המסתורין בסוף העולם…17

"את בסדר ?" , שאל מייקל מרגיע את אמה הנסערת .
אמה המבולבלת שתקה מספר שניות וחזרה לעצמה , "כן אני בסדר " אמרה וקמה ממקומה .
אשלי העירה את ניקול ואליס , והם המשיכו ללכת . אם הזמן כולם התעייפו והרגישו שהיער לא נגמר , "אולי טעינו בדרך..? " אמר זאק נואש . "לא טעינו, אנחנו בכיוון הנכון מחר בערב נגיע להרים " אמרה אשלי מביטה בשקיעה , מייקל התקרב אל אשלי ואחז בידה .
"טוב לא נצליח להתקדם היום אולי כדאי שנמצא מקום לישון בו " אמר ג'וני בוחן את הסביבה .
"הכול בסדר איתך? " שאלה אשלי בשקט את אמה , אמה הביטה באשלי "כן , למה ? , מה את לא קוראת אותי שאת שואלת ? " שאלה אמה לחוצה , "אותך אני לא מצליחה לקרוא " אמרה רגועה והמשיכה , "בגלל זה אני שואלת אותך " .
"הכול בסדר " אמרה אמה רגועה וחייכה . "אני לא יודעת למה אבל נקשרתי אליך מאוד , את אחותי הקטנה ככה אני מרגישה " אמרה אשלי וחיבקה את אמה .
אמה קיוותה שהצרחה של מייקל הייתה רק חלום , ועד שהיא תגלה מה זה באמת היה עדיף שהיא לא תספר לאף אחד ,החליטה עם עצמה .
הקבוצה התחלקה לקבוצות וכל קבוצה הייתה אחראית על משהו , אשלי לוק וניקול היו אחראים על מקום שינה מסודר , זאק מייקל וג'וני הלכו לאסוף עצים למדורה , בכל זאת היה קר מאוד בלילה , אליס ואמה הלכו לחפש משהו אכיל .
אליס ואמה הסתובבו ביער ומצאו עץ אננס , אמה טיפסה על העץ וזרקה 5 אננסים לאדמה . אליס אספה אותם מהאדמה , כאשר במקרה עברו שם ג'וני ומייקל , אמה סימנה לאליס לא להגיד מילה היא ידעה שג'וני ומייקל יהרגו אותה על זה .
"איפה אמה? " שאל ג'וני , אליס החלה לגמגם ולא ידעה מה להגיד , "אמה …. אה… היא … אמ… " מייקל שמע משהו זוחל והביט היישר לעץ . ג'וני הרים מבט ישר אחריו ושניהם ראו את אמה מחבקת את העץ . "תגידי לי השתגעת לגמרי! " אמר מייקל בקול , "אמה תירדי משם מיד! " צעק ג'וני . אמה חייכה חיוך תמים וצחקה , "תפסיקו להיות כאלה זקנים ! , לא יקרה לי כלום , אבל בשביל שתהיו רגועים אני יורדת " . אמה החלה לזחול למטה , ג'וני ומייקל עקבו טוב טוב אחרי התנועות שלה , וכשהגיעה לקרקע שניהם נרגעו . אמה חייכה חיוך רחב אל ג'וני ומייקל , ורק עכשיו ג'וני הבחין שאמה בפעם הראשונה מחייכת לידו , היה לה חיוך תמים נטול שנאה ומלא אהבה , חשב.. .
אותו ערב , כולם שקעו בשינה עמוקה חוץ מאמה שלא הצליחה להירדם היא החליטה לעשות סיבוב קטן שבטוח יעייף אותה והיא תצליח להירדם . אמה טיילה בין העצים בחושך ואהבה את השקט שצרח . הראש שלה היה מלא במחשבות , הדאגה למשפחה , לאשלי , לא לאכזב את כולם היא הרגישה שיש עליה יותר מידי ושזה לא בשבילה כל הסיפור הזה . לפתע אמה שמעה צליל של משהו הולך , היא המשיכה לטייל כאילו לא שמעה כלום , וכשהרגישה אותו ממש קרוב היא הסתובבה וניסתה לצרוח , הוא אחז עם ידו בפיה וניסה להרגיע אותה , "ששש…. תירגעי זה אני ג'וני " אמר לוחש לה באוזן . אמה השתחררה מאחיזתו והתרחקה ממנו , "תגיד לי מה עבר לך בראש שהתגנבת ככה מאחורי לא נשמתי בגללך! " אמרה עצבנית .
