המחוזקים: יחידת המחוזקים – הרשמה

אני אני אני!!! וכמובן שאני אעשה מחוזק רע, כי הרעים הכי מעניינים *-*

שם: רואן תומפיקנסון (אבל כולם קוראים לו טיק-טק, כמו השעון, לא כמו הסוכריות XD ואף אחד חוץ ממנו לא יודע את השם האמיתי שלו.)
גיל: 25
מראה: שיער שחור כהה, עיניים שחורות, עור שזוף לא כהה מדי ולא בהיר מדי, גובה ממוצע (מודה, אין לי מושג מה זה גובה ממוצע, כל הסובבים אותי נמוכים כולל אני XD)
אופי: הוא סוציופת, הוא לא מסוגל להראות רגשות, ורק משחק כאילו הוא יכול. לא באמת אכפת לו מאף אחד, ולא אכפת לו מה יקרה לאחרים מלבדו (לפעמים, אפילו לא אכפת לו מה יקרה לו, לכן הוא יכול להיות לא צפוי). הדבר היחיד שהוא אוהב, או יותר נכון, מתעניין בו, כי הוא לא יכול לאהוב משהו, זה חיות שחורות (חתולים, עורבים, חרקים למיניהם, כל דבר שחור *-*) אל תשאל אותי למה. ו-טוב, בתכל'ס הוא סוציופת ואין להם ממש אופי, אז… כן XD
מחוזק מהיחידה/סוכן/מחוזק: מחוזק רע
רקע: הממממ טוב אין לי ממש רעיון לזה XD אתה מוזמן להתפרע, ואפשר כמה שיותר רוע מצידי חחח
משהו להוסיף: אני מקווה שתצליח להתחיל ולסיים את הסיפור הזה XP מי כמוני יודעת כמה זה קשה ;.; ואני כבר הולכת לקרוא את התגובה שלך, פשוט רציתי לעשות את זה קודם חח הו, ונראה לי ששכחת להוסיף כוח מיוחד, אז אני רושמת- הכוח המיוחד שלו זה שהוא מסוגל להפוך למלא חלקיקים קטנים, כמו נחיל, ולעשות כמעט כל דבר בצורה הזאת. (והדמות היא בהשראת שתי דמויות מאחד הסיפורים שלי חחח XD)
מקווה שיתקבל למרות שהוא בקושי מפורט 0-0 סורי על זה, אני חלודה כרגע.

שם: קרה סמית.
גיל: 24.
מראה: שיער אדום כדם ארוך וחלק, עיניים ירוקות ומאיימות.
גבוה, רזה, יש לה מראה של אישה עדינה אבל היא בכלל לא כזו.
אופי: קרה, חמת מזג, חצופה, מתחכמת, חסרת פחד.
היא מרביצה. קשוחה, וממש רעה.
היא אוהבת לראות אנשים סובלים, זה עושה לה שמחה בלב.
היא המציאה לעצמה חוקים בהמשך השנים;
1. לא להתאהב.
2. לדאוג רק ורק לעצמה.
3. לא לראות רגשות.
4. לא להסס להרביץ ולאיים כשצריך.
5. לדאוג שהכול התנהל כשורה.
6. לא ליצור קשרים חברתיים.
7. והכי חשוב שלא ידעו מי היא באמת.
היא מחוזקת.
רקע: ההורים שלה נרצחו כשהיא הייתה בת 14.
היא לא יודעת מי הוא הרוצח, אבל היא נשבע לעצמה שכשהיא תמצא אותו היא תהרוג אותו ותגרום להצטער על מה שהוא עשה.
ההורים שלה נרצחו בביתם, קרה לא הייתה בבית כשזה קרה.
היא חזרה לביתה וראתה את הוריה שוכבים על ריצפה במטבח, מתים ~מפחיד~.
המשטרה שלחה אותה למשפחת אומנה.
משהו להוסיף: אתה יכולה לעשות שזה שרצח את הוריה של קרה
יהיה מישהו שהיא מכירה ואולי מישהו שקצת קרוב אליה (כי היא מונעת ליצור קשרים עם אנשים), וכשהיא תגלה זאת היא תבוא אליו לרצוח אותו.

שכחתי להוסיף כוח.
כוח: היא יכולה להזיז חפצים בעזרת כוחות המחשבה ולשנות את המצב צבירה שלהם.

שם:לילה
גיל:23
מראה:שיער חום עם פס סגול בשיער,עיניים כחולות כמו הים,
אופי:קשוחה,אך יכולה ליהיות נחמדה,חכמה באופן יוצא מן הכלל,יש לה לב טוב,אך רק מי שרוצה ליהיות חבר שלה מגלה אותו
מחוזק מהיחידה/סוכן/מחוזק:טובה
רקע:היא הצילה את אמא שלה מבית בוער,אח שלה שיותר גדול ממנה מתעלל בה כשאמא שלהם לא רואה,היא נשארת חזקה ועושה הכל כדי להימנע מעימות איתו,יום אחד הוא התעצבן וצעק על אמא שלהם,היא נתנה לו מכה בראש עם מחבת ועילפה אותו ;)
כוח מיוחד: שליטה במים,(היא והאיש שולט בברקים יכולים להסתדר ממש טוב..)בהמשך היא מגלה שהיא יכולה לשלוט באנשים והכוח הזה מפחיד אותה
רציתי להוסיף:היא נחמדה ותמיד תעמוד לידך בשעת צרה
היא אמיצה מאוד

סתם שאלה, התכוונה אולי ל״ליגיון״ ולא ל״איגיון״?
כי איגיון זה משפט חסר היגיון- ולא נראה לי שהתכוונת לזה..

חחח בכיף

לילה היא מחוזקת

העליתי את הכריכה ^^

אה סליחה…היא בת 16

אני יכולה לכתוב דמות מחוזקת (לא החלטתי עם טובה או רעה) וסוכן? :>
אבל אני אכתוב אותה רק יותר מאוחר! אבל היום!!

אפשר מחוזק רע?

תשמור לי מחוזק מהיחידה :)

שם: ג'ואנה הוראס
גיל: 15
מראה: שיער קצר, בלונדינית עם קצוות שחורים ועיניים שחורות
מחוזקת מהיחידה
רקע: ג'ואנה נולדה בן, בשם קיין, אבל כשהייתה בת שלוש עשרה ברחה מהבית כדי לחיות כפי שהיא רוצה, כבת, כי המשפחה שלה לא קיבלה אותה. היא גרה ברחוב הרבה זמן, גנבה הרבה והשתמש בכוחות שלה לרעה רק בשביל לשרוד. היא חוותה קשיים רבים בזמן שגרה ברחוב, ואיכשהו (תחליט אתה) הגיעה ליחידה.
כוח מיוחד: יכולה לדלג בזמן חמש דקות קדימה ואחורה.
משהו להוסיף: היא יכולה להיות גם מחוזקת רעה, אם אתה צריך, לא אכפת לי. ואם הכוח נראה לא משהו, רק תחשוב שהיא יכולה לדלג חמש דקות אחורה כשהיא על סף מוות בקרב, וככה בעצם לחזות את המהלך שיהרוג אותה ולמנוע אותו. כמובן, רק אם היא במצב של גסיסה ולא מתה לחלוטין…. כי… היגיון. חחח אוקיי, מקווה שזה עזר, אני אשמח לראות אותה בסיפור :) שנשמע אדיר דרך אגב

אני יודעת שכבר יש להרבה דמויות אבל בכל זאת ממש בא לי להרשם, תוכל להגיד לי מה חסר או לרשום מה שבא לי?

אני יכולה לכתוב לך מחוזק מרושע?
יש לי רעיון למחוזק מרושע.

