המימד הרביעי } פרק 2 חלק א' (הסיפור שלכם!!!)

"מה זה המקום הזה?!" פיה של רומי נפתח לרווה בעודה בוהה במקום אשר היה מוצף כולו אור שמש סגולה.
"למה השמש סגולה?" מייק העלה את הנושא ברור מאליו, "כי…טוב, זה לא ממש הגיוני." אור החליפה את דבריה בעודה מדברת.
"תגידו ראיתם במקרה את אמיליה?" שאל ארמיד, "היא הייתה אמורה להצטרף אלינו בנקודה מסוימת ביער לא?" "כן אבל…-" אך דבריה של שחר נקטעו על ידי קריאה שבאה ממאחור, "חבריה! אלו אתם?" החברים הסתובבו למשמע קולה של אמיליה שכאשר קלטה את פניהם, הגבירה את צעדיה עד לריצה מהירה.
מייק העביר את מבטו לחברו הטוב ביותר, אלכס, זה הסתכל עליו באותו המטבע, שניהם ידעו מה אלכס מרגיש כלפי אמיליה.
"היי…" הוא מלמל בשקט, עיניו תקועות ברצפה כדי לא להביט בעיינה החומות.
"הכל בסדר ברו?" שאל ארמיד שקלט במהרה את כך שאלכס השתתק והשפיל את פניו הסמוקות.
אלכס הנהן חלושות והרים את ראשו, אך עדיין.
לא הביט בכל דבר שנתפש בעיניו הירוקות מלבד עיניה של אמיליה.
"בואו נחזור…" הציע ארמיד אך, כאשר הסתובב כדי לפנות חזרה לתוך החור באוויר.
הוא לא היה שם יותר.
"אנחנו לכודים." פלט מייק את המובן לכולם, אך אף אחד אינו רצה להגיד זאת.
"אז…לפי השעון ה…מה יש לו?!" שאלה שחר בעודה מסתכלת בשעונה שהסתובב ללא הרף כאילו רץ מרתון.
"גם השעון של הטלפון שלי ככה." מלמלה רומי בעודה מסתכלת על המספרים הרצים כאילו סופרים מאיות ולא דקות או שעות.
"טוב, כדי שנמצא מקום להעביר בו את הלילה, מים מזון. עם אנחנו רוצים לשרוד במקום הזה…" אמרה אור וכולם התחלו לקבוצות.
אמיליה ומייק ילכו לחפש מקום לישון בו, אלכס ושחר יחפשו אוכל, ואור ארמיד ורומי יחפשו מעיין או נחל.
"חוזרים לכאן. בעוד שעתיים בדיוק." קבע מייק והוא ואמיליה יצאו לדרכם.
כך החבורה הקטנה של שבעת החברים התפזרו כל אחד לדרכו במקום מוזר שכזה.
"אממ מייק, אתה בטוח שאתה בכלל מחפש מערה או משהו בסגנון?" אמיליה שאלה לפתע, "כ-כן למה?" הוא שאל, מנענע את ראשו כדי להתנער ממחשבות הרצות בראשו.
"כי אתה די בוהה בי. זה די מטריד." היא אמרה והסיטה את שערה הארוך למאחור אוזנה.
"טוב, תגידי…מה תא חושבת כל אלכס?" הוא שאל, מנס להעביר את הנושא המוזר.
"בתור ידיד כאילו?" היא שאלה, סמוקה מעט, "אממ, לא רק. מעבר אפילו." מייק מלמל, "אגיד לך רק עם תגיד לי מה אתה חושב על…."