישן יותר מחמש שעות בלילה, ולכן מה שקורה הרבה זה שהוא פשוט קורס וכך נוצרה לה אפילפסיה.
הוא נוטה להתעלף תוך כדי שינה ("להתעלף" זו בעצם מילה לזה שהמוח שלנו פשוט שוכח לתת לנו הוראה לנשום, אז מרוב פחד או תדהמה אנחנו פשוט שוכחים לנשום. אז בסיוטיו הוא מזועזע ולפעמים הוא מתעלף תוך כדי שינה ולכן ישן תמיד חצי יושב -שהלשון גם לא תיפול עמוק לגרונו ותחנוק אותו).
והוא עדיין בחור רגיש מאוד, צעיר, מגעיל רוב הזמן, כי האנשים סביבו הם מניאקים ושמוקים חסר לב.
הוא עדיין נלחם עבור הצדק, אבל בדרכים טיפשיות כי הוא עושה את זה מתוך כאב וצער וג'וזף באיזה שהוא מקום תמיד שומר על הגב שלו. הוא שותה מידי פעם ורק לפעמים כשממש קשה לו הוא שותה עד כדי שיכרון וישן שינת לילה נעימה.
מראה: שיער שחור פרוע, עיניים חומות משעממות, עצמות לחיים עדינות, פנים לא עגולות, תווי פנים רציניים, אף סולד מעט מעט מעט, רגליים ארוכות, ידיים נורמליות, יודע להשתמש בנשק חם כמובן, מתמצא במלחמה ובכל מה שקשור לרצח, דם, הישרדות, טבע, מלחמות, מרדים, הוא וג'וזף יודעים. אבל כדי שלא יתגלו הם חייבים להישאר סגורים ולא להתחבר לאנשים ולא לספר יותר מידי דברים, שחלילה לא יחשבו שהם חכמים וירצו אותם לתפקיד אכזרי יותר, או שמא יתחילו לשאול שאלות מאיפה כל הידע ועוד שקרים יערמו ויסגרו בתוך המגירה.
אפילו לי אין כוח לקרוא את זה אז אם יש שגיאות, ניסוח מעט לא תקין ומוזר, אל תשפטו, בכל זאת אמצע הלילה…
וואו! אולי אני באמת אעשה שני זכרים חוטפים..
דמות ממש טובה, נכנסה, תודה! :)
אני אעשה דמות כשאגיע הביתה, אי אפשר שהיה צלצול לפני חצי שנייה.
מקווה שעד אז תהיה דמות פנויה :)
וואו! יש פה הרבה יותר נרשמים ממה שציפיתי…
אני בערב אעבור על כל הדמויות ואכתוב מי בפנים :) תודה רבה לכל אלה שנרשמו! מקווה כי הסיפור יאשש את ציפיותיכם :)
צופה-
שם: אמילי כפור
גיל: 38
רקע: כשהייתה ילדה עשו עליה חרם גדול מאוד במשך כמה שנים והיא סבלה מאוד מביריונות קשה. לאבא שלה היו דרישות מאוד גבוהות ממנה ומחמשת האחים שלה ואמא שלה היתה מכורה לסמים בצורה קשה מאוד. כשהגיעה לגיל 19 היא ברחה מהבית והלכה ללמוד בקולג', אחרי זה היא פתחה עסק מצליח והפכה למיליונרית. היא הפכה להיות צופה כי היא רוצה להרגיש חזקה, ולהרגיש עם עצמא שהיא מרצה את אבא שלה בסופו של דבר שאף פעם לא היה מרוצה ממנה.
אופי: תחמנית, אדישה, קרה, לא מתחברת עם אנשים בקושי (אם מישהו ינסה להתחיל איתה הוא יזכה ליחס כאילו הוא אוויר מצדה).
מראה: שיער בלונדיני חלק, עור בהיר, עיינים כחולות, ממש רזה, ו"מלאת חן" (??? איך לכתוב את זה?).
הסיפור נשמע יפה מאוד, אבל הוא יחליף את ממלכת טאווה? בקיצור מקווה שהיא טובה ואני אשמח אם תכניסי מישהו שיתחיל איתה כדיי שהיא תתעלם ממנו ^^. מחכה שתתחילי 3>
דמות טובה! בפנים :)
אני עדיין לא יודעת מה לגבי ממלכת טאווה..