שם: מיקל קונו
גיל: 16
מראה: בהתחלה חשבתי לעשות אותו בת אבל… אני הרבה יותר אוהבת לכתוב בנים אז שיניתי. אבל המראה נשאר אותו הדבר, כי זה מגניב ^^
בעל שיער שחור שמגיע לו עד אמצע הגב בערך וקצוותיו צבועים בטורקיז בוהק, רוב הזמן הוא אסוף לזנב סוס גבוה. עיניו אדומות-כתומות זרחניות וכשהוא מחייך יש בהן ניצוץ כחול מסנוור שנפסק לאחר רגע, מזהיר. הוא מעט גבוה לגילו, ממש קצת, ודי רזה. הוא לא מרבה לחייך, אבל כשיוצא והוא כן חיוכו נראה לא טבעי, מכאני כמעט, מוזר.
על גב כף ידו מצויר קיר לבנים – לא צבוע – שמתוכו יוצא ורד שחור וקוצני וגבעולו מתמשך לכל אורך אמתו עד המרפק וכשהוא מגיע אליו הוא מקיף אותו ויוצר סוג של צמיד קוצים שחור. הוא לא חזק ורואים עליו את זה. הולך בדרך כלל עם חולצות קצרות בגווני ירוק וכחול ומכנסיים ארוכים ושחורים מכל סוג.
אופי: הוא קר ונראה כאילו עוטפת אותו הילה אפלה בלתי מוסברת. הוא לא מרבה להימצא ליד אנשים, למרות שהוא ממש אוהב לראות את המבטים הלחוצים שהם נועצים בו כשהוא עובר לידם. הוא אוהב להרגיש במבטיהם מלאי הבלבול הננעלים על הקעקוע שלו ומנסים להבין את פשרו. הוא שקט באופן מפחיד לא בגלל שהוא לא אוהב לדבר, אלא בגלל מה שהוא אומר כשהוא מדבר.
הוא מאוד סרקסטי ובעל הומור שחור שלא הרבה מבינים. אוהב להקניט חזקים ממנו ולהוכיח להם שרושם ראשוני זה לא הכל. הוא אומנם לא חזק במיוחד, אבל חכם מאוד. לא חכם במובנים של מתמטיקה וכל זה אלא במובן של יודע הרבה דברים, חלקם חוכמת רחוב וחלקם דברים שלמד במשך שנותיו כילד רגיל ו- 'נורמלי' כביכול – יפורט ברקע – תלוי איך אתם מתארים נורמלי.
יש לו אובססיה לדם. הוא אוהב לראות את הדם של עצמו, של אנשים אחרים, של חיות ואם אפשר גם של צמחים. הוא תמיד חלם לראות דם של מלאך, הוא רוצה לדעת מה הצבע שלו, לבן וטהור או שחור ואפל. מן המתבקש מאהבתו לדם, הוא אוהב לראות דברים הקשורים בו, מבדיקת דם קטנה ועד רצח אדם. אם יצא לו לראות אחד כזה הוא פשוט יעמוד בזירה ויבהה באדם, משתוקק לבוא ולגעת בו, לחוש בצמרמורת שתנבע ממגע ידו בעורו הקר ובתחושת החום המגיעה מהמגע בדמו הטרי. אך עם כל אהבתו לדם ולהשלכותיו, הוא מעולם לא הרג איש. הוא לא יכול לעשות זאת. הוא רוצה לעשות זאת, אפילו מאוד, אך אינו מסוגל. אלא אם יקבל פקודה להרוג, הוא לא יעשה זאת, זה בלתי אפשרי בשבילו.
מיקל אוהב סערות. מה שהכי טוב בהן לדעתו, הוא השקט שלפני הסערה. הדממה המעיקה הזאת ותחושת חוסר האונים שאופפת את כולם, בין אם הם מרגישים בה ובין אם לא. הוא אוהב להתהלך ברחובות כשכולם מסתגרים בבתיהם עם החיוך המכאני נסוך על פניו ולהביט בחלונות עם התריסים המוגפים, מנסים לשווא להגן על בתיהם. הדבר השני האהוב עליו בסערות, הוא השקט שאחרי. רחש הכלום שנותר לאחר ההרס. דממת המוות והפחד שמגיעה לאחר שכולם כבר נפגעו. הוא אוהב להביט בהריסות ובשברים מרחוק ולצחוק על היצורים המסכנים שבתיהם ומשפחותיהם נהרסו בגלל הסערה הנוראה. לסרוק את ההריסות בחיפוש אחר אוצרות מעניינים.
כמו שניתן להבין, מיקל אוהב שקט, שקט רע בעיקר.
העונה האהובה עליו היא החורף. צליל טיפות הגשם הנוקשות בחלונות הבתים מסב לו הנאה רבה. מראה הרחובות הלבנים משלג הוא תענוג צרוף לדעתו. הקור המקפיא בכל חודשי החורף הוא אחד ממקורות ההנראה הגדולים ביותר עבורו.
משהו להוסיף: כן. הוא קריפי. בבקשה תקבל אותו >.<
את הרקע אכתוב מאוחר יותר/מחר, בינתיים זה הוא. מקווה שהוא בסדר :)

אז אני לא יכול לכתוב מחוזק(לא רע)?
:,(

התפרעתי יותר מידי ????
טוב בקשר לדמות. הוא חיי בארמון מפואר, נצר למשפחת מלוכה רבת עוצמה ומשפיעה, השישי מבין שמונה אחים, שמהם נותרו רק חמישה עקב מלחמות פנימיות ועקובות מדם על המלוכה שהחלה אם מותו הפתאומי של המלך, מלך אכזר שהטיל איימה עזה בכל רחבי העולם רק למשמע שמו .. לפני מותו אמר:״רק הראוי ביותר לכס, ישב עליו לעולמים.״ ומרגע זה הכל החל…
שם: בלפור מקסימיליאן ד'ארק ה-2. נקרא כך על שם סבו שמטרתו העליונה הייתה להשתלט על העולם. כל חייו עברו, ובסופם; כשהוא קרב למטרתו יותר מאי פעם- נתפס והוצא להורג בסתר ע״י הליגיון.
כשבלפור היה קטן הוא נהג להסתובב ברחבי הארמון ולחקור את חדריו בהנאה, כשיום אחד, נתקל בדלת סתרים, הסקרנות השתלטה עליו והוא נכנס פנימה, וכשנכנס היה עד לחדר רב ממדים שמאוכלסים בתוכו מאות על גבי מאות של מדפים שנחו עליהם בשלווה אלפים ועשרות אלפי ספרים שיד אדם לא נגעה בהם שנים רבות- היה זה הארכיון המלכותי. ושם היה מבלה את רוב זמנו הפנוי.. הספרים גילו לו סודות רבים, על העולם ועל ההסטוריה שלו, על כוחות וקסמים, על מלאכים שדים ונפילים..הוא הוקסם מכל הידע שהספרים חובקים בחובם. חוץ מספרים היו שם גם מסמכים רבים, באחד מהם הוא גילה על התוכנית של סבו והעלמותו הפתאומית.
אחיו היו צוחקים עליו משום שכחותיו עוד לא התגלו.. לפני שהתגלו כוחותיו הוא היה צריך להגן על עצמו באיזושהי צורה לכן אביו אימן אותו בחרבות, שנים לאחר מכן הפך לאחד האשפים הגדולים ביותר שבקלות יכל לחסל מחוזק רק בעזרתם.
כך עברו להם השנים, בלפור גדל והפך לנער חכם ויפה תואר, עיניו האפורות נצצו ככוכבים בשמי הלילה ושערו השחור גלש על מצחו, כל לילה היה ישן בחברתם של נשים רבות אך מעולם לא חווה אהבת אמת..
חחח נראה לי שהגזמתי אז מפה תמשיך לבד.
תחליט אתה אם אתה רוצה שהוא יהיה רע או טוב, הינה האפשרויות:
בתור רע הוא יהרוג את אחיו, ועכשיו שהם כבר לא בתמונה כלום לא מונע ממנו להמליך את עצמו למלך, והוא עושה כן. לאחר שהפך למלך הוא אוסף מיסביבו את המחוזקים הטובים ביותר;
ובעזרתם הוא יוכל להשיג את מבוקשו להשטלת על העולם.
אה ובקשר לאופי
הוא תמיד חושב כמה צעדים קדימה ותמיד מוכן לכל בעיה, הוא מניפולטור קר רוח שלא מראה את תחושותיו, רק מבט אחד ממנו יספיק בשביל להטיל אימה באנשיו.. ולמרות שכבר גילה את כוחותיו איש לא יודע מה הם- חוץ מאחיו שכבר לא בחיים..

או שתוכל לעשות אותו טוב, כך שברגע שאביו מת נס מהארמון מחשש לחיו והצטרף ללגיון בשביל לעצור את הרוע המתגלה אל העולם.

תחליט אתה. ~ אם העדפה לרע????. ????????????

ואם שמת לב יש כמה חורים בעלילה שאתה יכול למלאה בהמשך הסיפור, תתפרע. ????????

שם
גיל
מראה
אופי
איזו דמות הוא:
רקע
כוח מיוחד
משהו להוסיף:

דמות תעלה מחר כי שכחתי מעבודה ענקית-,-

שם: אורן חדד.
גיל: 27.
מראה: שיער שחור פרוע שמגיע עד לעורף, עיניים כחולות ירוקות.
גבוה, שרירי. יש לו מראה מאיים.
אופי: משוגע, שלילי, כל מה שהוא חושב זה על רוע ואיך לאמלל אנשים.
הוא תמיד שומע שירים רועשים בשפה שאף-אחד לא יכול להבין (כמו רוק רק יותר גרוע, ואי-אפשר להבין את השפה).
יש לו סטייל (תיקח את זה לאיזה כיוון שאתה רוצה),
כשהוא בזירת קרב הוא תמיד מפעיל מוזיקה רועשת.
בעל חוש הומור. מתלהב, אבל זו התלהבות מזויפת.
הוא מתעצבן בקלות, וכשהוא עצבני אין לו שליטה על עצמו,
יש לו בעיות כעס. הוא נורא חכם. הוא ממציא כל מיני המצאות, וכמובן שהוא משתמש בזה למטרותיו הפרטיות.
הוא מחוזק רע.
רקע: הוא גדל לאם חד הורית.
הוא אף פעם לא פגש את אביו או בכלל שמע עליו.
בבית הספר היו צוחקים עליו ומשפילים אותו.
אמו עבדה בין עבודות (לא הייתה לה עבודה קבועה וטובה).
לא היה להם כסף לאוכל, לבגדים ולעוד דברים.
אורן גנב אוכל מחניות ובגדים.
כשהוא גדל הוא התחיל לשדוד חניות תכשיטים,
הוא גנב תכשיטים יקרים ומכר אותם בהרבה כסף.
כך הוא קיבל כסף.
הוא גנב דברים יקרים ששווים אלפי שקלים, מכר וקיבל כסף.
אף-פעם המשטרה לא הצליחה לתפוש אותו, או בכלל לגלות מי הוא.
הוא גנב כסף בעזרת כוחותיו.
כוח: שליטה מוחית.
משהו להוסיף: אתה יכולה לעשות שבהמשך הסיפור הוא ימצא את אבא שלו? ושאבא שלו לא יהיה פחות גרוע ממנו?.

