המסתורין בסוף העולם …10

"בוקר טוב " אמרה אשלי למייקל וג'וני בחדר אוכל, היא הניחה להם על השולחן 3 ציורים , מייקל הרים ציור ונדהם "אמה ציירה את זה?" שאל , "היא ישנה כרגע החלטתי לא להעיר אותה , כנראה היא עבדה עליהם בלילה " . ג'וני הרים ציור וגם הוא כמו מייקל נדהם מהכישרון שלה , "אז איפה אנחנו עומדים עכשיו?" שאלה אשלי , "היא ציירה רק את המפתח ואת האדם , אבל לא את הפנים שלו . צריך לחכות עד שהיא תצליח לקלוט לנו מקום מסוים , את הפנים של האדם , או משהו דומה " אמר מייקל ." ג'וני , הכול טוב איתך אתה ממש שקט היום " אמרה אשלי מביטה בג'וני . ג'וני הניח את הציור שהוא בהה בו והרים את העניים לאשלי , "אני עייף , יש סיכוי כזה שאני חוזר לישון ואתם אחראים עד הערב ? " שאל . מייקל חייך חיוך גדול ואמר "כאילו שעד עכשיו אנחנו לא האחראים פה , לך לישון אל תדאג " . ג'וני קם מהמקום חייך אל אשלי ומייקל וחזר לישון . "אני מודאגת " אמרה אשלי , "מה את מרגישה משהו…? " שאל מייקל מחזיק לה את היד , "הם יהרגו מישהו שקרוב אל אמה , הם ינסו לשבור אותה " אמרה בשקט , "שמעתי שיש להם אדם שמכניס מחשבות לראש " המשיכה . "טוב תפסיקי פה " אמר מייקל , הוא התקרב אליה , ונישק אותה . הילדים מסביב הבחינו בנשיקה וכולם השמיעו קולות ודפקו על השולחנות , "אסור לדפוק על השולחנות " ניסה להיראות רציני מייקל .
אמה התעוררה ונפלה מהמיטה כאשר רגליה סבוכות אם הסמיכה , אחריה שהצליחה להשתחרר מהסמיכה היא התארגנה וראתה שהשעה 3 בצהריים . כשיצאה מהחדר היא התנגשה במישהו , "אוי סליחה לא ראיתי אותך " אמר והרים את הספרים שנפלו לו, "אני לוק " הציג את עצמו , "היי אני אמה " אמרה מחייכת ועזרה לו להרים את הספרים , "היי אמה יש לך שם יפה " אמר , היא חייכה אליו בחזרה . "יש לך מושג איפה כולם?" שאלה , "מייקל מתאמן אם הבנים , אשלי מעבירה שיעור לבנות " אמר , "את נראת מוטרדת " . "כן אני קצת מלאת מחשבות " אמרה . "תפגשי אותי עוד 10 דקות בגינה " ביקש והלך . אמה הסכימה וירדה לחדר אוכל לגנוב משהו אכיל.
"היי" אמרה אמה ללוק , "בואי " אמר וסימן לה לשבת לידו על הרצפה , אמה התיישבה לידו והוא נגע לה במצח , "תגידי לי מתי כואב לך " אמר וחיפש נקודה , "אח.. " אמרה אמה . לוק חייך וביקש " תשכבי על הגב " , אמה בהתחלה היססה אבל אז שכבה על הדשא והביטה לשמים . הוא נגע לה בפנים , ועיסה את המצח שלה , "אני אירדם עכשיו " אמרה אמה . "זה טוב " אמר והמשיך " אני מוציא ממך את האנרגיות הרעות " . אמה נרדמה למשך שעתיים . והתעוררה לקראת שקיעה , לוק ישב לידה כשהוא קורא ספר , "מה עשית לי?" שאלה אמה מנומנמת . "הקשבתי לך " אמר . "אני מרגישה חדשה " , אמרה מתיישבת לידו . "את לא חייבת לדבר , את פשוט יכולה לתת לרגשות שלך לצאת , אחרת את תתפוצצי " אמר סוגר את הספר . "קחי " אמר לוק והוציא ספר מהערימה שלו , "מה זה? " שאלה , "תקראי אותו עד הסוף " אמר לוק . אמה לקחה את הספר , "אתה יודע אתה משהו מיוחד " אמרה . "כל אחד מאיתנו משהו מיוחד פשוט צריך לדעת לראות נכון " .
אמה ולוק נכנסו לחדר אוכל , היא חיפשה מסביב את ג'וני ולא מצאה אותו , "את לא באה ?" שאל לוק , " אני צריכה לדבר אם ג'וני אולי אני יבוא יותר מאוחר " אמרה , אמה חיבקה את לוק , "נתת לי כוח , תודה " אמרה . לוק נתן לה נשיקה במצח והלך .
"היי ראיתם את ג'וני ?" שאלה אמה את אשלי ומייקל . אשלי ומייקל התבוננו אחד בשני ואשלי ענתה "רוב הסיכויים שהוא בחדר העבודה , קרה משהו?" . "לא אני פשוט רוצה לדבר איתו " אמרה אמה , "לכי הוא בחדר העבודה " אמר מייקל וחייך .

על צג הפלאפון היה כתוב את השם של אנה , אמא של אמה , הוא התלבט ארוכות אם לענות וענה בסוף . "היי אנה מה שלומך ? ".
אמה לא הצליחה לשמוע על מה הם מדברים , היא ראתה את הבעת פניו של ג'וני משתנה , "מה המצב שלו כרגע..? " שאל ג'וני ולאמה נפל האסימון….