המסתורין בסוף העולם … 9

בשנייה שהוא עמד לתפוס אותה , ג'וני הופיע משום מקום ודחף אותו אחורה , אמה נדהמה מהכוח של ג'וני , האיש היה יותר רחב וגדול ממנו וג'וני בכל זאת הצליח נגדו , אמה לא יכלה לדבר היא ניסתה להוציא קול אבל לא הצליחה . ג'וני המשיך להרביץ לו בכל הכוח כאשר מייקל ואשלי רצו לעבר אמה , "אמה תסתכלי עליי " ציוותה אשלי הרועדת , היא נרגעה כאשר ראתה את אמה בריאה ושלמה . "אמה את יכולה לדבר ?" שאל מייקל , אמה הסיטה את העניים מג'וני שבנתיים קשר את האיש הגדול, "כן אני בסדר "הצליחה להוציא אמה והסתכלה על מייקל הוא היה במילה אחת פשוטה יפה תואר . פנוי היו חלקות , עיניו ירוקות ושיערו חום בהיר , אמה הסתכלה עליו במבט מופתע , "אני מייקל " אמר מחייך ונגע בפצע שבמצח , "איי" השמיע אמה קול , "אני מצטער " אמר מייקל . אמה הפנתה את מבטה לג'וני וראתה את הכעס והאדרנלין עדין על פניו , המבטים שלהם נפגשו , עד שהארי הגיע אם עוד שני אנשים לבושים בשחור וג'וני הלך לדבר איתו בצד . "אתה חייב להתחיל לשלוט בעצמך " אמר הארי "הילדים ראו איך התנהגת איתו " המשיך , "אני מצטער " אמר ג'וני והפנה את מבטו לאמה .
"בואי נעזור לך לקום" אמרה אשלי , היא קמה מהרצפה וחזרה איתם לבית. אשלי ואמה הלכו לכיוון החדר שלהם כאשר הארי קרא לאמה , "אמה תגיעי בבקשה לחדר העבודה " ביקש הארי ואחריו נכנסו מייקל וג'וני . "לכי אני צריכה ללכת לשאר הילדים " אמרה אשלי .
"בואי שבי כאן " אמר הארי כאשר אמה נכנסה לחדר העבודה. בחדר לא היה טיפת קיר ריקה הכול היה מלא בספרים ספריות גדולות שמגיעות עד התקרה , אמה התיישבה ליד מייקל על הספא . "נראה לי שהגיע הזמן להסביר הכול " אמר הארי , אמה הנהנה להסכמה , "אמה , את כבר הבנת שאת לא ילדה רגילה , יש לך כוח שבודדים מחזיקים בו " אמרה הארי , "מה זאת אומרת ? , כוח ? " שאלה אמה מופתעת
" המקום הזה הוא לא סתם בית מלא בני נוער , פה שומרים על המיוחדים שנשארו , למשל הבית הזה וכל הגרים בו נקראים צוות מס' 16 . בצוות מס' 16 יש 3 ראשי צוות , 6 בנים ו-7 בנות , לכל אחד מהבית הזה יש כוח או אנרגיה מיוחדת , כמו ראשי הצוות שלך , מייקל הוא מרפא, ג'וני הוא הכוח ,ואשלי היא קוראת המחשבות והרגשות".
-"ואיפה אני נכנסת בסיפור הזה? " , שאלה אמה , "עכשיו הגיע הזמן לדבר עליך ." אמר הארי כאשר הוא קם מהכיסא ונישען על שולחן הכתיבה. "כאשר נולדת לפני 18 שנה ההורים שלך , מסרו אותך לאימוץ אחרי שגילו שאת מיוחדת , כמובן שהם לא נתנו אותך לבני אדם רגילים אלה , להורים "מגנים" כך אנחנו קוראים להם . הם שמרו עליך גידלו אותך , ועכשיו את פה " . "מה אני?" , שאלה אמה , "את חולמת וחוזה . " אמר הארי , כאשר הוא ראה שאמה אינה מבינה על מה מדובר הוא הסביר את עצמו , " את חולמת חלומות ומציירת אותם , בדרך כלל רוב החלומות שלך הם תשובות לכל דבר שאת מעורבת בו או צריכה להיות , את יודעת דברים הרבה מאוד זמן לפני או גם זמן קצר לפני .." , "אוקי זה בסדר , אבל כמה שאני יודעת אני לא חוזה " קטעה אותו אמה . "בשביל להסתיר אותך יותר טוב היית שותה כדורים שמשתקים את החזיונות שלך "
"אז מה ששתיתי זה לא כדורי ברזל , אלה כדורים משתקים " אמרה . היה מספר שניות של שקט כאשר אמה דברה שוב "אז אני צריכה לצייר לכם את המפתח ואת האדם שמחזיק בו , הבנתי אני אשתדל לצייר אותו כמה שיותר מהר . אני יכולה ללכת עכשיו? " שאלה אמה , הארי הופתע ממהירות הקליטה של אמה , "לילה טוב אמה " אמר הארי וחייך . אמה חייכה בחזרה חיוך מאולץ ופגשה את מבטו של ג'וני . עכשיו הוא נראה הרבה יותר רגוע חשבה לעצמה ויצאה מהחדר.
השעה הייתה 4 בבוקר כאשר אמה התחילה לצייר…..