חברים, אני באמת חייב דמות של סוכן! חשוב מאוד!
בינתיים יש לי
5 מחוזקים רעים.
3 דמויות של מחוזקים מהיחידה שאני צריך לשמור (לליאנה21, תס, ובלאק) אז מי שרוצה לכתוב דמות של מחוזק מהיחידה נותר רק מקום אחד.
וסוכנים אין לי בכלל – אז אם אף אחד לא יעשה אני אכין בעצמי.

אני יכולה לכתוב דמות של סוכן. אבל אני גם צריכה שתאשר לי את הכוח החדש של הדמות שכבר נתתי, ולכתוב את הרקע שלו…

שם: פרייס – fraise (בצרפתית – תות).
גיל: 17.

איזו דמות היא: מחוזק.

כוח מיוחד: היא יכולה לחקות כוחות של אחרים. וברגע שהיא חיקתה כח, היא תמיד תוכל להשתמש בו שוב. נשמעת בלתי ניתנת לעצירה, נכון? אז כל אחד ניתן לעצירה. אם אתה רוצה לעצור אותה – אתה צריך לגרום לה "לחקות" יותר משלושה כוחות בבת אחת. היא תנסה לחקות יותר מדי כח – מה שיגרום לה להתעלף וכל הכוחות שהיא אספה עד עכשיו "ימחקו", היא תתעורר נטולת כוחות – ותצטרך להתחיל לחקות ולאסוף אותם מחדש. כדי לחקות כח כל מה שמספיק לה זה לראות מישהו מבצע אותו פעם אחת, ואז לעשות בדיוק את אותו דבר שהוא עשה.
עוד דבר אחד – אם הצלחת לעלף אותה – כשהיא תתעורר היא לא תוכל לחקות שום כח למשך 24 שעות. אז סך הכל היא מאוד חזקה – אבל יש לה גם נקודת תורפה בעייתית…
עוד משהו אחד – שהיא מחקה כח של מישהו בפעם הראשונה יש שתי תופעות לוואי. או שהאיש שהיא חיקתה נהיה חזק יותר או שהוא נהיה חלש יותר.

רקע: היא יתומה. גדלה ברחוב ושרדה בקושי. היא מעולם לא גנבה.
יום אחד כשהיא הייתה בת 14 היא ראתה איש מנסה לפרוץ לחנות תכשיטים.
היא קראה לו לעצור(היא לא ממש יודעת מתי זה העסק שלה ומתי לא וזה די מכניס אותה לצרות) והוא רק גיחך. היא אמרה שהיא תקרא למשטרה ואז הוא התחיל להתעצבן. היא ראתה טפרים יוצאים מהיידים שלו ולפתע הוא נהיה מהיר באופן חריג. לפני שהספיקה להבין מה קורה הוא שרט אותה לאורך הגב מה שגרם לה ליפול על הרצפה בכאב. הוא התקרב אליה – מוכן לשסף לה את הגרון – וכשהוא היה קרוב מאוד היא הרימה את ידיה כדי להגן על עצמה וטפרים יצאו מהן. הטפרים ננעצו באיש. והיא – מבוהלת מדי כדי להבין מה קרה ברחה משם – משאירה את האיש לדמם למוות. זה היה הכח הראשון שקיבלה. כשהבינה שהיא יכולה לחקות כוחות היא נבהלה בהתחלה. ולאחר מכן – היא הבינה שהיא יכולה להגן על עצמה. וכך – כל פעם שהיא ראתה מרחוק מישהו משתמש בכח על כלשהו היא מיהרה לחקות אותו.

מראה: עור בהיר. שיער בלונג'ינג'י(Strawberry Blonde) ועיניים כחולות בהירות.
יפה למדי. גובה ממוצע ורזה. נראית מאוד תמימה, שבירה, עדינה וטובת לב. למעשה – זה מה שהיא. תמימה, עדינה וטובת לב.יש לה צלקת ארוכה לכל אורך גבה כתוצאה מהאיש ששרט אותה. אם אתה רואה OUAT אז היא נראית כמו אנה.
אם לא – http://vignette2.wikia.nocookie.net/storywikmaine/images/0/06/Anna_402.png/revision/latest?cb=20141007165734

אופי: כמו שהבנת, היא תמימה, עדינה וטובת לב. מה שהופך אותה קלה לתמרון.
מלבד זאת היא פטפטנית, פזיזה, בעלת חוש הומור טוב והיא מקרינה שמחה לכל מקום אליו היא הולכת. היא לא תפגע באף אחד, כל עוד הוא לא פגע בה בדרך כזו או אחרת. היא מאוד נדיבה, תמיד תשמח לעזור והיא חכמה מאוד.
היא מוצאת את הדבר החיובי בכל דבר ולמרות שלפעמים היא יכולה להיות מאוד מעצבנת ונודניקית, היא גם מקסימה מאוד וקשה שלא לאהוב אותה.
יש לה נטייה להגן על חסרי הישע ועל כאלה שלא יכולים להגן על עצמם.
היא מתוקה, אמיצה, חכמה, עליזה, אנרגטית. היא לא יודעת מתי להיכנע ולא משנה מה – היא נשארת לעמוד על שלה. היא מצליחה לראות את הטוב בכל אחד.
היא נוטה לתת יותר מדי אמון באנשים ולפתוח את עצמה מה שמוביל הרבה פעמים לכך שהיא נפגעת.
המוטו שלה זה – "לעולם אל תגיד לעולם"/"לעולם אל תוותר".
כמו שניתן להבין היא מאוד אופטימית ומלאת תקווה.

משהו להוסיף: אני לא יודע אם אתה מתכנן קשרי אהבה בסיפור שלך – אבל אם כן אני מעדיף אותה או לסבית או לא בקשר אהבה בכלל.
זהו – מקווה שהדמות בסדר.

