המלאך הלוחם חלק א'- פרק שני

פרק 2
נ.מ לונה
"סבתא, בבקשה הוא לא כמו השאר! את חייבת לסמוך עליי" התחננתי שהיא תיתן לי הזדמנות להיות עם רפאל, "לעולם לא! אבא שלך יידע אותי עליו ועכשיו אני בחיים לא ייתן לך לפגוש אותו" היא הרימה את קולה, האחיזה שלה עדיין הייתה חזקה למרות שהיא זקנה, (אני יודעת זה טיפה מרושע)
"לא! את ילדה חוצפנית! ויש לך מזל שריחמתי עליו" היא אמרה ונכנסנו לבית, "לכי לחדר שלך!" היא לחשה לי בעצבנות, "דוד מוריס, דודה ג'ין" אמרתי ורצתי מיד לחבק אותם,
"היא יודעת?" שאלה ג'ין את אבי הוא הנהן לחיוב,
"אני חושבת שאנחנו צריכים ליידע גם אותה, הרי היא ציידת גם כן" אמרה דוד מוריס, חשתי בלבול קל
"ליידע אותי? על מה?" שאלתי,
"יצור חדש מסתובב ברחובות, חזק והרסני הרבה יותר ממלאכים." אמר אבי,
"יש לו שם?" שאלתי, סבתא שלי התקרבה לעברנו,
"תראו לי תמונות של הקורבנות שלו" אמרה ודודה ג'ין מסרה לה 5 תמונות,
"יש לו אותה שיטת טקטיקה שהוא משתמש בה כל הזמן, שלושה שריטות לאורך כל הגוף עם טפריו וראש כרות." הסביר דוד מוריס והראה לה בתמונות
"הוא הצליח לתקוף בניו ג'רזי ובניו יורק אך לעולם לא הצליחו לתפוס אותו. הוא פשוט תופס אנשים אקראיים והורג אותם." הסביר אבי והתיישב בספה,
"היצור הזה חזק ברמות שאין לתאר, אם הוא הצליח לברוח ממשטרות בכל רחבי ניו ג'רזי וניו יורק מבלי שיצלמו אותו אפילו תמונה אחת," אמרה דודה ג'ין,
"אז הוא יהיה האויב הכי חזק שהתמודדנו איתו." אמרתי וצמרמורת עברה בגופי,
"אולי יש קשר בין כל האנשים שהוא תקף?" הצעתי,
"לא, בדקנו והוא התקיף כבאי, מורה בבית ספר, מנהל בנק, שתי תלמידי תיכון, ואישה שעובדת בסניפי מזון מהיר. אין בזה שום הגיון, הוא גם לא פועל לפי נקמה כי אין להם תיקים במשטרה." אמרה ג'ין,
"אם אנחנו רוצים להביס אותו, אנחנו נזדקק לעזרה." קמתי מהישיבה ונהייתי רצינית,
"אנחנו זקוקים לרפאל כדי להביס אותו." אמרתי והנחתי את ידי על המותן,
"ממש לא!" צעק אבי,
"אנחנו ממש לא זקוקים לעוד צרות ולבקש עזרה מאויבים!" הוא התעצבן,
"הוא היחיד שיכול לעזור לנו!" הרמתי את קולי,
"לא! אנחנו פועלים לבד!" אמרה סבתא, וקול זכוכית נשברת נשמעה מהמסדרון בביתנו,
"מה זה היה?" שאלתי והתחבאתי מאחורי ג'ין,
"אני ומוריס נלך לבדוק, אם זה מה שאני חושב שזה ג'ין את לוקחת אותה ובורחת ללונדון לדירה מספר 55 ברחוב ג'ורג' תגידי שג'ק שלח אותך." פקד אבי ואחז באקדח חיצים שהיה על השולחן, הוא התקרב לעבר הרעש יחד עם מוריס שחיפה עליו עם אקדח חיצים גם,
"מי שם?" שאל אבי והטעין את האקדח בחץ, נהמה נשמעה שהעיפה את אבא על הקיר ונוצר סדק
"תברחי!" צעק אבי וירה לעבר היצור,ג'ין תפסה בידי וניסתה למשוך אותי,
"לא!, אני נשארת לעזור!" צעקתי והצלחתי להתנתק מהאחיזה של ג'ין, סבתא רצה לעבר המפלצת וירתה שלושה יריות, המפלצת נהמה והעיפה את סבתא על שולחן. התקרבתי לראות את הפנים של המפלצת אבל אז הוא בא מאחורי ושרט את גבי, הרגשתי כאב עצום ונפלתי על הרצפה.
המפלצת התקרבה אליי פניה היו ירוקות ומצחינות, היה לו זנב, שיניים מחודדות וצהובות, וטפרים כמו לזאב. הוא התקרב בכדי לחסל אותי אבל אז רפאל בא והצליח להעיף את המפלצת ממני,
"עזוב אותה!" הוא צעק,
"לא תוכל להציל את כולם!" המפלצת אמרה בקול מזוויע ומצמרר היא רצה לעבר הקיר וניסתה לברוח,
"אני לא אתן לך!" אמר אבי וירה את כל החיצים שהיו באקדח אבל היא הצליחה להתחמק.
"מה זה היה?" שאלתי ג'ין, מוריס, אבי וסבתא כיוונו את רוביהם לעבר רפאל.
"תתרחק ממנה!" צעקה סבתא,
"חכו!" צעקתי והגנתי עליו בגופי.
"תתרחק!" צעק אבי וכיוון את החץ לראשו,
"לא שמתם לב שהוא היה היחיד שעמד מול ההתקפה של היצור?" אמרתי אבל רפאל קטע אותי,
"אני יודע מה אתם חושבים עליי, שאני מפלצת ושאני כמו המפלצות האחרות אבל תקשיבו לי. יש יצור חזק יותר, אכזרי יותר ומסוכן הרבה יותר ממני ומכם, אם אנחנו רוצים להביס אותו אנחנו חייבים לשתף פעולה!" הוא אמר ועל פניו רצינות וטיפה פחד,
"זה לא היה לדר, זה היה משנה צורה. לדר חזק הרבה יותר." אמר ג'וני,
"חשבתי שאימי חיסלה אותך." אמרתי , מופתעת.
"זה לא חשוב. העיקר זה שאם אתם חושבים שהוא היה חזק, לדר חזק פי 3. והוא האויב המשותף שלנו, יש לי תוכנית." אמר,
"מה היא?" שאלה סבתי,
"אתם תתחילו להכין יותר ציידים, ואני אשנה יותר בני אדם למלאכים, נצבור כוחות למלחמה וכך אולי יהיה לנו סיכוי נגד משני הצורה ולדר." אמר ג'וני והלך יחד עם רפאל.