המלאך הנופל פרק 4

פרק 4

נ.מ רפאל

הייתי מול בקתה קטנה, בקתה עשויה מעץ אלון קשיח הדלת הייתה סגורה
התקדמתי לאט לעבר מפתן הדלת ושמתי את אוזני לשמוע אם יש קולות של אנשים,
של בני אדם. אך שקט שרר ברחבי הבקתה ניסיתי לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה.
צעקות של אנשים באו מבקתה שונה לחלוטין, בקתה העשויה מלבנים חזקים והיא עולה באש
קולות של ילדים קטנים נשמעים ואף אחד לא בא לעזור, אנשים עוברים ממש ליד הבקתה אך אף אחד לא בא לעזור, אולי הם מתעלמים? או אולי הם לא שומעים. התקדמתי לעבר הבקתה השנייה, אך ככל שהתקדמתי הבנתי שאני לא זז, אני תקוע ואיני יכול להושיט עזרה לאנשים אלה,
אני מנסה לצעוק למישהו שיבוא לעזור להם אך אף אחד מקשיב מלבד נערה אחת עם שיער זהוב ארוך וגלי, והיא מביטה בי מבט עמוק והעיניים שלה ירוקות שרק גורמות לי להמשיך להביט בה, היא מחייכת לעברי ומרימה את ידה למעלה וחור נוצר מתחת לרגליי אותו נער שעזר לי מביט בי ופרצופו משתנה לפרצופו של קייל הצייד הוא מחייך לעברי ואני צונח אל מותי.

"לא!!" צרחתי כולי מתנשף ומיוזע להקה של ציפורים עפה לאוויר מרוב בהלה מצעקתי. העברתי את ידי בשערותיי וידי התרטבה בזיעה סמיכה וחמימה, דוחה. ניגבתי את ידי על המכנס וקמתי
לא ייאמן שנרדמתי על האדמה מלאת השיחים והבוץ, אולי איבדתי את הזיכרון אבל אני דיי בטוח שלא הייתה מעריץ חובב של יערות נאנחתי והמשכתי ללכת לעבר הלא נודע.
'רפאל, התקדם ישר ואת האמת תמצא' הקולות חזרו, באמת חשבתי שהם נעלמו מסתבר שלא. הם דווקא עזרו לי בקרב שלי עם קייל המשכתי להתקדם ישר בעודי חושב על החלום
'מי הייתה הנערה הזאת?' חשבתי לעצמי, ראיתי מולי קיר עצום בגובה של 6 מטרים באמצע היער ניסיתי לגעת בו אבל הרגשתי תחושת צריבה בכף ידי, מיד הרחקתי את ידי מהקיר,
"אתה פשוט לא מוותר" שמעתי קול עדין מאחוריי, הסתובבתי במהירות וראיתי נערה עם שיער בלונדיני חלק על קו הלבן ועיניים חומות היא הביטה בי,
"מי את?" שאלתי,
'אביגייל' הקולות אמרו,
"אתה יודע אתה צריך ללמוד להקשיב למדריך, לא להתעלם ממנו" אמרה אביגייל והתקרבה אליי, צעדיה נשמעו בחוזקה על האדמה למרות שהלכה בצורה רגילה, "אני מלאכית גם" היא נעצרה וחייכה,
"מה זאת אומרת מדריך?" שאלתי מבולבל,
"הקולות" היא גלגלה את עיניה ונשענה על גזע עץ.
"אתה צריך להקשיב להם במיוחד שטקס המוות מתחיל בקרוב" אמרה והפנתה את גבה, עכשיו באמת הייתי מבולבל טקס המוות? מה לעזאזל?.
"טקס המוות?" שאלתי,
"הייתי בטוחה שג'וני כבר הסביר לך הכול, אתה יודע מלאך, כנפיים שחורות, נראה מאיים, ההפך הגמור ממאיים" היא תיארה אותו, האמת שנראה לי היא מתכוונת למלאך ההוא עם המגזין.
"הוא לא אמר לי כלום" אמרתי והתיישבתי על האדמה,
"מה אתה עושה?" היא שאלה והביטה בי,
"אני אשב פה עד שתסבירי לי הכול" אמרתי ושילבתי ידיים בעצבנות.
"אוקי" היא אמרה והתיישבה מולי,
"חכו!" קול מוכר צעק מבין השיחים זו הייתה לונה, היא הייתה עם תיק טיולים על הגב ונעמדה מולנו.
"לונה?" שאלתי, האמת שהייתי מופתע.
"אני רוצה גם לשמוע הכול, הוריי אמרו שאני צריכה להאמין בכם כדי לקטול אתכם, אני מאמינה בכם אבל לא רוצה לקטול אתכם." היא אמרה והתיישבה לידי,
"אתה סומך על בת האנוש הזאת?" אביגייל שאלה, הנהנתי לחיוב וחיכיתי שהיא תתחיל.