סוכן של הלגיון:
שם: אמט/אניטה – בן/בת לשיקולך – מרדקס
גיל: 23
מראה: שיער בלונדיני-לבן מתולתל באורך הכתפיים ועיניים חומות-זהובות בורקות, משקפות שמחה תמידית. יציבה מרשימה למרות גובה נמוך יחסית ובגדים מסודרים למשעי. עם צלקת קטנה בכף היד וכמה חבורות.
אופי: אני כותבת את האופי בלשון זכר אבל ההחלטה האם הדמות תהיה ז/נ נתונה לשיקולך~
שמח בכל שניה ביום, מעודד וחברותי. גרוע בלשקר, רואים זאת בפניו, אך ממעט לעשות זאת כך שזה לא ממש רלוונטי. מסוגל להתחבר לכל אחד, גם המתבודד ביותר. משרה סביבו תחושה נינוחה ורגועה בכל מקום אליו מגיעה ומודע לכך. אין לו הרבה מודעות עצמית כך שאם הוא מעליב מישהו, הוא נוטה לא לשים לב לכך ואז גם קשה לו להתנצל בפני האדם. ביקורתי מאוד כלפי עצמו אך לא מראה זאת לסביבה, הוא שומר את מגרעותיו לעצמו.
הרושם הראשוני המתקבל ממנו הוא אדם לא חכם במיוחד שמעדיף להתרחק מצרות ככל האפשר. אך זו טעות גדולה, הוא מאוד חכם ומשכיל ויודע הרבה דברים מעבר לממוצע. הוא אוהב להסתבך בצרות ואז לצאת מהן בצורה אלגנטית ומשעשעת. הוא אוהב לעצבן מבוגרים ממנו ולעשות צחוק מכולם ומעצמו. אם הוא יכנס לאיזו חבורה, הוא יהיה הבדחן שבה. הוא מרגיש שתפקידו בעולם הוא לשמור שכולם יהיו שמחים ושאם לא יבצע אותו כראוי, הכל יהרס. נוטה להפיל את האשמה על עצמו, גם במקרים שבכלל לא היה קשור אליהם. בסך הכל הוא מאוד אבהי/אמהי ומרגיש כאילו הוא אחראי על הרבה מאוד דברים ושאם משהו קטן משתבש זה באשמתו והוא צריך לכפר על כך. מהסיבה הזו הוא לא מפשל. אף פעם. הוא חושב מליון פעמים לפני שהוא מבצע מהלך, גורלי או סתמי, מהסיבה הפשוטה שהוא מפחד פחד מוות מהטעות הכי קטנה. הוא לא מפחד מהרבה דברים, אך אם הוא כן, זה משפיע עליו וגורם לשינוי דרסטי בהתנהגותו. הפחדים הגדולים ביותר שלו הם כישלון ולהיות לבד. הוא מפחד להיכשל מול עצמו ומול אחרים ומפחד מהבושה והרגשת חוסר הביטחון המתלווה לכישלן. אם חבר ישאיר אותו לבד – רגשית ופיזית – זה יהרוס אותו, ישבור ויפרק אותו מבפנים, והוא לעולם לא יסמוך שוב על אותו אדם גם אם יתנצל אלף פעמים, זה לא יכפר על מה שעשה.
אוהב להיות בקבוצה וכריזמטי מאוד. אנשים מקשיבים לו וזה אחד מהדברים החשובים ביותר מבחינתו, כי יש לו הרבה מה לומר. לא מפחד להביע דעות, גם אם הן סותרות לגמרי כאלה של אחרים.
אוהב את הטבע ולצאת ממקומות סגורים, הוא מרגיש כאילו הוא כלוא בפנים – לא קלסטרופובי או משהו – והתחושה לא מוצאת חן בעיניו. המקומות האהובים עליו הם הרים גבוהים וצוקים. הוא אוהב לעמוד בקצה של צוק, להישען קדימה עד כמה שהוא יכול ולהרגיש בפחד המתלווה לתחושת הריגוש הבלתי ייאמנת.
בסך הכל הוא אדם נחמד ביותר. מרגיש אחראי על כולם ואוהב להיות בסביבה מרובת אנשים.
שכח ממה שכתבתי בהתחלה, הוא בן.
רקע: אל תצפה לסיפור חיים דרמטי, אין לי רעיונות וכוח לכתוב אחד כזה -,-
מאז ומתמיד היה הילד שכולם שמחו להיות בחברתו, אהוב המורים ושנוא הבריונים. הרבה מהם אהבו להשפיל אותו ולהעליבו לפני ילדים אחרים, אך זה לא היה לו אכפת. הוא ידע שמה שהם אומרים לא נכון ולכן לא ייחס לדבריהם חשיבות רבה. אם היו מעליבים חבר קרוב שלו הוא היה מתייצב מול האדם ומכה בו במילים אכזריות מעבר לכל שיעור.
אחרי סיום שנותיו ביסודי, עבר לפנימיה עקב מריבה גדולה עם הוריו. הוא למד בפנימיה כל שאר שנות בית הספר, רכש לעצמו חברים חדשים, המשיך להגן על כולם ולצחוק. בשנה שלפני האחרונה לסיום לימודיו, בדרכו חזרה מאחד הטיולים שלו, עצר אותו אדם ושאל אם הוא יכול לבוא איתו לאיזה מקום. בתור נער מרוגש ותמים למדי הוא הסכים מיד. האדם הוביל אותו למקום לא ידוע שבסוף התברר כלגיון "הפגיון והמגן". אמט גילה שסוכנים בלגיון עקבו אחריו מהיותו ילד, אחרי כל שניה בחייו. הוא לא הבין מה כל כך מיוחד בו, ושאל זאת את מי שסיפר לו הכל. תשובתו של האדם הייתה: "שום דבר. אתה מסוג האנשים חסרי כל הייחוד אך המדהימים ביותר על פני האדמה שאנו חיים עליה. אתה אומנם חכם במיוחד, אך זה לא העיקר. העיקר הוא יכולותיך עם חברה. אנחנו צריכים אותך ואת כישוריך כאן איתנו." הוא לא זוכר את שאר דבריו של אותו אדם כי כבר הפסיק להקשיב. בסיום השיחה הוא הסכים להצטרף ללגיון וכשסיים ללמוד עבר לגור בבניין – אם יש אפשרות כזאת. אם לא… תמצא אתה משהו – ולעזור. בהתחלה לא היה מוכר במיוחד ואנשים הביטו בו כאילו היה זר מוחלט, אך כעבור זמן לא רב הוא בנה לעצמו תדמית חזקה ולא היה אחד שלא הכיר אותו, כמובן שגם הוא הכיר את כולם כולל כולם.
עכשיו הוא עובד בתור סוג של מתווך בין כולם – לא עבודה אמיתית, פשוט זה התפקיד שלו שם – ועוצר סכסוכים בין סוכנים אקראיים. לפני כמה ימים, כריסטופר קרא לו למשרדו ואמר לו שהוא רוצה לצרף אותו לצוות בפרויקט חדש שהוא רוצה להתחיל. מן הסתם שיהיה זה הפרויקט המדובר בסיפור ;)
משהו להוסיף: הוא אומנם לא נראה חזק במיוחד, הוא באמת לא, אבל הוא אסטרטג מדהים ויכול למצוא את נקודת התורפה של אדם בשניות. חוץ מזה, הוא גם טוב בשימוש באקדח/ים.
לסוכנים רגילים לא אמור להיות כוח מיוחד, נכון?
בכל מקרה, מקווה שהוא בסדר ושתקבל אותו לסיפור ^^

שם:ג'ן מרור
גיל:25
מראה:
אופי:מהיר מחשבה,מאופק(לא יותר מדי)כשעצוב עושה פרצוף זועף,זורם וחייכן ,קל להחתחבר איתו והוא מתחבר מהר.אבל כשמישהו מת הוא מנסה להתעם מזה וממשיך הלאה.מאוד עקשן לגבי ה"עקרונות" שלו ולא מסכים להוסים עוד עיקרון או לשנות אותם.
סוכן
רקע:אביו הרביץ לו ולאימו עד גיל 15 כשברח מהבית,ועד גיל 21 היה ברחובות שם למד 3 דברים:
1.העולם כואב וצריך להתגבר על זה.
2.שום דבר לא בחינם חוץ מכאב,עצב ואושר.
3.החיוך לא משנה שום דבר אבל תמיד תחייך כי אנשים הופכים לנחמדים יותר ליד חיוך.
את הדברים האלה מעולם לא שיתף עם אף אחד והוא לא מתכנן לשתף.עד גיל 11 תהה למה אף אחד לא שואל על החבורות של אמו,וכששאל את אביו הוא סיפר לו שהוא וג'ן שניהם "מחוזקים",יש להם כוחות,לאביו הייתה היכול להעלים דברים מאנשים.הוא הבין איך שולטים בזה אבל ידע שאף אחד לא מלונן על צעקות כאב של אימו.
אז הוא הבין למה כשהתרכז יכל להעלים את הכאב שלו.כשאמו מתה הוא שאל את עצמו האם יכל להעלים גם לה את הכאב.אז ברח לרחובותלנסות לשלוט בכוח שלו. בגיל 17 כשחזר לאביו לספר לו מה גילה על כוחותיו הוא גילה שאביו ניסה שנית ומרוב כעס עינה את שניהם למוות בכוח החדש שגילה שבוע לפני ש"חזר" לאביו.כשהיה בן 21 גילה את הליגיון והצטרף אליו.
כוח מיוחד:להעלים כאב ולגרום כאב.הבאב שהוא גורם הוא לא פיזי אבל הוא יכול לחסום כאב בקלילות ולרפא פצעים ומחלות בריכוז.יש דברים שהוא לא יכול לרפא..(כמובן..).

