המלאך הלוחם חלק א'- פרק שלישי
פרק 3
נ.מ רפאל
"אתה חושב שהם יקשיבו לנו?" שאלתי,
"זה לא ממש משנה לי, אני רק רוצה לחסל את היצור הזה." הוא אמר והמשיך ללכת מבלי להביט בי,
"איך אנחנו נשנה אנשים למלאכים?" הבטתי בו, הוא לא ענה לי רק המשיך ללכת,
"לאן אנחנו הולכים לפחות?" שאלתי בניסיון לקבל תשובה, גם עכשיו הוא לא ענה לי.
"תקשיב אם אתה רוצה שנהיה צוות אתה חייב לתת לי תשובות!" הרמתי את קולי,
"אני לא יודע!" הוא התעצבן ונעצר,
"אתה לא יודע?" שאלתי כדי להיות בטוח זה מה שהוא אמר ואני לא הוזה,
"אני לא יודע! אני פשוט יחפש דרך להפוך בני אדם למלאכים" הוא אמר והמשיך ללכת,
"בינתיים אני פשוט לא יודע" הוא השפיל את מבטו, הלכנו במשך שעה ברחוב בלילה, נערה אחת הופיעה מולנו היא הביטה בי ואמרה:
"שמעתי שאתם מחפשים דרך להפוך בני אדם למלאכים, לא צריך. יש שבט מלא במלאכים נופלים שאני מכירה, הם יודעים כבר הכול הם פשוט זקוקים להדרכה" היא אמרה והזיזה את הפוני השחור שלה עם הפסים הסגולים לצד והתקרבה אלינו.
"מי את ואיך את יודעת אלינו?" שאל ג'וני,
"מייקאלה, כי אני גם מלאכית, אם תחליטו שאתם לא מעוניינים אני יראה לך שיטה לשנות בני אדם למלאכים" היא דיברה לג'וני,
"אני מעדיף לדעת את השיטה" הוא התחכם,
"בוא איתי ואלמד אותך" היא אמרה,
"לא הולך עם זרים" הוא ניסה לעצבן אותה,
"אנחנו מחליטים לדעת את השיטה" החלטתי כדי שלא יתחילו ללכת מכות.
"אז תנו לי להצטרף אליכם, היצור ההוא הרג את המשפחה שלי." היא נתנה תנאי,
"משנה הצורה?" שאלתי, היא הנהנה לשלילה
"לדר" עיניי נפערו,
"את ראית אותו?" שאלתי, היא הנהנה לשלילה שוב
"לא, הוא היה מהיר מדיי בכדי להיות משנה צורה, ובכדי לראות אותו." היא אמרה, והתקדמה לעבר ג'וני
"אז אתם רוצים כן או לא?" היא כבר הייתה ממש ליד השפתיים של ג'וני,
"כן" אמרתי,
"הדרך לשנות אדם למלאך היא פשוטה מאוד, אתה צריך למצוא את נקודת הטוהר שלו, הנקודה שבה הוא מצטיין ולהגדיל אותה, אם תגדיל אותה יותר מדי הוא ימות, אם לא תגדיל אותה לרמה המתאימה היא תשחט אותך" היא אמרה בזמן שאני יושב ומתבונן בהם,
"באותו רמה שבה אתה יכול לשנות אדם למלאך, אתה יכול לשנות מלאך לאדם. אני יכולה לשנות אותך לאדם בכך שאני יקטין את התכונה הבולטת ביותר שלך" היא אמרה,
"אוקי, אני הולך לנסות עליו" הוא אמר והביט באדם שעשה ריצה באזור, שיערו הבלונדיני התנופף באוויר אני הייתי צריך להעסיק אותו בזמן שג'וני מגביר את התכונה הטובה ביותר שלו, ספורט.
"נעים מאוד שמי רפאל" אמרתי,
"איזה קטע לי קוראים עוזיאל" הוא חייך לעברי, פתאום הוא נפל על הרצפה והחל לצעוק יצאו מגבו זוג כנפיים צחורות ולבנות,
"מה קורה לי?!" הוא שאל בפחד,
"אתה מלאך, כמוני" אמרתי ופרשתי מולו את כנפיי,
"ברוכה הבאה" אמר ג'וני וחייך חצי חיוך.
תגובות (4)
וואו, הכנסת את עוזיאל, אני מחכה כבר לפרק הבא.
יופי ^^
פרק מגניב!
תמשיך :9
אה ואני מתחילה סיפור חדש אם אתה מעוניין להירשם
נרשמתי ותודה ^^