ג'וני הבחין בניצוץ בעיניה והתקרב אליה , "את רוצה לספר לי מה עובר עליך..? " שאל רגוע . ככל שג'וני התקרב אליה יותר אמה התרחקה ממנו . "אני לא יודעת על מה אתה מדבר " אמרה ממשיכה ללכת אחורה עד שנצמדה לעץ . ג'וני המשיך להתקרב אליה וכבר שהוא עמד ממש צמוד אליה אמה נשברה , "אוקי אני יספר לך אבל תזוז אחורה אין לי אויר " אמרה לחוצה , ג'וני התרחק ממנה טיפה , אך עדין עמד מספיק קרוב .
"קשה לי מידי , אני לא מצליחה להתמודד אם הכול , הדאגה למשפחה , הפחד לאכזב אותך את הארי את כולם , ואשלי אני מרגישה שמשהו רע יקרה ונשבעת לך שאם יקרה לה משהו אני לא יודעת איך אני יעמוד בזה " נשברה אמה לפני ג'וני . הוא הביט בה וראה את כמה היא מפוחדת , עצובה מודאגת . ג'וני החזיק את פניה בין שתי ידיו ודיבר אליה , "אמה תסתכלי עלי! " ציווה בהתחלה , אמה הביטה לו ישר בעניים ונשבתה שם . "המשפחה שלך בידיים טובות , ותפסיקי לחשוב שאת מאכזבת מישהו מאיתנו , מאז שהגעת רק דברים טובים מגיעים אלינו " אמר ג'וני הפסיק לשנייה והמשיך "בקשר לאשלי , את נותנת לנו מבט קדימה ככה אנחנו יכולים לדעת מה יקרה ולמנוע זאת . אמה תקשיבי לי טוב ! , תפסיקי לסחוב על עצמך כזה נטל , ולהרגיש אשמה על כל דבר . אני כאן אמה ואני נשבע לך שאני ישמור עליך ועל כולם , ואף אחד לא יכאיב לך עוד אף פעם !".
אמה הביטה בעיניו של ג'וני והאמינה לכל מילה שהוא אומר , "תודה " אמרה בקול רועד וחיבקה אותו. הם התחבקו שם מספר דקות עד שאמה לא יכלה לסבול את המתח ביניהם וביקשה לחזור למחנה . הם התיישבו מול המדורה ונשענו על עץ , "אני יכולה לשאול אותך משהו ? " שאלה אמה לוחשת . ג'וני הנהן והביט בה . " אתה יוצא אם סלנה הזאת ?" שאלה בלחש . ג'וני חייך חיוך קטן וענה "לא היא העבר שלי " . אחרי מספר שניות של שקט אמה החליטה לתחקר אותו , "תמיד היית כזה ?"
" כזה..?" שאל לא מבין , אמה זרקה לאש מקלון קטן והביטה בו , "שומר הכול בפנים , כבד כזה " .
ג'וני חייך והביט באש , " א. אני ממש לא כבד , תשאלי אפילו את אשלי ומייקל . ו – ב. אני לא שומר כלום בבטן כולם פה יודעים בדיוק מה אני חושב עליהם , ומה אני חושב בכללי " .
