המסתורין בסוף העולם …12
אמה העדיפה לא לענות על מה שלוק אמר , ופגשה את המבט של ג'וני . לפתע אמה קיבלה חיזיון , היא ראתה תמונה ברורה של האדם שמחזיק את המפתח , "לכי לצייר " אמר לוק , אמה פתחה את העניים והלכה לקחת את הבלוק ציור . היא נכנסה לחדר העבודה והתחילה לחפש את הבלוק ציור , ג'וני נכנס אחריה ולא הבין למה היא הופכת הכול היא נראתה כמשוגעת , "איפה הבלוק ?" שאלה אמה מרוכזת במשהו . ג'וני פתח מגירה מתחת לשולחן כתיבה והוציא את הבלוק . היא לקחה את הבלוק התיישבה על הרצפה עצמה עניים והתחילה לצייר . ג'וני נשען על השולחן כתיבה ובחן את אמה , היא ציירה בעניים עצומות , מרוכזת כל כך חשב . אחרי 3 דקות אשלי ומייקל נכנסו לחדר , ולפי הבעת פניו של ג'וני הם שתקו . אחרי שאמה שיערה שהיא ציירה את כל הפרטים היא הניחה את העיפרון ופתחה עניים . האדם שציירה היה אותו אדם שראתה בחלום , כובע אדום , חיוך מוזר מסביב לעיניו קמטי גיל . "אותו אנחנו מחפשים ?" שאלה אשלי , "כנראה שכן " ענה ג'וני .
אמה קמה מהרצפה ונתנה את הבלוק לג'וני , "מייקל יש סיכוי אני מקבלת כדור נגד כאב ראש ? " שאלה אמה , "קודם תאכלי , ואז " אמרה אשלי . "תפסיקו להתנהג כאילו אני ילדה בת 6 " אמרה אמה בכעס ויצאה מהחדר . היא עלתה לחדר שלה והרגישה עייפות , נכנסה מתחת לסמיכה והלכה לישון .
"אמה קומי!" העיר אותה ג'וני . אמה פקחה עניים וראתה את ג'וני עומד ליד החלון , "יש שיעור קדימה " אמר . "סיימתם להתייחס אלי כאל תינוקת ? " שאלה , " אנחנו נפסיק להתייחס אליך ככה מתי שאת תפסיקי להתנהג ככה " אמר ג'וני . "למה באת? " שאלה מרוגזת , "להבהיר לך שאת לא יכולה לעשות פה מה שבא לך " ענה רגוע . "טוב אתה יכול ללכת אני ירד לשיעור " אמרה אמה . "לא אמה את תרדי עכשיו " התעקש ג'וני . אמה הכועסת קמה מהמיטה וחיפשה את הנעליים שלה . "שיהיה לך ברור ! ברגע שאתם מוצאים את המפתח הזה , אני לא נשארת פה ". ג'וני חייך חיוך גדול ופתח את דלת החדר , "אחריך " אמר .
אחרי השיעור…..
אמה נכנסה לחדר אוכל סוערת , "מישהו ראה את לוק ? " שאלה אמה את הילדים , "הוא בדשא" ענתה ניקול . לוק ישב מתחת לעץ מוצל וקרא ספר , אמה התיישבה לידו . "אמה העצבים לא בריאים" אמר לוק . "הוא משגע אותי , בעצם לא רק הוא , כולם הם מתנהגים כאילו אני לא יודעת לשמור על עצמי " אמרה אמה תולשת דשא . "מהר מאוד תביני שזה לא ככה , ונראה לי שזה יקרה ממש בקרוב " אמר רגוע , "את נכנסת תכף מתחיל גשם ?" שאל לוק . "אני צריכה כמה דקות " אמרה אמה . היא ישבה בשקט אם עצמה ולא דיברה . הגשם התחיל לטפטף עליה , היא עמדה להיכנס כשג'וני יצא לגינה , "די אין לי כוח אליך עכשיו ג'וני , הנה אני נכנסת רק תן לי שקט " ביקשה אמה . ג'וני התקרב אליה ואמה התרחקה אחורה עד שהגיע לעץ , "אמ.. ג'וני אולי כדאי ש.. שניכנס כי.. אתה יודע נו יורד גשם " גמגמה אמה כשג'וני היה ממש קרוב אליה , "אמה אולי תשתקי קצת…" לחש ג'וני קרוב אליה , "לא כי אני חושבת.." התחילה לומר אמה , כשאשלי קטעה אותם , "נראה לי שכדאי שתכנסו לראות " אמרה . אמה אוטומטית התרחקה מג'וני ונכנסה פנימה . הם עלו לחדר של אשלי ואמה , ואמה פערה פה . כל החדר היה מבולגן , הארונות פתוחים בגדים זרוקים בכל מקום הציור שאמה ציירה היה תלוי על הקיר קרוע לשניים . "לעזאזל! " אמר מייקל בקול . "אני יביא משהו לנקות איתו " אמרה אשלי ויצאה . אמה התכופפה ליד המיטה שלה והרימה את התמונה של ההורים שלה שהייתה קרועה לחתיכות , מייקל ניגש אליה "תני לי " ביקש לקחת את התמונה , היא נתנה לו את מה שנשאר מהתמונה , והוא יצא מהחדר . אמה הסתובבה גב אל הכניסה והתיישבה על הרצפה כאשר גבה נשען על צד המיטה . ג'וני התיישב לידה ולא דיבר , הוא חיבק אותה , בהתחלה היא לא הגיבה אבל אז הייתה צריכה את זה וחיבקה אותו… "אני מבטיח לך שזה לא ייגמר ככה " אמר ג'וני….
תגובות (7)
אחד הסיפורים היפים!!!
תמשיכי!!
ממשיכה בכל המרץ….!!! תודה מאמי :)
תמשיכי, אני אוהבת את הסיפור הזה ^-^
אשמח אם תסתכלי על התגובות הקודמות שכתבתי לך =]
לנטלי החביבה
מאד מאד נהניתי מהסיפור המדהים שלך – את כותבת מה זה יפה חבל"ז
תמשיכי בבקשה ותרגשי אותנו עוד ועוד – בקי
תודה רבהה בקיי… :) , וקלואי אני קוראת את כל התגובות שאת כותבת לי ומעריכה אותם מאוווד תווודה :)
אחד הסיפורים שאני תמיד קוראת;))
מחכה להמשך
:)))