המלאך הנופל פרק 8

פרק 8
נ.מ רפאל
"אנחנו הולכים כבר שעות! היינו אמורים לראות כבר את המקדש שהחרב נמצאת בה!" אמרה מיה בעצבנות והמשיכה להביט במפה, "חכי שנייה" אמרתי ולקחתי מידה את המפה, התיישבתי על האדמה והנחתי גם את המפה פרושה,
"אנחנו כאן" הסבירה מיה והצביעה על נקודה באמצע המפה, "והמקדש כאן" היא הצביעה על נקודה ממש קרובה למקדש, הרמתי את מבטי כדי לראות אם המקדש באופק.
"זה לא הגיוני היינו אמורים כבר לראות אותו" היא קמה בעצבנות ונאנחה
"אני מניחה שפשוט המקדש נחרב" התעלמתי מדבריה וניסיתי להתרכז במפה, "תראי המקום הזה לא מסומן במפה" אמרתי והצבעתי על אזור במרחק של קילומטר מאיתנו
"זה מראה כי שם יש צוק" אמרה מיה והצביעה על הצוק,
"זה מה שכולם היו בטוחים, הצוק הזה הוא הכניסה שלנו למקדש" הרמתי את מבטי וחייכתי לעברה, קיפלתי את המפה אחזתי בה והתקדמנו לעבר הצוק.

נ.מ לונה
יריתי לכל כיוון שראיתי, לא כיוונתי בכלל רק יריתי לכל עבר, המלאכים נעלמו וחזרו בשנייה עם נשקים חדשים, הצלחתי לירות במלאך בכנף והוא נחת על הרצפה, קייל שיסף את גרונו והתקרב אליי
"את יורה אני משסף" הוא צעק, הנהנתי לחיוב בפחד וחשש וכיוונתי לעבר הכנף של מלאך נוסף הוא נחת על הרצפה וקייל שיסף את גרונו עם הפגיון שלו. ככה עשינו עם 5 מלאכים ונשארו שלושה מלאכים, ושלושה ציידים, קמרון נהרג ע"י העליונית המרכזית והיא נאבקה עכשיו באימי שהייתה פצועה בפניה ובידה,
"אימא!" צעקתי לעברה וזרקתי פגיון היא תפסה אותו ודקרה את המלאכית היא זעקה מכאב והוציאה את הפגיון מבטנה ושרטה את בטנה של אימי. ראיתי אקדח חיצים זרוק על הרצפה, הרמתי אותו וכיוונתי לעבר הלב של המלאכית,
"קדימה לונה את מסוגלת!" צעק קייל שנאבק במלאך, הוא שיסף את בטנו את קייל ומיד יריתי במלאך שהתקיף את קייל הרגתי עוד מלאך שעמד לתקוף את אימי. נשאר לי רק חץ אחד כיוונתי אותו לעבר המלאכית שנלחמה עם אימי, המלאכית קפצה על אימי וחנקה אותה,
"תעזבי אותה!" צעקתי ויריתי, החץ נורה במהירות וננעץ בליבה של המלאכית, היא נהדפה לאחור ואימי נשארה על הרצפה, רצתי לעברה
"כבר חשבתי שהיא תהרוג אותי" היא חייכה והסתכלה עליי
"את מוכשרת" היא סיכמה את הקרב.
הבטתי לאחור וראיתי את קייל "לא" לחשתי לעצמי ורצתי לעברו.

נ.מ רפאל
"הנה אנחנו בצוק ואין כאן שום מקדש ענקי" אמרה מיה ודפקה את ידה בעץ בעצבנות,
"חכי ותראי" אמרתי ולקחתי מעט חול מהאדמה זרקתי אותו מהצוק ונחשף שביל שהיה בלתי נראה,
"יואו" אמרה מיה והתקרבה,
"תביאי לי את השק שיש לך בתיק" פקדתי, היא מיד זרקה לעברי את השק ומילאתי אותו בחול.
צעדתי בזהירות לעבר השביל ודרכתי עליו, המשכתי לצעוד ולשפוך עוד חול על השביל עד שהגעתי לאמצע הצוק והחול כבר נשפך לעבר התהום.
"המקדש אמור להיות פה" אמרה מיה שהייתה מאחורי,
"הוא כאן" חייכתי כאשר ראיתי את המקדש בסוף התהום , היא לא הייתה עמוקה מדיי. פרשתי את כנפיי החזקתי במיה וקפצנו לעבר סוף התהום.