המשחק השחור פרק 1- סודותיו האפלים של מלך הערפדים, המכשף של החומה האפלה ושדי האש

"נו קדימה, יש לך שלוש שניות!" אמר המכשף, הוא משך את ידו של הילד הקוסם החדש, הילד לא הצליח לעלות והוא טבע בתוך הים האפל.

"אני מצטער, הוא לא הספיק לעלות" אמר המכשף.
"אל תדאג, הלילה האפל הזה יעשה לך רק טוב" אמר מלך הערפדים.
"אל תגיד לי שאתה עושה עוד מסיבת דם!" אמר המכשף.
"נראה לך?" אמר מלך הערפדים, "אני רוצה לתת לך מתנה."
לפתע, הערפד סם נכנס לארמונו של מלך הערפדים, "אדוני המלך."
"אין לי זמן לזה" אמר מלך הערפדים, "אני מדבר עם המכשף החביב."
"נו, מה המתנה? אני במתח, הגעתי עד לכאן כי אתה אמרת לי."
"בסדר, בסדר, אני אתן לך את המתנה." מלך הערפדים נתן למכשף תליון זהב.
"תשמור עליו והוא ישמור עליך" אמר מלך הערפדים וחייך חיוך ערפדי.
"אם אתה משקר אני אזרוק אותך לבריכת הדם" אמר המכשף ולפתע, מצא את עצמו ליד החומה האפלה. "ילד, אתה בסדר?" הוא שאל. אין קול ואין עונה.
"אתה איתי?" שאל מלך הערפדים. "כן, כן, מה שאלת?" שאל המכשף.
"רגע, סם מפריע לי, אני חושב שאני יודע איזה עונש לתת לו!" אמר מלך הערפדים וכלא את סם בכלוב הערפדים. "בסדר, עכשיו אני אומר לך את זה רק פעם אחת- כדאי לך לשחק במשחק השחור, כולם משחקים בו." "מה זה המשחק הזה?" שאל המכשף.
"קודם כל אני אגיד לך איפה משחקים את המשחק הזה" אמר מלך הערפדים.
"איפה?" שאל המכשף. "בגיהנום!" צרח מלך הערפדים.
"לא תודה, אני לא מעוניין" אמר המכשף, אבל אז מלך הערפדים נשך אותו.
"מה עשית אדוני המלך? זה היועץ שלך!" אמר סם.
"בלום את פיך!" צרח מלך הערפדים, "אתה מעז לדבר מהכלוב שלך?"
"אני בסדר" אמר המכשף, "טוב בסדר אני אלך למשחק השחור הזה שלך"
"יופי" אמר מלך הערפדים, "יכול להיות שתגלה שם גם את סודותיי האפלים."
"מה אמרת?" שאל המכשף.
"אה… שיש במשחק הזה חבלים" שיקר מלך הערפדים וחייך.
"בסדר, איך מגיעים לגהנום?" שאל המכשף.
"זאת שאלה יפה" אמר מלך הערפדים, "תעבור דרך שער המפלצות, ליד יער הדרקונים ואז תגיע לגיהנום, אתה תראה שם להבות אש ותשמע שם צרחות."
"אבל זה המקום האחרון שהייתי רוצה ללכת אליו" אמר המכשף.
"כמובן שזה המקום האחרון, זה המוות" אמר מלך הערפדים, "תקשיב המשחק הזה זה משחק מסוכן ורק אמיצים יכולים לשחק בו, האם אתה אמיץ?"
"כן" אמר המכשף. "אם כך," אמר מלך הערפדים, "אתה יכול לצאת לדרך, התליון הזה ישמור עליך, אל תדאג, אבל בכל זאת כדאי לך להיזהר במשחק הזה."
"טוב," אמר המכשף, "אבל קודם תשחרר את סם" והצביע על הכלוב של סם.
"אני אשחרר אותו אחר כך, קדימה, צא לדרך!" אמר מלך הערפדים.
המכשף יצא מארמונו של מלך הערפדים, אפשר היה לשמוע את דפיקות הלב שלו, הוא ניסה לחשוב מחשבות חיוביות ולהסתכל קדימה, אבל מה שהוא ראה זה רק שדרה של עצים ושיחים ושמע צירצורים של צרצרים, זה היה לילה, הוא ראה עטלפים מנופפים בכנפיים שלהם והוא ראה גם זאבים ואז הוא התחיל לרוץ, ישר, כל הזמן ישר, הוא עבר דרך שער המפלצות ואז הוא נעצר והתנשם בכבדות, הוא ראה לפיד גדול של אש ושדים, כל הזמן שדים ומפלצות, הם היו כל כך מפחידים עד שהמכשף חשב על איזה קסם שיעלים אותם ואז הוא שמע תקתוק של שעון, הוא הסתכל על היד שלו וראה צמיד אדום זוהר וזה צרב לו, זה כאב לו, הוא הרגיש שיש לו אש ביד והצמיד נדבק לו ליד. "איך מוציאים את הצמיד הזה?!" צרח המכשף ואז כל השדים הסתכלו עליו. לפתע, המכשף ראה עשן ירוק. "זה רעל!" צרח המכשף, השדים חייכו. "לא בא לי לשחק במשחק הזה!" אמר המכשף וניסה לחזור, אבל הוא לא הצליח, כי השער היה חסום. המכשף רעד כולו והוא ניסה להוריד בכל הכוח את הצמיד האדום הוא ראה להבות של אש יוצאות ממנו. "זה שורף!" הוא צרח ואז הוא ראה כמה ערפדים, מתקרבים אליו.