המלאך הנופל פרק 12 ואחרון

פרק 12
נ.מ רפאל
"ואתה תתפלא לגלות כמה חזק אני יכול להיות" אמרתי ושיניתי את צבע עייני לאדום,
"בוא נרקוד" הוא אמר והתנפל עליי, הוא תפס בצלעותיי והעיף אותי אוויר ואז הוא קפץ והטיח אותי ברצפה בחוזקה, הוא החל לחנוק אותי והרגשתי שאין לי אוויר לנשימה
"אתה שוכח שאתה נלחם בשטן" הוא לחש באוזני והעיף אותי לאוויר שוב. החרב החליקה מידיי ועפה לעבר מיה. הוא השתמש בכנפיו השחורות כפחם כדי להגיע אליי ולבעוט בבטני,
"די!" צעקתי ונתתי לו אגרוף בפנים ואז בצלעות ולבסוף בעטתי בפניו, הוא עף לרצפה ונשאר שם. קמתי אבל הוא הצליח לתפוס ברגלי לסובב אותה ולהעיף אותי על בקתה אחת.
"אתה מרשים אותי רפאל, אני פשוט מודהם מיכולותייך" הוא יצר קליקים עם ראשו וחייך לעברי.
"אבל אתה הריי בני, אז מה אני מתפלא" הוא השוויץ ובעט בבטני,
"איפה החרב שלך עכשיו?" הוא לחש באוזני ובעט בבטני שוב ושוב. הושטתי את ידי לעבר החרב
"בואי אליי" לחשתי לה, והיא עפה לעבר ידיי ושרטתי את עורו בגוף והוא הוטח לרצפה
"אתה מתכוון לזאת?" חייכתי וכיוונתי אותו לצוואר, עמדתי לשסף את גרונו אבל אז
בום
ירייה נשמעה ופגעה בכתפי,
"זה בשביל קייל" אמרה לונה וכיוונה עוד חץ,
"זה בשביל כל החפים מפשע שהרגת" היא אמרה וירתה ברגלי,
"זה בשביל אימי" היא אמרה וירתה בבטני,
"וזה בשבילי" היא כיוונה את החץ לראשי אבל אז מיה דחפה אותה,
"תפסיקי! את לא מבינה שהוא לא עשה זאת? הכוח השתלט עליו, הכוח של אביו של השטן למען השם! הם ניסו לחסל אותו כבר מספר פעמים אז הוא הרג אותם בשביל הגנה עצמית" היא הגנה עליי, בזמן שהשטן קם ממקומו, "נחמדה זאתי" הוא חייך
"שלא תעז לגעת בה" אמרתי וקמתי גם אני,
"אתה אוהב אותה?" הוא שאל בזמן שהוצאתי כבר את כל החיצים בעזרת כוח המחשבה ולהפיל אותם על הרצפה, "מספיק!" צעקתי והתנפלתי עליו, הוא בעט בפניי ואז נתן לי אגרוף בפנים
"עכשיו!" צעקה מיה וזרקה לעברי את החרב, חץ נורה וננעץ בראשו של השטן
"מטומטמת אחת!" הוא צעק,
"אני כבר אראה לך מה זה" הוא התקרב אל לונה במהירות,
"שלא תעז לגעת בה!" צעקתי ורצתי לעברו עם החרב, הרמתי את החרב למעלה, ברק נוצר ופגע בחרב ואז שיספתי את גרונו של השטן וראשו נפל,
הוא מת.
הצלחתי.
"הצלחת!" אמרה מיה וחיבקה אותי, גם לונה הצטרפה לחיבוק.

– 3 שעות לאחר חיסול השטן –
"אז מה, הצלחת?" אמרה לונה שהייתה קרובה אליי,
"בזכותך" אמרתי, נעמדנו על זיז של צוק מביטים אחד בשני,
"לא יצא לי לומר לך ממזמן" אמרתי וניסיתי לומר לה שאני אוהב אותה,
"תן לי להתחיל, שנינו עשינו טעויות בעבר. ואני רוצה לומר שאני מתנצלת על הכול" היא אמרה ופסעה צעד לעברי, אחזתי בידה
"עכשיו אני רוצה לומר משהו" אמרתי והתקרבתי גם אליה,
"אני אוהב אותך" לחשתי לה, היא הסמיקה מעט ונישקתי את שפתיה הרכות היא העבירה את ידה בשערותיי וחייכה בעודנו מתנשקים,
"גם אני אוהבת אותך" היא אמר תוך כדי הנשיקה.
"לונה" אמר אביה של לונה והביט בי כאשר התנשקנו, מיד התנתקנו והתרחקנו אחד מהשני,
"אז אתה חבר של לונה?" הוא שאל,
"כן" ענתה לונה והלכה לעבר אביה. הכנסתי את ידיי לכיס כאשר הרגשתי משהו הוצאתי אותו, זה היה פתק
– אתה חושב שאתה משהו מיוחד, שאתה מלאך מיוחד היחיד שנשאר בעולם כולו אבל אתה טועה.
אני יצרתי זן חדש משלי, הטרקסנים ואנחנו בדרך לכדור הארץ לחסל אותך. הכוח שלנו הוא לשנות צורה,
כך שלא משנה לאן תביט, תשמע תריח לא תוכל לזהות אותנו, אבל אנחנו נזהה אותך, נלמד את כוחותייך
ונחסל אותך. ואם רק תנסה לברוח, החברה שלך תצפה בתוצאות –
****
נ.מ כללית
"בני משפחתך מכל קצוות תבל באים לונה, ציידים חזקים הרבה יותר מאימך וממני, אני יודע מה החבר שלך
ואנחנו נחסל אותו, לא משנה מה יקרה מעכשיו זה אישי, אני אמצא את הרוצח של אימך ואהרוג אותו, ומיד אחרי זה, את החבר שלך. וכל המשפחה תעזור לי" הוא לחש לה באוזן וחייך כאשר סיים את הדברים
"תהני ממנו כל עוד את יכולה" הוא לחש והלך למטבח.