שם: זואי פיליפס
גיל: 16 וחצי
מראה: היא דיי גבוהה ויש לה עור בהיר. יש לה קצת שרירים אבל לא ממש רואים את זה. פנים עדינות עם קו לסת דיי ברור (לא גברי), אף סולד וקטן ועיניים שהן בד"כ ירוקות-אפורות. יש לה שיער חום גלי עם גוונים זהובים טבעיים שעובר מעט את הכתפיים.
כשהיא "שואבת" את הכוח שלה העיניים שלה בד"כ נהיות זהובות- אפורות (בין שילוב לא טבעי בין השניים). אם לאדם שהיא שאבה ממנו את הכוח (והיא רצחה אותו) היו קעקועים או צלקות, הגוף שלה יקבל את הקעקועים ואת הצלקות (באותו כאב שהאדם קיבל אותו), אך ייעלמו תוך כמה שעות (מקסימום 24 שעות). ככה בעצם אפשר לדעתם האם היא רצחה מישהו.
כוח מיוחד: שואבת נשמות. היא יכולה לספוג לגוף שלה נשמות של אנשים מתים (מן הילה כזאת שנכנסת לה לפה או "נספגת" לה לגוף) . הכוח נותן לה את היכולת, החכמה והכוחות והיכולות הגופניים של הדמות שהיא שאבה. אם היא שאבה בבת אחת 5 נשמות, היא הופכת למן "חייל-על" עם כל היכולות הגופניות הכי חזקות שיש, והיא מכפילה את עצמה ל-5.
ספיגת נשמה של אדם נותנת לה את היכולת לשמוע את מחשבותיו לפני שהוא מת, זיהוי פרצופים וכו'.
אם היא לוקחת נשמה של מישהו שהיא רצחה או הרגה בשביל הנשמה, אז נשאר עליה מן "עונש" על הגוף – היא חווה כאבים חזקים מאוד גדולים כשהנשמה נכנסת לה והגוף שלה מקבל כל סימנים גופניים לא-טבעיים שהיו לאדם שהיא רצחה (צלקות, קעקועים וכו') וכואב לה כמו ברגע שהוא קיבל אותו. הזמן שלוקח לסימן לרדת משתנה בין אדם לאדם. הסימנים האלה יכולים להראות שהיא זו שרצחה את האדם ולפעמים האדם שהיא רצחה מנסה לצאת לא מהגוף, והכאבים בלתי נסבלים (אבל הם לא יכולים לצאת).
אופי: זואי היא אדם רגיש, אכפתי שאוהב לעזור לאנשים בכל צורה. היא אוהבת לשמוע על צרות של אנשים ולעזור להם והיא אוהבת שאנשים זוכרים אותה כאדם טוב ועוזר.
דברים חדשים ויכולות של אנשים תמיד מקסימה אותה והיא יכולה להתנהג לפעמים כמו ילדה קטנה שהיא רואה מישהו עושה משהו מגניב, אבל היא מיד תתנהג "קולית" ותתעלם מזה. היא מנסה להיות אדם קר יחסית ליד אנשיםש היא לא מכירה, כי היא לא יודעת אם היא יכולה לסמוך עליהם.
היא אוהבת לדעת יותר ממש שיודעים עליה, במיוחד בגלל שהיא שומעת את הסיפורים של כל הנשמות שהיא תמיד סופגתואכפת לה מאותם אנשים והיא מוקירה להם תודה. כל אדם שאי פעם עזר לה נחקק בראשה והיא בחיים לא תשכח אותו ותמיד תעזור לו.
היא אדם פעיל שאוהב להתאמן על דברים שהיא אוהבת. היא אוהבת אומנויות לחימה, כלי לחימה, ציור ופיסול אומנותי והיא צמחונית שתמיד תדבר על כמה חשוב להגן על החיות.
עד לא מזמן היא הייתה אדם כזה – מאושר- אבל בגלל האירועים שקרו לאחרונה היא השתנתה: היא בורחת ממקום למקום, לא סומכת על אף אחד, מנצלת אנשים ואפילו רוצחת אם היא חייבת. היא הפכה להיות מניפולטיבית שיודעת איפה לתקוע את הסכין בגב ולשבור אדם עם מילים, אבל היא מאשימה את עצמה כל פעם שהיא פוגעת במישהו והיא דיי שונאת את עצמה עכשיו, ובאופן כללי היא הפכה לאדם סגור ורגיש יותר.
איזו דמות היא: בעיקרון, היא מחוזקת טובה, אבל היא מן שילוב מעוות של טוב ורע שאף פעם לא נמצא באיזון.
רקע: זואי גרה בבית מאמץ מאז שהיא בת ארבע, אז היא לא ממש זוכרת את ההורים שלה. היא יודעת שההורים שלה אימצו אותה, והיא עוד יותר העריכה אותם על כך, אבל היא תמיד חשבה על ההורים שלה -ועל מה הם נטשו אותה. היא מנסה להיזכר בהורים שלה אבל היא לא מצליחה בכלל.
היא עבדה כמלצרית כמעט שנה שלמה בבית קפה קטן וביתי, מדברת בצורה חביבה אל כל איש שהיא אי פעם פגשה. היא לומדת בבית ולא בבית ספר ולכן לא היו לה ממש חברים עמוקים ואמיתיים. השגרה שלה היה ללמוד, לעבוד, ואז לברוח ליער.
כל יום היא הייתה "בורחת" ליער – בד"כ היא הייתה חוזרת עד השעה 11 לפחות, כי היא נהייתה רעבה וגם היא הייתה צריכה ללכת לישון, אבל היו ימים שהיא הייתה יושבת ומסתובבת לה עד השעה ה6 בבוקר, לפני שההורים שלה היו רואים שהיא לא בבית ונבהלים.
טוב, מה שהם לא יודעים לא כואב.
יום אחד שבו היא מלצרה בבית הקפה כמו בכל יום היא פגשה אדם דיי מוזר – הוא הסתכל עליה בלי הפסקה והיא ניסתה להתעלם מזה, אבל היא הרגישה כאילו סכינים ננעצים בה רק מהמבט הנוקב שהיה נעוץ בה.
היא רק חיכתה עד שהמשמרת שלה תיגמר, וברגע שהיא יצאה החוצה אחרי שלקחה את דבריה מהתא שלה במסעדה הבחור נעלם. היא חזרה בחזרה לביתה – האורות היו דלוקים והיא שמעה קולות מבפנים, אבל היא לא דאגה במיוחד. תמיד ההורים שלה הזמינו הרבה חברים לארוחות ולשיחות "של מבוגרים".
היא פתחה את הדלת ובאה לומר שלום להוריה כשראתה את השניים יושבים על כיסאות מפוחדים, ידיהם קשורות לכיסאות ופניהם אדומות מדמעות. מולה עמדו שני אנשים לבושים בשחור ומול הוריה ישב אותו האיש שנעץ בה מבטים במשך כל המשמרת, מביט בה ומחייך ברשעות.
זואי לא ידעה מה לעשות באותו רגע, והיא ניסתה לפתוח את הדלת ולרוץ אחורה, אבל אחד האנשים חסם לה את המעבר. היא ניסתה לרוץ ביניהם אבל הם תפסו לה את ידיים – ברגע שהיא פתחה את פיה לצעקה פיה נחסם.
האיש קם ממושבו, ועכשיו היא ראתה שיש לו קעקוע של דרקון על עצם הבריח, והביט בה בחיוך מרוצה. "אז את פיליפס המהוללת. חשבתי שתהיי יותר קשוחה מזה." הוא התקרב אליה ובחן אותה יותר מקרוב, והיא הביטה בו במבט מבוהל וכועס. הוא הוציא אקדח מכיסו ומלמל אליה בשקט שעכשיו הוא סוף סוף יבין אם היא אחת מהמחוזקים (זואי לא ידעה מה זה "מחוזקים" במיוחד) והוא ירה בהורים שלה.
זואי החלה לצרוח ברגע שהדם החל לנזול וההורים שלה קרסו על הרצפה ביחד עם הכיסאות. השומרים היו צריכים לתפוס בה חזק כי היא החלה להשתולל, לבעוט בהם ולהילחם. הילה משונה יצאה מכל אחד מהוריה והתקרבה במהירות לזואי, שבכלל לא שמה לב מרוב לחימה ובכי. כשההילות נספגו בגוף של זואי העיניים של האיש התרחבו והוא חייך.
זואי לא הבינה מה קורה באותו רגע. הכוח שלה הוכפל והיא העיפה את השומרים בתנועה אחת בלבד. היא הרגישה כמו עצמה אבל שונה – חזקה יותר, חכמה יותר, טובה יותר. ההיא התחילה לברוח מהמקום, אבל היא קרסה כשכדור פגע לה בכתף, ומאותו רגע הכל נהיה שחור.
היא התעוררה במערה מוזרה, קשורה בשלשלאות ארוכות לקיר (שהיו מספיק ארוכות בשביל שהיא תוכל לשבת), הכתף שלה הייתה חבושה ועדיין מעט כאבה והיא עצמה הייתה מלאה בשריטות ובחתכים. היא לא זכרה הרבה מאותו לילה, ורק אחרי כמה שעות הזיכרונות חזרו במלואם והיא התחילה לבכות ולצעוק. ההרגשה המוזרה של ההילות שנכנסו לגופה לא חלפו, למרות שהיא הרגישה אותו דבר.
24 שעות אחרי שהיא התעוררה, ארבע חיילים והאיש נכנסו למערה, כל אחד מהם החזיק מחברת שחורה וכתב בלי הפסקה, מעביר את מבטו בין המחברת והמילים שהוא כתב אל בין זואי עצמה. היא קמה ממקומה והתקדמה אל האיש כמה שיכלה, עד שהשלשלאות החלו להכאיב למפרקי ידיה. היא צרחה ודרשה מהאיש שיספר לה למה הוא חטף אותה ואמרה שהיא תנקום על מה שהוא עשה, אבל בתגובה הוא רק גיחך. הוא סיפר לה על המחוזקים – על אותם אנשים בעלי כוחות מיוחדים, וסיפר כי הם מחפשים כמה שיותר מחוזקים. הוא גם אמר לה שהם אנשים רעים ושצריך להשמיד אותם, והוא רק מחכה ליום בו יתנו לו את האישור להרוג אותה.
היא הייתה כלואה שם במשך חודש, כל יום היא עינו אותה בדרך אחרת, בדקו אותה כמו חיית מעבדה. כל יום שהיא עברה הפך אותה לקרה יותר, קשה יותר – חסרת רחמים.
היא רצתה לדעת יותר על הכוחות שלה, ובלילות לפעמים היא הייתה הורגת עכברושים כדי לבדוק מה קורה לנשמה שלהם והיא למדה להכיר את הכוח יותר לעומק, גילתה מה היא מסוגלת לעשות (עד כמה שהיא יכולה לגלות מלהרוג עכברושים, כמובן).
בוקר אחד האיש עם קעקוע הדרקון הודיע לה בשמחה (בשמחה שלו, כמובן. הוא מניאק.) שאחד החיילים החזקים ביותר והחשובים ביותר, מקס סמית' או משהו כזה, יבוא אל המערה והוא יחליט אם לגייס אותה לכוחותיו או להרוג אותה.
כמה שומרים במקום שחררו אותה והחזיקו בידיה כדי שהיא לא תברח, כשמקס נכנס לחדר.
זואי הביטה בו בפחד. היא לא סמכה על האדם הזה והיה נראה שכל מה שהוא רוצה זה לנקום, לא משנה במי. הוא התקרב אליה, ידיו מונחות מאחורי גבו בעוד הוא בוחן את פניה מקרוב ומרחוק והיא הביטה בו בעיניה הירוקות- אפורות בזעם עצור. הוא חייך וגיחך אליה בציניות, ופנה במהירות חזרה לאיש עם קעקוע הדרקון, לוחש לו משהו שהיא לא הצליחה לשמוע.
היא לא יכולה לקחת את הסיכון. זה מסוכן מידי.
היא מעכה את הרגל של השומר שהחזיק בה ובעטה בו, מה שגרם לו לעוף אחורה. במהירות היא רצה לכיוון מקס ונלחמה נגדו והאיש עם קעקוע הדרקון הביט בשניים וצעק הוראות שונות למקס על איך להרביץ לזואי ("תחטיף לה!" "תן לה בשמאלית!")
זואי ידעה שבמצבה שלה היא לא תנצח חייל בכיר (אבל לפרוטוקול היא מכסחת אותו! היא ממש טובה בכל אומנות לחימה) אז היא רק שיחקה איתו: (מתחמקת מכל המכות שהוא נתן לה, מסתובבת סביבו ובועטת בו ומעיפה אותו לרצפה עד שהוא כמעט נופל. כשהוא לא שם לב היא חטפה את האקדח מכיסו וירתה במהירות בכל החיילים שהיו סביבם – ושלוש פעמים באיש עם קעקוע הדרקון.
כל האנשים בהם ירתה נפלו מיד על הרצפה, לא קמים חזרה. מקס נעצר והביט בזואי במבט זועם, אך גם בוחן. היא החזיקה מולו את האקדח, צורחת עליו לא לזוז, בזמן שהנשמות מסביבם עלו מהגופות ונספגו בגופה של זואי.
ברגע שכל הנשמות נספגו בה, זואי ברחה מיד, משאירה את מקס לעמוד שם לבדו. ברגע שהיא הייתה מספיק רחוקה היא צנחה על הרצפה, מתפתלת בכאב בלתי נסבל.
עברו חודשיים מאז המקרה, והיא חיה במערה שהיא מצאה לעצמה, מוסתרת מכל האנשים שרדפו אחריה. היא לא מפחדת להרוג, (פעם היא נעצה במישהו סכין והסתכלה לו בעיניים שזה קרה) אבל רגשות האשמה והסיוטים לא עוזבים אותה.
משהו להוסיף: היא ממש טובה באומנויות לחימה והיא קולטת דברים מהר, אבל בלילה שחטפו אותה היא הייתה מבוהלת כל כך ואי אפשר להאשים אותה, הכל היה מהר מידי. אתה יכול להחליט מה מקס אמר, אם להרוג אותה או לגייס אותה ליחידה. אני רוצה שמישהו יתאהב בה ושיהיה לה חבר שהיא תבכה לו ותתפרק פעם אחת כי אני ככה קיטשית^^ היא התקבלה?

