המסע למארינדיאה פרק 20

הייתי מדוכדכת כל היום.
ג'רדי בוודאי מת.
לבשתי שחורים כביום אבל, כי כזה יום זה היה.
נסענו משם באותו היום, לא רציתי להישאר שם, זה גרם לי להרגיש קטנה וחלשה.
רציתי לעזוב הכל ולחזור הביתה, לספר לאימו של ג'רדי על גורלו המר של בנה, ולתת לה לבכות על כתפי, כי אני אהיה חייבת לחזקה אותי.
אבל היינו בחצי הדרך למארינדיאה, לא יכולתי לוותר.
פחדתי.
הסוסים- מקס וג'רג'ייל, היו עצובים כאילו ידעו מה קרה.
אפילו השמים קדרו אך לא ירד גשם.
הכל היה אפרורי ועצוב.