המלאך הלוחם חלק א'- פרק ראשון
פרק 1
– נ.מ רפאל –
היינו בעליית גג בבניין אחד, ישבנו על ערסל מחובקים, ואני מלטף את הזרוע הרזה והעדינה שלה, היא מחייכת לעברי ואנחנו מתנשקים, אני מלטף את שפתיה עם שפתיי ברכות ועדינות ואז אנחנו מתנתקים ומביטים בירח.
"מי היה מאמין שאביך לא יודע עליי" אמרתי וחייכתי לעברה,
"כן.." היא אמרה ונראה כאילו היא מסתירה משהו, החלטתי להתעלם ולהמשיך לדבר, הרי אני מסתיר ממנה את האיום הזה שקיבלתי עברו כשבועיים מאז שחיסלתי את השטן וקיבלתי את האיום, אני לא רואה איך המצב מסתבך,
"תעזוב את הנכדה שלי" שמעתי קול וטעינת אקדח מאחורינו, מיד שנינו קמנו ומולי היה אישה לשנות ה- 50 לחייה שערה היה לבן ושפתיה היו סדוקות אך עדיין עם אודם,
"תתרחק ממנה מפלצת!" היא צעקה וירתה לקיר שהיה לידנו, "בפעם הבאה אני לא אפספס" היא איימה,
"לא סבתא, הכול בסדר זה חבר שלי" לונה ניסתה להרגיע אותה,
"אתה לא תתקרב יותר לנכדה שלי זה ברור? ואם כן אני אתלוש לך את שני הכנפיים מהמקום ואחסל אותך. זה ברור?" היא הרימה את כולה, הנהנתי לחיוב
"תאמר שזה ברור!!" היא צעקה,
"זה ברור" אמרתי כולי רועד,
"בואי" היא אמרה ואחזה במפרק ידה של לונה ומשכה אותה לרדת והם הלכו.
"נו, אז כנראה שאתה מסתבך עם הציידים, בקרוב הטרקסנים יגיעו ויפלשו לעולם הזה ואין אף אחד שיוכל לעצור את זה. גם לא אתה רפאל." שמעתי קול שמדבר אבל לא הצלחתי לראות מי זה,
"תחפש טוב טוב, בחיים לא תמצא אותי אני כמו רוח שמחרפת מעלייך אך עדיין לא תצליח לראות אותי. שמי הוא לדר, ואני אביס אותך ואמחק את שושלת המלאכים לנצח" לדר אמר אבל עדיין לא הצלחתי למצוא אותו,
סיבבתי את מבטי ולא היה שם אף אחד, הבטתי למטה וראיתי אדם אחד שמביט בי הוא החל ללכת במהירות,
"מצאתי אותך" חייכתי ופרשתי כנפיים עפתי במהירות לעבר לדר ותפסתי בחולצתו העפתי אותו על גג של בניין ונחתי על הגג גם,
"למה להטריד אנשים נורמאלים" שמעתי את קולו של לדר והאיש שמשכתי לכאן לא דיבר, שיניתי את צבע עיניי לאדום ומחקתי לו את הזיכרון מהרגע שהרמתי אותו, מהר העלמתי את כנפיי והייתי נראה כמו איש רגיל,
"איפה אני?" שאל האיש,
"הכול בסדר, הצלחתי לתפוס אותך" אמרתי ועזרתי לאיש לקום והוא ירד מהגג דרך המדרגות.
"לא משנה איפה תחפש לא תמצא אותי" קולו של לדר היה מצמרר,
"המון אנשים הולכים למות, תתכונן לזה.." קולו של לדר נשמע באוויר והקול נעלם.
ירדתי מהגג והתהלכתי ברחוב,
"פססט ילד" שמעתי קול קורא לעברי, לא דומה לקול של לדר, הסתובבתי וראיתי את ג'וני מהר התקרבתי אליו ונעלמו אל תוך סמטה חשוכה,
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי וחיבקתי אותו,
"זה לא הזמן עכשיו ילד, אנחנו המלאכים האחרונים שחיים בעולם הזה. ואם אתה רוצה שנישאר שנינו בחיים, תתרחק מלונה!" הוא אמר,
"אני לא יכול להתרחק ממנה! אני מאוהב בה!" הרמתי את קולי,
"תקשיב לי, אנחנו לא יכולים להסתכן שאתה תיפגש איתה וצייד מהמשפחה שלה ימצא אתכם. רפאל תקשיב לי, אסור לך להתקרב אליה יותר" הוא אמר,
"נושא אחר, קיבלתי את הפתק הזה לפני שלושה שבועות. ואיזה אדם אחד בשם לדר אמר לי שהוא הולך להרוג אנשים בקצב מהיר, עם הצבא שלו שעומד לפלוש לכדור הארץ.." אמרתי והוא המשיך את דבריי
"טרקסנים, משני הצורה"
"כן.. אתה מכיר את הלדר הזה?" שאלתי,
"שמעתי עליו מספר אחד, ועל הצבא שלו. משני הצורה והמנהיג שלהם מאופיין בכוח שמשתווה לכוחו של גבריאל, הוא קרא לעצמו לדר שפירושו מנהיג." אמר ג'וני,
"איך הצלחת להסתבך איתו?" הוא לחש לי בעצבנות, צרחה נשמעה מהמשך הרחוב התקדמנו לעבר הצרחות של הנשים ולפנינו גופה עם שלושה שריטות מטפרים על גופה וראשה חרוט לשניים.
"זו הייתה הגופה הראשונה, תתחיל לספור רפאל" הקול של לדר נשמע ומיד הסתובבתי לראות אם יש שם מישהו או משהו.
לא היה שם אף אחד.
"זה מתחיל" אמר ג'וני.
תגובות (8)
וואו, טוב, שיהיה לך בהצלחה עם זה, זה ממש מעניין, אני מדמיין את זה כמו סרט, הכתיבה שלך מתארת את זה כאילו זה סרט. ומה עם הסדרות הישנות שלך נטשת אותם?
אהבתי מאוד, רשמתי לך דמות בהרשמה
ראיתי ותדה רבה ^^
הסיפור ממש טוב, ואני מקווה שלא תיעלב על כמה דברים:
לדר= לידר. leader, מנהיג באנגלית.
וכשסבתה של לונה הופיעה היית צריכת לכתוב :"שנינו קמנו ומולי היתה…" במום שנינו קמנו ומולי היה.
חוץ מזה אני באמת אוהב את הסיפור הזה
הקטע עם הסבתא אני אתקן..
ואני כותב לידר בלי יוד רק אותו ניקוד
אוקיי, סתם רציתי להגיד
פרק ממש טוב!!
לא יכולה לחכות שתמשיך :)
תודה רבה ^^
כל כך שמח לשמוע :)