המושלמים-פרק 1
"אני לא יודעת אם אני יכולה לסמוך עלייך יותר" אמרתי לו הבעת פנים מרירה על פני. הוא הסיט את שיערי הרטוב מפני ותפס בידי, "תעשי מה שאת חושבת לנכון לורה, אני לא רוצה להאיץ בך. אבל שתדעי שאם תוותרי על ההזדמנות הזאת אני לא יכול להבטיח שעוד אחת תבוא. הייתי צריך למשוך בהרבה חוטים כדי לקבל אישור להציע לך את זה."
ראיתי את הכאב בעניו, את הייסורים להיות לידי מבלי להיות מסוגל לנשק אותי, כל הזמן הזה ידעתי ולא סיפרתי לו.
"אני יכולה לחשוב על זה קצת? החלטה כזאת לא באה בקלות אתה יודע"
"בטח, לא אמרתי שאין לך 24 שעות, אבל אני אומר לך שזה הכי כדאי לך" הוא עזב את ידי והסתובב.
לרגע אחד חשבתי שהוא ישאר איתי היום, אבל כמו תמיד הוא קפץ מהגג שלי לבניין הסמוך וכך הלאה.
"את לא באמת חושבת להסכים לזה נכון לורה?" רוזה חברתי הפצירה בי
"כמה זמן עמדת שם?" אמרתי מבלי להסתובב אפילו. איך הוא לא ראה אותה? חשבתי לעצמי, הוא הרי יכול לראות לשמוע ולהריח בצורה כל כך יוצאת דופן. הוא עדיין לא אמר לי בדיוק מה הוא אבל יש לי השארות.
"לורה הוא לא נורמאלי, את לא יכולה לברוח איתו! מה אני אגיד לכולם, מה תגידי להוריך?!?"
"אני לא! אני פשוט אברח, אף אחד לא ירגיש בחסרוני! הורי לא שמים אלי לב, הם כל היום עסוקים בעבודה או בלריב אחד עם השנייה. את החברה היחידה שיש לי! כל השאר הלכו או פשוט הפסיקו לדבר איתי ברגע שהתחלתי להשתנות!" עצרתי את דברי. רוזה לא ידעה שהתחלתי לשתות את האליקסר שהתחלתי "להשתפר"
"מה אמרת לורה? את שותה את השיקוי הזה???!??" היא הניפה את ידיה באוויר והחלה להתקדם לכיווני. "את חושבת שזה משחק לורה? את לא יודעת מה הדבר הזה עושה או מה בכלל הסו קולד חבר שלך בכלל. או מה הוא זומם לעשות לך אחרי ששניכם תברחו לאלוהים יודע איפה!!"
"רוזה, אני יודעת שאת מפחדת בשבילי ואני יודעת שאת חושבת שיש לסאם מוטיבים נסתרים אבל תאמיני לי כשאני אומרת לך שזה מה שאני רוצה. אני רוצה להיות איתו. אני רוצה חיים אחרים אני רוצה לברוח" לקחתי את ידיה ומשכתי אותה לחיבוק
"אנחנו המושלמים, נןלדתי לחיים האלה אני יכולה להרגיש את זה. תני לי להיות מה שנועדתי לו"
הבאתי אותה לפני והבטתי לה בעניים
"לורה, את יודעת שכל מה שאני רוצה זה שתהיי מאושרת. ואם סאם הוא היעוד שלך. אם היעוד שלך להיות 'מושלמת' לכי. את יודעת לאן לחזור."
היא חיבקה אותי וירדה בחזרה לתוך הבניין. הגשם המשיך לרדת ואני התנחמתי בעובדה שלא קר לי, שאין לי צורך בכל דבר מעשה יד אדם כדי לשמור על גופי יותר.
קראתי בשמו וכמו קסם הוא הופיע מאחורי. "אני מוכנה" הוא חייך אליי ולקח את ידי
"יש לך רק עוד אליקסר אחד לשתות לורה, אבל בשביל זה את צריכה להגיע לצ'יף"
תגובות (2)
אהבתי מאוד! הכתיבה שלך מדהימה!
תמשיכי!
אשמח אם תקראי את הסיפור שלי:)
אני לא הולכת להביא ביקורת ארוכה מידי, כי הסיפור כתוב טוב ומעניין
זה סיפור ערפדים?
רק הערה אחת, אל תגזימי עם הסימני שאלה.XDאפילו שהדמות כועסת ומעוצבנת
פשוט תתארי את זה.