אני דרך האפליקציה אז שגיאות כתיב וכאלה זה בגלל זה~ כן! ברור שהדמות התקבלה!! יש לי רעיון ממש טוב בשבילה… דמות מעולה היא נכנסה! ותחי הקיטשיות!!

והדמות של דישן123 נכנסה גם היא! אם אפשר רק שבמקום ג'ון מרור שזה שם טיפה ישראלי יקראו לו ג'ונתן פרייר (לווא דווקא פרייר פשוט זה השם האמריקאי הראשון שעלה לי לראש ^^)

הדמות של תס מפחידה.
ולא בגלל הדמות עצמה(כי לא קראתי הכל – מודה באשמה) אלא בגלל שזה כאילו שתס כתבה פרק שלם בדמות שלה.

הייתי רוצה להוסיף משהו על הרקע שלו…(ולעשות מראה…\:)
מראה:זיפים שחורים קטנים מעל השפה העליונה וסנטר חלק לגמרי,עיניים ירוקות,שיער שחור פרוע חלקית,משקפי ראייה רחוקה גדולים כחולים מקדימה ושחורים מאחורה (מרובעים)ציפורניים ישרות(ממש לא קצוצות..הוא לא מרשה לעצמו..)עור שחום בהיר,הידיים קצת יותר אפורות,קעקוע קטן על הגב העליון שלו שאומר"I DEFEATED PAIN SO I CAN DEFEAT EVERITHING"ולידו צלקת עמוקה וארוכה…הוא דואג שהיא אף פעם לא תכאיב לו כדי להראות שהוא שולט בכוח שלו..
את ההמשך אני אכתוב אחר כך כי אני חייב ללכת….

אני חושב שזאת הדמות הכי ארוכה(שאני ראיתי) שכתבת.
גם אני התגעגעתי!
אני חושב שזה לא הוגן שאני שואל – כי גם אני לא ממש העליתי שום דבר לאחרונה – אבל אני כרגע עובד על פאפניק לסיפור של אמורה אז מותר לי – מה עם "צבע הדעת"?

ואני לא יודע אם ראית – אבל היה פאנפיק אחד שהעליתי שהדמות שכתבת לאמורה והיא בחרה שלא לקבל – אנסטסיה, הבת של כיפה אדומה? אז הכנסתי אותה לפאנפיק.

אז גם לסוכנים יש כוחות? לא ענית ודישן123 כתב דמות סוכן עם כוח מיוחד, אז אני לא יודעת…

דישן123 עשה מחוזק לא?

אה אז דישן123 לסוכן אין כוחות. אם אתה רוצה הוא יהיה מחוזק :)

בלאק אני יכולה להתערב שלאXD בטוח יש דמות יותר ארוכה שכתבתי מזו.
אממ.. האמת שהסיפור עצמו והעלילה בנויה, ולא היה לי יותר מידי זמן ממש לעבוד חוץ מכמה חלקים… אני ארצה לעשות ממנו ספר, אבל אולי אני אעלה פרק או שניים.
אני אעלה משהו בקרוב.. הפתעה שאני מקווה שתתממש~

המשך רקע:הוא לא סיפר לאף אחד בליגיון על הכוחות שלו חוץ מלמקס ש"סולח" לו כי הוא "בן אדם טוב" והוא משתמש בהם ל"מטרה טובה"… הוא עצמו לא מאמין בעקרונות של הליגיון ומעדיף להיות יותר בצד…כשפוגש במחוזקים לבד הוא פשוט מתעלם כי הסיבה היחידה שהוא הצטרף לליגיון היא כי הם אנשים שמבינים במחוזקים והם לא על סמים…כשאנשים שואלים אותו איך הוא מתעלם ממכות שהיו מעלפות בן אדם רגיל הוא אומר שיש לו כוח סיבולת גבוה מהרחובות…
השם יכול להיות ג'ונת'ן סיאסמיק?או משהו בסגנון…

תיקון:
מחוזק טוב עם נטייה להיות רע עם מי שהוא שונא.
רקע מתוקן:נולד בעיר בה שלט אביו של בלפור.אביו הרביץ לו ולאימו עד גיל 15 כשברח מהבית,ועד גיל 21 היה ברחובות שם למד 3 דברים:
1.העולם כואב וצריך להתגבר על זה.
2.שום דבר לא בחינם חוץ מכאב,עצב ואושר.
3.החיוך לא משנה שום דבר אבל תמיד תחייך כי אנשים הופכים לנחמדים יותר ליד חיוך.
את הדברים האלה מעולם לא שיתף עם אף אחד והוא לא מתכנן לשתף.עד גיל 11 תהה למה אף אחד לא שואל על החבורות של אמו,וכששאל את אביו הוא סיפר לו שהוא וג'ן שניהם "מחוזקים",יש להם כוחות,לאביו הייתה היכול להעלים דברים מאנשים.הוא לא הבין איך שולטים בזה אבל ידע שאף אחד לא מלונן על צעקות כאב של אימו.אבין סיפר לו שהמלך הקודם(סבו של בלפור)נתן לו משימות כשהיה קטן וכך גילה על המחוזקים.
אז הוא הבין למה כשהתרכז יכל להעלים את הכאב שלו.כשאמו מתה הוא שאל את עצמו האם יכל להעלים גם לה את הכאב.אז ברח לרחובות לנסות לשלוט בכוח שלו. בגיל 17 כשחזר לאביו לספר לו מה גילה על כוחותיו הוא גילה שאביו נישא שנית ומרוב כעס עינה את שניהם למוות בכוח החדש שגילה שבוע לפני ש"חזר" לאביו.בגיל 19 פגש את בלפור שניסה לגייס אותו ל"צבא" שלו.כשהוא לא הסכים, בלפור ניסה לאיים עליו ולאחר 3 שבועות בארמון שהוא לא הסכים בלפור שיחרר אותו.מאותו יום הוא תיעב את בלפור,איש לא יודע למה,אבל בלפור עשה משהו שעירער אפילו את אדישותו של ג'ונת'ן.
בגיל 21 מצא בית נטוש ושם הוא בנה לעצמו את חייו מחדש,כשמצא לעצמו עבודה בתור רופא.לאחר שנה של יציבות בלפור ניסה לשכנע אותו שנית לאחר שכוחותיו של ג'ונת'ן התחזקו.כשבלפור בדק כמה ג'ונת'ן התחזק הוא תקע לו מוט ברזל בגב העליון שחתך את כל גבו וחלף דרכו.לאחר שבועיים של התאוששות וכשהכוחות שלו מרפאים אותו הוא התאושש עם צלקת עמוקה בגב,שלידה כתב את הקעקוע שלו..אז ברח מהעיר והשתקע שנית ביוהנסבורג דרום אפריקה(אגב שם אנשים הם לבנים למי שלא ידע..)בעבודה כרופא..
אם חסר משהו אני אתקן..

