המסע למארינדיאה פרק 7

התעוררתי בבוקר וקמתי להתארגן. ג'רדי ישן, "ואני הישנונית" מילמלתי לעצמי. עוד היום נגיע לאורג'ינוסיס, ושם נמצא לי מאמן שיעזור לי להתאמן לקראת טקס קבלת הכוחות שלי. הלכתי להביא ארוחת בוקר לי ולגרדי וכשחזרתי הוא עדיין ישן. שמתי את המגש עם האוכל על השולחן, ואז צעקתי מעל ראשו של ג'רדי "שריפה, שריפה!" ג'רדי קם בבהלה "איפה, איפה שריפה?" שאל אותי. "חחחח! האמנת, עבדתי עליך 'ישנוני'" אמרתי לו. " לא יפה לעבוד על אנשים לא ידעת?" שאל ברוגז. "נו מה אתה מתרגז בוא נואכל, הבאתי ארוחת בוקר לשנינו.". אכלנו ויצאנו לדרך. כל הדרך ג'רדי נהג, זו הייתה הזדמנות מושלמת ללמוד על מארינדיאה, וצאתי את הספר הישן וקראתי בו, את הרוב ידעתי מסיפוריה של סבתא, אך את רובם שכחתי ממזמן.
"מה קרה שוב נרדמת?" שאל ג'רדי. "לא, אני קוראת, זה שאני נרדמתי אתמול כל הזמן לא מצביע על זה שאני ישנונית, ואני, לעומתך קמתי בבוקר והדבר הקראשון שעשעיתי היה להתארגן, ולהביא ארוחה לשנינו, ומה אתה עשית באותו הזמן? תן לי להיזכר…. אה כן ישנת!" אמרתי לו.
והוא לא ענה לי.

יצאתי אליו, לקחתי מידיו את מושכות הסוסים ובהיתי באופק.