"מוזר .. כי אני לא יודעת מה אתה חושב עלי " אמרה אמה . ג'וני התקרב אליה והפעם אמה לא ברחה . הם התקרבו אחד לשני והיו במרחק נשימה אחד מהשני , "ואני רוצה שתגלי מה אני חושב עליך " אמר ג'וני ונישק אותה. היא רעדה והרגישה עקצוצים בבטן . מצחו נשענה על מצחה והם הסתכלו אחד על השני . "העניים האלה שלך , שיגעו אותי מהשנייה הראשונה שראיתי אותך , למרות שכעסת עלי ורצית להרוג אותי עדין הסתכלת עלי בצורה מהפנטת " אמר . אמה חייכה והעבירה אצבע על הלחי שלו היא הרגישה בצלקת שהסתתרה מתחת לזיפים שלו , "ממה זה ? " שאלה סקרנית . ג'וני הרחיק את האצבע שלה מהלחי והוריד אותה . "בהזדמנות אני יספר לך , עכשיו צריך לישון מחר יש לנו יום ארוך " אמר וחיבק אותה .
אשלי ומייקל התעוררו ראשונים והופתעו לגלות את ג'וני ואמה ישנים על עץ ועוד ג'וני מחבק את אמה. "אמרתי לך שיהיה פה משהו " אמרה שלי אוחזת בידו של מייקל . "זה מצב לא טוב " אמר מייקל מודאג , "אוי תפסיק להיות כבד , זה מצב מעולה תראה אותו כבר הרבה זמן הוא לא ישן ככה", "אשלי מה הארי יגיד על זה תחשבי רגע בהיגיון " ניסה להסביר מייקל . "הארי יכול לקפוץ עד מחר " אמרה מחייכת והמשיכה , "ואיפה הבוקר טוב שאני מקבלת ? " שאלה מחייכת , מייקל הרים אותה עד לגובה העניים שלו ונישק אותה , "בוקר טוב נסיכה " אמר מחייך .
ג'וני שמע לחשושים וכשפתח את העניים , זה לא היה חלום אמה ישנה בחיקו , הוא הביט בפניה וראה את הרוגע שלה כשהביט מסביב ולא ראה את מייקל ואשלי , הוא קם . לפני שהלך הוא כיסה את אמה במעיל שלו והלך לחפש את השאר .
"בוקר טוב ! " אמרה אשלי כאשר ג'וני התקרב , "תורידי את החיוך מהפרצוף " אמר ג'וני רציני להפתעתו . "הלו רומיאו דבר יפה אל חברה שלי אחרת תקבל אננס לראש " אמר מייקל מקצה העץ שטיפס אליו . "מה אתה עושה שם לעזאזל ! " אמר ג'וני , "מביא אוכל הביתה ! " ענה וצחק . ג'וני עמד ליד אשלי וכשהעביר את מבטו ממייקל לאשלי הוא ראה את הפרצוף הנעלב שלה , היא מתוך שעשוע עשתה פני כלב קטן וחיכתה לסליחה . "נראה לך שאם את עושה כאלה פנים אז אני יבקש סליחה ! ?" שאל ג'וני משועשע , וכשאשלי הנהנה בראש הוא חיבק אותה ביד אחת ונשק לה במצח , "אני מצטער " אמר . אשלי חייכה אליו חיוך רחב וגדול והוא כבר הבין מה היא רוצה לדעת . "בואי נעשה ככה אני יחשוב על מה שקרה אתמול את תקשיבי למחשבות שלי וניגמר הסיפור בסדר !" אמר ג'וני ונתן לאשלי לקרוא את המחשבות שלו . אשלי קפצה על ג'וני וחיבקה אותו "אני כל כך שמחה שזה קרה " , ג'וני צחק והרים את אשלי , "רק אל תדברי על זה בנתיים " ביקש מחייך .

אמה שישנה , שמעה מתוך חלום דיבורים , אך לא רצתה לפתוח את העניים , זה הקול של ג'וני היא זיהתה אבל את הקול השני היא לא הצליחה לזהות , "הכול מתוך רחמים " אמר ג'וני והמשיך , "יש לי גם ככה מספיק על הראש ועכשיו היא גם רוצה , שאני יעזור לה וישמור עליה , ולחשוב שנישקתי אותה מתוך רחמים " . אמה ההמומה פתחה את עיניה ולא האמינה למה ששמעה..