היי יוטה, אני אכתוב לך את המוחזק הטוב מחר סבבה? בנימה זאת, תס התגעגעתי!!!!

שם: בלייק ראיין ביילי
גיל: 17 וחצי
מחוזק טוב
מראה: שיער שטני-חום בהיר ועיניים כחולות מאוד מאוד. הוא גבוה יחסית ורחב, יש לו סנטר מרובע ומראה חיצוני מרשים בהחלט, אם כי פניו תמיד נראות נפולות. יש לו גב מלא בצלקות ושריטות עמוקות, על הזרוע הימנית שלו ממש קרוב לבית השחי יש לו קעקוע של ציפור קטנה.
כוח מיוחד: מניפולציה ביולוגית ועצמית: יכולת לשלוט על כל דבר חי. היכולת ליצור שינוי גנטי, עיוות פיזי,ריפוי, מחלה ותפקוד גופני, יש לו את היכולת לשלוט בעצמות של הגוף האישי. כמו יצירת עצמות חדשות, להוציא עצמות מחוץ לגוף או לסדר מחדש עצמו שזזו ממקומן.
אופי: בלייק הוא מחושב מאוד, מאוד מאוד מאוד, וכתוצאה מכך הוא גם דיי אימפולסיבי, הוא יכול לעשות הרבה דברים בהחלטה של מאית השנייה ואיך זהוא זה יעבוד טוב בשבילו, לא ממש אכפת לו מאחרים, אבל הוא לא יפגע בחיים במישהו, הוא דיי רגיש גשזה מגיע לפגיעה באנשים, הוא שונא שפוגעים באחרים ולרוב יתערב כשהוא רואה לנכון, אבל מהאנשים עצמם, לא ממש אכפת לו. הוא יחסית מתבודד, ודיי רציני, זה תוי במתב רוח שלו, עם אנשים מסוימים הוא יכול להיות נורא מצחיק (הוא דיי ציני) וחביב. אבל לרוב, הוא פשוט משתדל להימנע ממגע עם אנשים. הוא דיי אמיץ, ונאמן, גם אם הוא לא מראה את זה, הוא יחצה אוקיינוסים כדי לעזור לאנשים שאכפת לו מהם, וזה מה שהופך אותו לטוב, בעצם. הוא ביחידת המחוזקים בעיקר בגלל אג'נדה אישית שלו (הוא מנסה למצוא את מי שרצח את אחותו והוריו ראה רקע) יש לו מחברת מלאה בציטוטים של אנשים חשובים שמצאו חן בעיניו. אין לא ממש אמות מידה של מוסריות, אצלו הכל נשפט לפי עוד מלא גורמים חיצוניים אחרים, רק לאחר שהוא וקח הכל בחבון הוא מחליט לפעול. הוא חזק מאוד, מאוד ומתאגרף כבר שנים, הוא טוב ברוב כלי הנשק. בתוך המון אנשים, הוא בעיקר ישמש כיד ימינו של המנהיג, וזה הרבה בזכות היכולת שלו לשקול כל פעולה ללא הסח דעת. הוא לא קר אבל הוא גם לא חביב. הוא שופט דיי מהר אנשים. הוסיף את השם 'ראיין' לשמו לאחר שנרצחה אחותו, רק מעטים יודעים את הסיבה האמיתית, הרוב פשוט קוראים לו ריאן. הוא טוב מאוד עם בעלי חיים ועם תנאים מינימליים בגלל שהוא חיי איזה חודשיים ביער לבדו.
רקע: הוא גדל בבית גדול ליד יער ענקי, הבית שלו היה מלא בספריות, וריח של אורן, הייתה לו משפחה נפלאה, שני הורים ואחות קטנה בשם ראיין. בתור ילד הוא מאוד שובב, היה לוקח את אחותו ליערות ויחד הם היו מטפסים על עצים כדי לראות עד לאן היער מתמשך, בזמן בו היה ילד, תמיד היה רואה את הוריו מדברים עם אנשים זרים ומכניסים אותם אליהם הביתה, אנשים מפחידים שבחיים לא ראה, היה להוריו חדר מוגבל עם קוד שם היו הולכים לדבר כל פעם שהיה מופיע איש זר על סף דלתם. עד גיל שתיים עשרה היו לו חיים דיי נהדרים, אפילו מרהיבים. מלאים בהרפתקאות ובצחוק, בערב השמונה באפריל הוא שמע דפיקות עזות על דלת העץ שלם, הדלת הועתקה ממקומה, ובלייק התעורר והתקדם לכייון הסלון, הוריו עמדו מול הדלת והחלו לצעוק על כמה בחורים, אך אלה לא הקשיבו, בחור אחד הרים את אקדחו, ובלייק הבחין בקעקוע כוכב על פרק ידו (כמובן אם לא מתאים, מוזמן לשנות!) באותו הזמן בלייק לא היה מודע לכוחותיו אך הם התפרצו ממנו בגעש של אנרגיה, הוא החל לצרוח ולבכות והאקדח של הבחור נמס מידו. הבחור שירה בהוריו ראה אותו והחל להתקדם לעברו, והוא ברח לחדר של ראיין אחותו, כשהגיע לש הוא ראה שהיא מתחבאת מתחת למיטה ואמר לה להישאר שם. הוא ניסה לפתוח את החלון על מנת לברוח אבל זה כבר היה מאוחר מידי, הבחור התקדם והפך את המיטה, הוא מצא שם את אחותו של בלייק, הוא ניסה להרביץ לו אך הוא העיף אותו על גבו (ככה הוא קיבל את הצלקת הראשונה שלו) הוא הביט בבלייק, ושאל אותו אם הוא יודע מה הוא יכול לעשות, כשבלייק השיב בבכי שלא, הבחור דקר את אחותו ואז ניגש אליו, הבחור צחק והביט בו, הוא אמר "אתה לא מחוזק. אתה רק ילד, לא כמו ההורים שלך." בלייק שהחל לבכות מרוב הפחד הפעיל שוב ללא ידיעתו את הכוחות שלו , והבחור החל להתעוות בגופו, זה היה נראה כאילחומצה אוכלת לו את הפנים. בלייק ברח החוצה ליערות וניסה לפלס את דרכו אך ו נאבד שם. בעודו הולך הוא רק חושב על הבחור ועל מה שהוא אמר לו, הוא המשיך ללכת אך אחרי שבוע וויתר על אי פעם לצאת מהיער, אם כי לאחר חודשיים מצאה אותו סיירת יער, כשגדל התוודע לכוחות שלו בתוכו גדלה נקמה ענקים כלפי הבחור עם הקעקוע כוכב, הוא הצטרף ליחידת המחוזקים מתוך נקמה אישית, אך עם הזמן הוא מבין כמה חשוב מה שהוא עושה, מונע מאוד משפחות כמו שלו להתפרק.
משהו להוסיף: הוא קלסטרופוב, אבל לא מהרגועים. אם הוא איי פעם יתקע באיזשהוא מקום, הוא יתחיל צרוח כמו ממשוגע, היכולת שלו לא יכולה לחלץ אותו מזה כי היא מתמקדת בעצמים חיים.
הוא יחסית מסובך, אבל אני מקווה שהוא יתקבל :) למה יש לי נטייה לכתוב דמויות טראגיות…

מעולה!! רק בעניין האיש עם קעקוע הכוכב אני טיפה אשנה את זה לרעיון שיש לי :) הדמות נכנסה ^^

