time machine123
העליתי את פרק 5

המלאך גבריאל חלום או מציאות

time machine123 06/02/2016 645 צפיות אין תגובות
העליתי את פרק 5

פרק 5 – פרפר לבן
מרגנית חיכתה עד שאביטל קמה, אז היא הוציאה את הכרית מעליה והלכה להעיר את צחורית והינומה. אביטל הביטה לעבר אדן החלון , לראות האם המלאך גבריאל יופיע שוב. " המלאך גבריאל.. האם אתה כאן?" שאלה כאשר נשבו רוחות עזים בחוץ. היא לא קיבלה תשובה מאף אחד.
כשהיא לקחה את התיק שלה כדי לוודא באמת שהמחברות והספרים היו בתוך הילקוט. אביטל בדקה כל ספר ומחברת , אם לא היה לה צורך בה , היא הניחה אותה במגירה.
היא הרגישה בנוכחות חזקה ומאירה שהייתה בתוך החדר. המלאך גבריאל התיישב על הכיסא . היא התבוננה בו ממושכות.
" תגיד לי שאני לא חולמת , בבקשה! איך הצלחת להיכנס לפה? מה, החלונות היו סגורים." התפלאה כי הייתה מאוד מופתעת מהופעתו של המלאך גבריאל. כי באמת היא חשבה שהחלונות היו סגורים. איך הוא שטה בה כך. כיוון שלא ציפתה שזה עלול לקרות.
" מצאתי דרך להיכנס, היה איזה חלון שכנראה לא בדקת היטב אם הוא פתוח או סגור. אז נכנסתי. כדי להזכיר לך שהכול יכול להיות. זאת אומרת שהכול יכול לקרות." אמר המלאך גבריאל בטבעיות.
" אם באת כדי לשגע אותי, תשכח מזה. לא יכול להיות שזה אמיתי שאני רואה אותך. אולי זה עוד חלק ממה שאני מרבה לחלום עליו." אמרה אביטל והלכה. אבל המלאך גבריאל לא הרפה ממנה , הוא המשיך לרדוף אחריה.
" תראי, יש לך שלוש משימות שאני צריך שתעשי בשבילי , שאת תהיי חזקה ואל תבכי יותר על מה שהיה צריך להיות. מה שיהיה יהיה, אבל אל תפסיקי לעולם להמשיך הלאה. תעשי דברים כל עוד יש לך את היום." אמר המלאך גבריאל ואז נעלם. אלומות האור נשאו אותו לעבר מה שבני האדם קראו לו " גן עדן העליון".
" למה נעלמת? , רגע אני יכולה לשאול אותך שאלה מסוימת , מה זה הפרפר הלבן שראיתי?" שאלה אביטל אך אף אחד לא ענה לשאלתה. היא רצה לעבר החלון הפתוח. המלאך גבריאל ונקודות האור שהשאיר אחריו נעלמו כלא היו.
היא נאנחה מתוך ייאוש עמוק, היא חששה שאין מי שיחלץ לעזרתה ויענה לה על השאלות שרצתה לשאול . אך מהמלאך גבריאל היא לא תקבל תשובות ברורות.
" אביטל , את מוכנה?" נשמע קולה הצפצפני של אחותה הקטנה צחורית. צחוקה של מרגנית נשמע בכל פינות הבית. צחוקה היה בהיר ונשמע כצלצולי פעמונים. אביטל לא ענתה , היא עדיין חשבה שהמלאך גבריאל נמצא בחדר.
" אין לנו זמן . אנחנו מאחרות. את רוצה שהמורה תכעס עלינו? קדימה , הזדרזי ובואי איתנו לפני שאימא תתעורר ותגלה שאנחנו עדיין כאן." צעקה מרגנית מהחדר. נעלי העקב שהיא נעלה חרקו בזמן שהיא ירדה במדרגות. לפתח הם שמעו קול. להפתעתן , זאת הייתה נועם אחותן.
נועם רצה אל חדרה כדי להחליף את בגדיה. אביטל הלבושה בחצאית ובחולצה לבנה , נעלה נעלי סניקרס לבנות. " בשביל מה את חגיגית כל כך? היום זה לא ראש חודש!." הזכירה לה מרגנית בקול עמום.
" אני חגיגית היום מכיוון שהיום זה השלושים של אבא!" קראה אביטל ברגש . דמעות הופיעו בעינייה. היא הלכה בעקבותיהן מלאת סקרנות.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך