המלחמה האחרונה | האיש בלבן – הקדמה

הספר הישן והכבד נפתח בחבטה אדירה והעלה אבק מצחין שגרם לעיני שני האנשים שרכנו מעליו להאדים ולגרונם לחרחר, הם השתעלו מספר דקות בכבדות עד שהרגישו איך האוויר חוזר להיות צלול ואז חזרו לרכון מעל הספר האדום והבלוי שהכתב בו היה מובן למעטים בלבד. הם היו מהמעטים הללו.
הסמלים השחורים זהרו על מול עיניהם הנדהמות ולקחו מהם את היכולת להסיט את עיניהם מהן אפילו לשנייה אחת.
הכתוב הפחיד אותם וריגש אותם בו זמנית, מעטים הדברים שיכלו להפחיד ולרגש את השניים הללו, אבל הפעם זה היה שונה.
הם הגיעו לקטע המעניין ביותר ונשפו את האוויר המועט שהיה במערה המצחינה בקושי רב, אחד מהם לקח את הספר לידו והתחיל להקריא בקול
"…כאשר יוותרו מעטים שיוכלו להבין ולדעת את הכתוב, בזמן שהכל יעסקו במלחמה הגדולה, הרי היא המלחמה האחרונה עלי אדמות. יווצר אור מתוך החשיכה, האופל יביא את התקווה לנותרים. האיש בלבן יופיע מתוך השחור כדי להכריז על הגאולה הכללית. אך סכנה מונחת באותו האיש והיא…"
הוא העביר דף בעיניים פעורות כדי לקרוא את החלק הבא, אך ההמשך היה קרוע, הם הגיעו לסוף הספר. אך בעיני עיניים בוחנות כשלהם הם יכלו להבחין שמישהו הגיע לספר לפניהם ולקח את המשך הנבואה. הנבואה שמדברת על הפורעניות העומדים לשטוף את העולם שלהם בקרוב, בקרוב מאד.
התקווה היחידה שנותרה להם היא הנבואה הזאת. וגם את זה לקחו מהם.
"זה קרוע" אמר המחפש שהחזיק בספר האדום, הוא ישב על הרצפה באנחה ותפס את ראשו בשתי ידיו בזמן שהשליך את הספר האדום רחוק ממנו.
המחפש הנוסף שהיה עמו התקרב לספר והרים אותו בידיו כמערסל תינוק קטן בזמן שמבט חמור נח על פניו "אתה לא יכול לזרוק את ספר הנבואה סתם כך" הוא הרים את קולו מעבר לרגיל וגרם לחברו להרתע מעט, אך רק לשנייה.
"זה לא סתם כך. הוא לא מועיל לנו בכלום, הדף האחרון קרוע ואין לנו מושג מה יקרה לאחר שהאיש בלבן יגיע או מהי הסכנה שהוא מביא עמו" הוא נעמד על רגליו בכעס והתחיל ללכת הלוך ושוב ברחבי המערה החשוכה שהוארה עם הנר הבודד שהם הניחו על מדף העץ שעליו היה מונח שנים רבות הספר האדום ללא תזוזה.
"אנחנו יכולים להבין מעצמנו, לאחר שהוא יכריז על הגאולה הוא יכול להוות סכנה, אפשר להתמודד עם זה" אמר המחפש שאחז בספר בנסיון להרגיע את חברו הנסער.
"אתה לא יכול לדעת אם מה שחסר לנו זו רק הסכנה, דף שלם קרוע מן הספר, יכולים להיות עוד דברים רבים מלבד הסכנה בדף הזה, גם אף אחד לא דיבר שהוא יכריז על הגאולה, זוהי מטרת בואו כמו שכתוב שם האיש בלבן יופיע מתוך השחור כדי להכריז על הגאולה הכללית, אך מי אמר שהוא באמת יכריז?" הוא חטף את הספר האדום והניח אותו בחזרה על מדף העץ "אבל אין לנו סיבה להמשיך להתעסק במה שלא קיים, את הדף בוודאי לא נמצא לעולם" הוא התבונן בחברו שהיה נראה נואש מהמצב שאליו הם נקלעו וחייך אליו כמתנצל על ההתנהגות הלא אופיינית לו "בוא נלך" הוא חזר לדבר בנימת הקול הרגועה שלו.
שני המחפשים יצאו מן המערה החשוכה לעבר יערות האור החשוכים, אחריהם בלשו עיניים זהירות, עיניים יחידות מסוגן שאותן המחפשים לא יכלו לגלות.
בעל העיניים יצא אט אט ממקום המסתור שלו לעבר הנר היחיד שהם השאירו אחריהם במערה וכיבה אותו בשני אצבעות גרומות ושחורות, צחוקו המחריד מילא את חלל המערה וצרב באוזניו בנעימות השייכת רק לו. הוא החזיק בידו את הדף האחרון והחשוב של הספר האדום וקימט אותו בכל כוחו. הוא היחיד שיודע מה האיש בלבן יכול לחולל אם ירצה, והוא גם יגרום לכך שהוא ירצה זאת.
חיוך זדוני עלה על פניו בזמן שהוא חזר למקום המסתור שלו במעמקי המערה תוך כדי לעיסת הדף האחרון מספר הנבואה, הוא יישן עכשיו, ינוח, כדי שיהיה לו כוח לבואו של האיש בלבן, או אז מחכה לו עבודה מרובה ומהנה.