אמרת שנשארה דמות מחוזק בן טוב, אז כתבתי^-^ מקווה שזה טוב מספיקXD
שם: לוק האצ'ר
גיל: 17
מראה: השיער המקורי שלו הוא חום מאוד בהיר, אבל הוא צבע אותו (בצורה מוצלחת!), והוא בוהק בצבע תכלת-חיוור. הוא בדר"כ די פרוע, צונח על המצח שלו. העיניים שלו כחולות מאוד כהות, בעיקר מסביב לאישון. תווי פניו חדים למדיי, ועצמות הלחיים שלו יחסית גבוהות ודי בולטות. קו לסת בולט גם הוא. אף ישר, טיפ-טיפה סולד, שפתיים דקות שלא מחייכות הרבה. רוב הזמן יש לו הבעה שנראית תוקפנית. יש לו גומה קלושה בצד שמאל, אשר נחשפת כשהוא מחייך, מה שלא ממש קורה. גבוה. יש לו צלקת קטנה בצורת קו לבן מאחורי האוזן – הוא לא בטוח למה היא שם. רוב הזמן היא מוסתרת בשיער.
כוח: יכול להפוך לבלתי נראה משופר – כשהוא הופך ללא נראה הוא כאילו לא קיים. אי אפשר לגעת בו או לתקוף אותו, כאילו הוא הפסיק להתקיים. כמו כן, יכול למחוק אנשים מקיום בעזרת מגע (כשהוא רוצה, או כשהוא נכנס לפאניקה ולא מסוגל לשלוט בעצמו). כשהוא מוחק אנשים הם פשוט מפסיקים להתקיים, וכאילו הם מעולם לא התקיימו – כל מי שהכיר את האדם שמחק שוכח אותו, כאילו הוא מעולם לא היה שם. רק לוק זוכר. תמיד זוכר.
אופי: אדיש. מאוד מסוגר, לא אוהב אנשים אחרים, וקשה מאוד לגרום לו לסמוך על מישהו אחר. בסכנה, הוא ינסה קודם כל להציל את עצמו ורק אז, אם אפשרי, אנשים אחרים. הוא דואג לעצמו ולא אכפת לו מה אחרים חושבים עליו, או בכלל מאנשים אחרים. הוא קר, לא ממש חברתי ודי יבש, לא מהסוג שמבין בדיחות. הוא מאוד תוקפני, וגם מאוד חזק; אנשים נרתעו ממנו כל חייו בגלל הדברים האלה.
למרות הכוחות שלו, ולמרות התוקפנות שלו, הוא ינסה קודם כל לברוח ורק אז להילחם. למרות זאת, הוא אדיש בצורה משונה למוות – כאילו לא אכפת לו (למרות שכן אכפת לו. הוא מאשים את עצמו על כל אדם שהוא מחק\הרג, אבל אף פעם אי אפשר לראות את זה עליו). קשה לו מאוד להיקשר לאנשים – אף פעם לא היה לו קשר רציני אם אף אחד, אולי בגלל חוסר האכפתיות שלו, והעובדה שהוא לא שם לב כשהוא פוגע באחרים.
בדרך כלל לא אכפת לו לא מהדרך ולא מהתוצאה, וייקח הרבה כדי לזעזע אותו. כאילו הוא חסם את עצמו מהעולם.
הפעמים היחידות שאפשר לראות אצלו רגש הן כשהוא מנגן בפסנתר, או במקרים ממש קיצוניים. אם זה אפשרי לשבור את החומות שלו, סביר להניח שתמצאו מישהו שפשוט מפחד – מפחד מאנשים אחרים, מפחד ממוות, מלהראות רגשות, מעצמו. הוא בורח מסכנות כי הוא מפחד. הוא פוגע כשהוא מפחד. הוא מתוסכל מעצמו ומהעולם; הוא מרגיש כאילו הכוח האידיוטי הזה שאין לו מושג מאיפה יש לו רק הורס לו את החיים, עם איך שאנשים מסתכלים עליו בגללו. ובכל זאת, הוא לא מפסיק להשתמש בו – הוא אוהב להיעלם בגלל שככה הוא לא באמת נחשב כקיים.
מה שכן, הוא מאוד אוהב בעלי חיים. מאוד. במיוחד חתולים.
רקע: רוב חייו אנשים נרתעו ממנו. הוא לא היה בטוח למה; בהתחלה הוא לא היה תוקפני, או רע, או מרתיע בשום צורה. אבל אנשים לא אהבו אותו, אף פעם.
זה התחיל במשפחה שלו. ההורים המקוריים שלו עזבו אותו, והוא לא היה בטוח אם הייתה לזה בכלל סיבה. משפחה כלשהיא אימצה אותו כשהיה קטן, לפני שהוא הצליח לזכור, כך שבהתחלה הוא בכלל לא היה מודע לזה. הוא גילה על זה כשהתחיל להתבגר, בערך בגיל 12. המשפחה המאמצת לא הייתה רעה אליו או משהו כזה, אבל היא לא הפגינה מספיק יחס שהוא היה זקוק לו בתור ילד קטן – היו לו 7 אחים, הוא היחיד מביניהם שהיה מאומץ. לא פעם צחקו עליו במשפחה שלו עצמו על זה.
עכשיו, לא היו לו חברים. יכול להיות שזה היה בגלל שהוא לא אהב לחלוק את הרגשות שלו עם אנשים; או שזה התפתח בגלל המחסור בחברים. לפני שהוא גילה על הכוחות שלו היו לו כמה "חברים", אבל הם לא באמת היו שם בשבילו, והם תמיד העדיפו אנשים אחרים על פניו. הוא נהפך מסוגר, ולאט-לאט גם ה"חברים" שכן היו לו התחילו להתרחק. הוא תמיד היה נחשב 'המוזר', זה שנעלם משיעורים (תרתי משמע), זה שבורח מהכול.
ילדים אחרים התאכזרו אליו. הכו אותו, קיללו אותו, והוא לא העז להחזיר. הוא לא אהב להתעמת עם אנשים אחרים; אפשר להגיד שהכריחו אותו להיכנס לזה.
הוא גילה על הכוח שלו בחטיבה, בגיל 13. באמצע אחד הסשנים האכזריים של כמה מהילדים בבית הספר שהתעללו בו הוא השתמש בכוח שלו בפעם הראשונה. הוא נכנס לפאניקה, וזה היה כאילו הופיע לו מתג בראש, וברגע שהוא לחץ עליו, הוא פשוט נעלם. הילדים נבהלו כל כך מהעובדה שמי שהרביצו לו פשוט הפסיק להתקיים בבת אחת שהם ברחו. מהיום שלאחר מכן אף אחד לא העז להתקרב אליו.
על החלק השני בכוח שלו הוא גילה הרבה אחרי זה, בגיל 15. הוא הסתובב לו בעיר בחוסר מעש, כשפתאום שמע צרחות בוקעות מתוך איזושהי סמטה. הוא מיהר לשם וראה נערה צמודה לקיר, ואיזה בחור, שנראה בן 19, מתקרב אליה עם חיוך משונה וסכין ביד. הדחף של לוק היה לגעת בו (לא בצורה קריפית, בכתף), ולמרות שלא היה לו מושג למה, הוא עשה את זה. הבחור נעלם, כאילו הוא מעולם לא היה שם – והבחורה נעצה בלוק מבט מבולבל, כאילו לא היה לה מושג מה הוא עושה או איך היא הגיעה לשם. היא ברחה ממנו כאילו הוא זה שניסה לתקוף אותה. לוק, שבעצמו נבהל ממה שעשה, מיהר לצאת מהסמטה הזאת ולחזור הביתה, מנסה לשכוח ממה שקרה.
הפעם השנייה שזה קרה הייתה בבית הספר. עוד נער שהתאכזר אליו. לוק ניסה לעשות את מה שעשה אז, כמו לראות מה יקרה – וברגע שהוא נעלם, נראה היה כאילו כולם שכחו שהוא בכלל היה קיים. אף אחד לא נבהל כשהוא נעלם – רק רגע של בלבול זמני, שחלף מהר מאוד. לוק הבין שהוא פשוט… מחק אותם.
הוא השתדל לא להשתמש בחלק הזה של הכוח. אבל להיעלם, הוא נעלם כל הזמן – בורח מהבית, מילדים אכזריים או משיעורים. אנשים פחדו ממנו. אבל לא היה לו אכפת יותר.

מקווה שהדמות הזאת מתאימה איכשהו^-^

זהו, חברים, זו הייתה הדמות האחרונה שאקבל.
כל מי שרצה, מתנצל אבל אין מקום להירשם יותר~
תודה לנרשמים!!

טוב. אמרתי שאני אשלח לך רקע לפני כמה זמן ועדיין לא עשיתי את זה…
אז עכשיו אכתוב איזה משהו קטן, כי ממש לוחצים עלי להכין שיעורים, ואתן לך לפתח את זה:
הוא לא זוכר מה קרה עד השלוש שנים האחרונות, כאילו כל השלוש עשרה האחרות פשוט נמחקו.
גם מהשלוש שנותרו לו הוא בקושי זוכר משהו, רק טראומה אחת ועוד כמה פרטים קטנים ושוליים.
הטראומה- לפני שנתיים בערך, כשהסתובב לו ברחוב מושלג, הוא פגש באדם, גדול ממנו בכמה שנים, שהציע לו להצטרף אליו. מיקל לא הסכים. האדם לא הרפה והציע לערוך סוג של קרב, לא רציני.
לאדם היו חרבות. למיקל לא היה כלום. הוא גם לא שלט היטב בכוחותיו באותו זמן.
הוא הסכים, לא מבין אפילו למה, אך הוא ידע דבר אחד על קרבות, והוא שיש שני סוגים. הסוג הראשון הוא קרב עד המוות, השני הוא קרב על כבוד.
אז הקרב התחיל, ובאמצעו נזכר מיקל לשאול על מה הקרב: האדם ענה שעל שני הדברים, כבוד ומוות.
למיקל לא היה כל כך אכפת מכבודו, גם לא היה לו הרבה ממנו, אך הוא עדיין לא רצה למות. כך המשיך הקרב, שניהם נלחמו בכל כוחם, הזר בעזרת חרבות, ומיקל… מיקל בסך הכל ניסה לשמור על חייו.
האירוע התנהל כרגיל – עד כמה שקרב נחשב רגיל – עד שהזר באמת פגע במיקל. זה היה סימן בשבילו להתחיל להיות רציני, והוא לא רצה.
בסופו של דבר מיקל ניצח, אחרי שהקפיא את דמו של האדם כמעט לגמרי רק בעזרת מבטו הקפוא.
הזר נכנע ופנה ללכת, אך מיקל שאל אותו לשמו. הוא ענה שבלפור.
עכשיו הם לא מיודדים אך גם לא אויבים, רק רוצים לשמור על עצמם בחיים אחד מפני השני.
***
סליחה שזה כל כך… לא יודעת. אני לא במיטבי בזמן האחרון -,-
מקווה שבכל זאת זה בסדר.