המסע למארינדיאה פרק 6

בזמן שג'רדי התקלח ירדתי לקבלה והזמנתי ארוחת ערב לשנינו, שני סטייקים, סלטים, ומיץ ענבים. שילמתי על הכל והלכתי עם המגש לחדר. ג'רדי עדיין התקלח.
ובזמן שהוא התקלח, אני סידרתי את הארוחה על שולחן עץ קטן בצד החדר. כשג'רדי יצא, על פניו הייתה הבעת הפתעה, כאילו שציפה שארדם שוב והוא יצטרך להכין אוכל. "רעב?" שאלתי אותו בחיוך.
"כן, בטח!" אמר וצעד לעבר השולחן. התיישבנו לאכול, כל אחד לקח מנת סלט, סטייק וכוס של מיץ ענבים. אכלנו, כאילו חיינו במדבר עשרים שנה וזאת הארוחה הנורמאלית הראשונה שלנו. "ג'רדי, סיפרתי לך על עצמי, אך חוץ מהשם שלך שום דבר לא ידוע לי עליך, למה אתה נוסע ללמוד להיות קוסם דווקא במארינדיאה?" שלתי אותו את השאלה שעמדה על לשוני זמן רב. "אני נוסע להיות קוסם במארינדיאה, כי אני רוצה להצטרף לבית ספר הקוסמים המלכותי במארינדיאה, שהוא הכי טוב." כשהוא אמר זת צמרמורת נעימה עברה בגופי, אני הנסיכה? ועוד של ארץ כזאת?. "וגם אני יודע שאת, הנסיכה, אמורה להיות בת שלוש עשרה וקיוויתי להגיע לטקס קבלת הכוחות שלך, כי בטקס זה תבחרי את משרתך, שאמור להיות קוסם." אמר, לי. הוא נוסע לשם בגללי, טוב בזכותי. " אתה יודע על הטקס הזה הרבה מאוד, אני רק יודעת שעליי להתכונן אליו אך איך?" שאלתי אותו, למרות שהיינו בני אותו גיל הרגשתי בו דמות מבוגרת וחזקה.
"אולי נוכל למצוא מורה מלכותי? שמעתי שהמורה של סבתך מתגורר קרוב לאורג'ינוסיס, אולי נמצא אותו שם?" אמר.
"אולי, טוב בכל זאת עכשיו מאוחר ומחר צריך לקום מוקדם בבוקר" הזכרתי לידידי.
נשכבנו במיטותינו, ואני נרדמתי מיד.