המשחק השחור 2 אפלה- פרק הבכורה- ארמון הפלאים של זופ, המראה של רדגה, חדרו של המכשף ועולם של בגידות

הוא הניח את ידו על החול וליטף את רדגה, אבל רדגה הפילה אותו על החול ואיימה עליו עם מקל. הוא התנפל על רדגה ורדגה ניסתה לאגרף את הידה, אבל היא לא יכלה, כי בין אצבעותיה הייתה סכין חדה והדם טיפטף על החול. רדגה רצה מהר וזופ רץ אחריה. "אתה בגדת בי!" צרחה רדגה. "את לא תצליחי להתחמק" אמר זופ ותקע את האגרוף שלו בחול. "לא!!"

כעבור 10 שנים
"אדוני המלך" אמרה רדגה. "כן אחותי המרשעת, מה רצית?" שאל זופ וירק דם לתוך הדלי הירוק שלו שהיה ליד שולחנו. "אתה עדיין חולה…"
"בשחפת, כאן, זאת מחלה נוראית" אמר זופ.
"אל תאמיני לו, הוא יורק צבע אדום רק כדי שנתרחק ממנו ושלא נפריע לו לבנות את התכנית הזדונית שלו, הוא חשב עליה כבר עשר שנים" אמר המכשף.
"בלום את פיך!" צרח זופ ושפך את דלי הדם על רצפת הארמון.
"אני לא מבין אך הפכת להיות מלך? אתה שנוא"
"ושונא" הוסיף זופ בחיוך ולגם מכוס היין שלו. "עוד יין"
"תראה למה הפכת אותנו? למשרתים שלך! הפרעת לנו במסע האהבה ובזמן שהפרעת לנו היית כל הזמן מאחורי גבנו, היו לך כל מיני מזימות ובנית לך תכנית זדונית, העם לא רוצה אותך, אתה לא יודע מה זה שלטון, אתה לא המלך האמיתי, קינג רובר הוא המלך האמיתי, אנחנו ננקום בך אחרי התכנית הזדונית שלך" אמר המכשף בכעס.
"וואו, וואו, וואו" אמר זופ וקם מכיסאו, "אתה רוצה שאני אזרוק אותך לצינוק?"
"לא!" צרח המכשף ורץ להביא עוד יין למלך זופ, אבל אז הוא החליק וגילה שלולית דם נוספת בפינה של מסעדת המלך, הוא חרק שיניים, הוא התעצבן, אבל הוא לא רצה להראות את זה למלך, אחרי חמש עשרה דקות הוא ניקה את אולם המלך, את מסעדת המלך ואז חזר עם מגש עם כוסות יין. "אדום, צבעו של השטן" אמר זופ וחייך.
"למה אתה חייב להיות כזה רשע? אתה אח שלי!" צרחה רדגה והפילה את זופ מהכיסא שלו, רדגה לא ידעה שהיא בעצם שורפת זופ, זופ לא יכול יותר, הוא הרגיש להבה של אש בצוואר שלו הוא קם ודחף את רדגה, המכשף הגן עליה, אבל אז שניהם החליקו ונתקלו בטבח. "אני מצטער טבח יקר, אבל תראה איזה ארמון פלאים יש לי, ארמון המלך השונא והשנוא" אמר זופ. "הרחתי משהו מוזר באוויר" אמר המכשף, "זה היה לפני עשר שנים בדיוק." "אני יכול להגיד לכם שאחרי שהרגתם את צבא הערפדים והרגתם את מלך הערפדים בכבודו ובעצמו זה אומר ש…" זופ הצביע על דלת הכניסה של הארמון, רדגה והמכשף קמו, לקחו כמה צעדים קדימה ואז הם עצרו. "נו?" אמר המכשף בחוסר סבלנות, לפתע חבורה של דרקוני ענק נכנסה בפראות לתוך הארמון. "אוי אוי אוי, אנחנו משקשקים מפחד" אמרה רדגה בציניות, "תוציא את החרב!" המכשף הוציא חרב כסופה ומבריקה מחגורת המשרת שלו והתנפל על הדרקונים, הוא קפץ עליהם והתחיל לערוף את ראשיהם. "צנוע" אמרה רדגה, היא התנפלה על הדרקונים ושלפה אקדח. "היי, זה לא פייר, ככה לא נלחמים עם דרקונים" אמר זופ בקרירות, נדמה היה שהוא נהנה, הוא שם רגל על רגל ושתה מכוס היין שלו בהנאה, "אני פשוט נהנה לראות אותם נלחמים" אמר זופ באיטיות וצחק, "אבל בעיקר אני נהנה לראות אותם מפסידים" "אתה זוכר את הכישופים שלך?" שאלה רדגה. "אני יכול לנסות" אמר המכשף, "העלמאה דרקונאה!" אבל לא קרה שום דבר, "אוף זה לא עוזר" אמר המכשף, דרקון אחד עם צוואר ארוך התפתל והפיל כמה עמודים גבוהים שהיו בחדר המלכות. "טוב אני עולה לחדר שלי לארוז" אמר המכשף. "גם אני" אמרה רדגה, הם רצו במעלה המדרגות הלולייניות ונכנסו לחדרים שלהם. רדגה קודם כל הסתרקה במסרק האדום שלה כצבע האפרסק, מול המראה השקופה והעבירה את אצבעותיה בשיערה הרך והנעים למגע, אחרי שהיא הסתרקה, היא התחילה לארגן את המזוודה שלה, אבל היא ידעה וגם המכשף ידע שזופ לא יתן להם לברוח ולפרוש מעבודתם כמשרתים, בכזאת קלות, אבל הם לא הצליחו לחשוב על תכנית סודית, הם נפגשו באולם הנשפים כשגמרו להתארגן ולארוז, רדגה דחסה את בגדיה לתוך המזוודה שלה, היא והמכשף לא הבינו למה השומרים ביקשו בהתחלה, כשהגיעו לארמון שישימו את כל הבגדים וכל הדברים שלהם במזוודות, אבל הם שיתפו פעולה. "בסדר," אמר המכשף, "ארגנת את הכל לא שכחת כלום?" "לא שכחתי כלום, הכל בתוך המזוודה" אמרה רדגה וחייכה אל המכשף, "אתה מסכים איתי שאנחנו נמצאים בעולם של בגידות?" "כן, יכול להיות יש בגידות בכל מקום, יש בגידות שעדיין לא גילינו, יש אנשים וחברים טובים שעושים כל מיני דברים מאחורי הגב שלנו, אבל אני חושב שזה קורה רק לנו ורק בעולם הזה, הגיהנום, אני אגיד לך את האמת, אני לא יודע למה הגענו לכאן בכלל, אבל נראה לי שזה הכל בגלל הבגידות" אמר המכשף. "אתה חכם! אתה יודע את זה?" שאלה רדגה וחיבקה את המכשף חיבוק חם ואוהב. "איך בא לי להתנשק איתך שוב!" אמרה רדגה והתקרבה אל המכשף, אבל אז המלך זופ נכנס לאולם הנשפים וצרח בקול גדול ובצחוק מרושע: "זה לא יקרה!" "זה כאן יקרה ואתה לא תעשה כלום הפעם!" אמר המכשף ועצר את זופ, זופ משך את המכשף, סובב אותו והעיף אותו. המכשף מצא את עצמו למעלה, יושב ליד החלון של אולם הנשפים. "עולם של בגידות!" הוא צרח.