ל.ר.י
מקווה שאהבתם וששיפרתי מספיק

המלאך המחיה או השטן הממית- פרק 1

ל.ר.י 23/04/2014 576 צפיות תגובה אחת
מקווה שאהבתם וששיפרתי מספיק

לאחר 25 שנה:
"היום זה היום,"אמרה ג'נה לוויליאם
הוא הינהן ואמר:"היום זה היום שלו חיכינו, במשך כל כך הרבה שנים."
ג'נה הסתכלה על וויליאם, והתמקדה על עיניו הירוקות , ועל פניו שלא הזדקנו במשך כל הזמן הזה.
היא פחדה אבל היא הסתירה, את זה אוו לפחות ניסתה להסתיר את זה.
אבל היא צודקת היא באמת, צריכה לפחד וכך גם וויליאם,מכיוון שאם יצליחו במשימתם גורל רבים כל כך ינצל,אבל עם לא יצליחו במשימתם גורלו של כל היקום הזה נחרץ למוות.
"מה עם לא נצליח?"שאלה ג'נה את וויליאם בלחישה.
הוא הסתכל עליה,התבונן בה במשך דקות אחדות ואז אמר:"אנחנו לא צריכים לחשוב על זה,כי עם אנחנו באמת נחשוב שיהיה סיכוי, כלשהו שניכשל זה באמת יהיה כך."
היא הינהנה ונשמה נשימות עמוקות.
היא התאמנה לזה, במשך כל השנים האלה שעברו.
היא לא הזדקנה אוו נחלשה במשך כל הזמן הזה.
היא נראתה בערך כבת עשרים, אבל היה לה הרבה יותר ניסיון, ממה שיהיה לאישה בת עשרים רגילה.
מכיוון שהיא לא הייתה רגילה,וכך גם וויליאם,וכך גם התאומים.
"אחרי הכול גורל האנושות בידנו."אמר וויליאם והסתכל על הנוף.
הנוף,היה בעצם פארק אשר היה ממול בית הספר של התאומים.
הם ישבו על ספסל עץ גדול,וצפו בדשא הירוק,ובילדים המשתוללים בו,משחקים ונהנים.
חבל שאת השלווה ששררה שם, הפר פיצוץ גדול ומלא ניצוצות.
וויליאם וג'נה קמו במהירות ממקומם שעל הספסל ורצו לבית הספר.
"זה רשמי,מעכשיו התחילה המשימה שלנו."אמר וויליאם
ולג'נה לא נותר מה לעשות חוץ מלהנהן בהסכמה.


תגובות (1)

מעולה תמשיכי אני מת מסקרנות

24/04/2014 16:10
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך